|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חפירה ארכיאולוגית אוגוסט 2022 בשטח בו שכן בית החרושת לקרח בעפולה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
נהרס מגדל הקירור ההיסטורי בעפולה
|
|
בעיר עפולה בשטח ברחוב ירושלים 15 ניצב עד לפני מספר ימים "מגדל קירור" היסטורי - מבנה בצבע חום דמוי פירמידה, שריד לבית חרושת לקרח שפעל במקום בעשוריה הראשונים של עפולה ● לא עוד ● בימים אלה נהרס "מגדל הקירור" על-ידי דחפור לטובת הקמת מבנה נדלן
|
|
צילמתי לפני כשנה ב-2021 את "מגדל הקירור" (יש הקוראים לו "מגדל הקרח") ברחוב ירושלים 15. המדובר במבנה דמוי פירמידה בנוי פתחים רבים. מסבירים לי כי "מגדל הקירור" פעל באמצעות מים שהיו זורמים על ליבני החרס. הרוח שהייתה מתקררת בזמן המעבר על הלבנים הייתה מקררת את צינורות המים שבתוך המגדל.
היו שתבעו לשמר את "מגדל הקירור" שהיה מבנה-מתקן מרכזי בבית חרושת לקרח שהוקם במקום בשנות ה-40 ופעל גם בשנות ה-50 לאחר הקמת המדינה, וסיפק במשך שנים לא מעט בלוקי קרח לתושבי עפולה והאזור. המצדדים בשימור "מגדל הקירור" בעפולה טענו כי מדובר במתקן-בנה היסטורי שהוא למעשה שריד אחרון משני בתי החרושת לקרח שפעלו בעיר עפולה וכמוהו מסוגו נותרו בארץ בודדים בלבד אם בכלל.
הועלתה הצעה לשמר את מגדל הקירור
טוביה גפן מדריך ורכז מתנדבים של כל אזור הצפון במועצה לשימור אתרי מורשת וחוקר תולדות הישוב אומר לי: "בשטח בו נהרס מגדל הקירור יש מצד אחד אישור בניה ומצד שיני השטח שייך בעצם לרשות העתיקות כי 100 מטרים משם נמצא "תל עפולה", תל עתיק, כך שיש שני אבות לאותו מקום. המועצה לשימור הגישה בקשה ואמרה: אתם רוצים לבנות במקום אלוהים מי יודע מה, אין בעיה בבקשה אבל תשמרו את מגדל הקירור כמומנט בכניסה לבניין. תעטפו אותו במעין מבנה זכוכית או משהו כזה. הייתה הצעה כזו אך היא נפלה על-ידי אנשים כאלה ואחרים. המבנה שמיועד לקום בשטח הוא של אדם פרטי הוא שהגיש את הבקשה להריסה. "במילים פשוטות, אומר גפן אני לא רוצה להאשים אף אחד, אבל איש לא עשה באמת לשימור מגדל הקירור בעפולה".
תעשיית הקרח בארץ
לעפולה השוכנת באזור חם יחסית, במיוחד בחודשי הקיץ, הגיע החשמל בתחילת שנות ה-30. אולם לרובם המוחלט של תושביה כמו לרוב תושבי הארץ לא היה בשנות ה-30 וה-40 ואף בתחילת בשנות ה-50 מקרר חשמלי שאנו רגילים אליו וכדי לקרר לצנן מוצרים רגישים כמו מוצרי חלב ובשר היה צורך ברכישת בלוקי קרח. אותם היו מניחים מסביב למוצרים.
|
|
|
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
| מגדל הקירור של בית חרושת קרח בעפולה 2021 | |
|
|
|
באותן שנים תעשיית יצור בלוקי קרח הייתה נפוצה מאוד וברחבי הארץ פעלו עשרות בתי חרושת ליצור קרח. בבתי חרושת היו מקפיאים מים בתוך תבניות מתכת שנקראו "בלוקים". לאחר שהמים היו קופאים בתהליך יצור מהיר היו נפתחים תבניות המתכת ובלוקי הקרח היו גולשים לנקודת ריכוז ומשם נאספו על-ידי מחלקי הקרח שעברו בעגלה רתומה לסוס (או חמור) בין הבתים ומכרו את בלוקי הקרח לתושבים. מחלק קרח היה מקצוע-עיסוק נפוץ באותן שנים.
בתי החרושת לקרח שפעלו בעפולה
בעפולה פעלו שני בתי חרושת מרכזיים לקרח האחד שמו "הקוטב והיה שייך למשפחת הוברמן והשני נקרא על שם בעליו קימל טליתמן. תושב עפולה ותיק מתעקש כי בעפולה היה בית חרושת שלישי לקרח אבל אין לי מידע או אסמכתאות על כך.
אחד מבתי החרושת ליצור קרח בעפולה שכן, כאמור, בסמוך לתל עפולה ליד התחנה המרכזית הישנה (כיום רחוב ירושלים 15). מגדל הקירור שנהרס בימים אלה היה חלק מבית חרושת לקרח זה. בית החרושת הוקם בשנות ה-40. מעיון בעיתונות התקופה אני למד כי בית חרושת הקוטב ייצר בסוף שנות ה-40 1.6 טון קרח ליום ועם הכנסת ציוד חדש לבית החרושת ב-1953 -מכונות חדשות שהובאו מאנגליה - הגיע כושר היצור של בית החרושת ל-50 טון קרח ביממה.
בית החרושת השני בעפולה ליצור קרח, שכן לא רחוק מבית החרושת "הקוטב" סמוך לבניין תנובה הישן. בשלב מסוים, כך אני למד מעיתונות התקופה, עלה כושר יצור הקרח של שני המפעלים בעפולה על הביקוש ובתיווך רב העיר הגיעו שני המפעלים להסכם בניהם על הגבלת זמני יצור וחלוקת הקרח כדי שלא תיפגע פרנסתם. הסכם זה לא היה חל בתקופת רמדאן אז שני המפעלים היו פועלים במלא התפוקה כדי לספק קרח לערביי ג'נין, בית שאן ונצרת.
מבתי החרושת לקרח בעפולה לא נותר זכר
מגדל הקירור של בית החרושת לקרח ברחוב ירושלים 15 בעפולה שנהרס בימים אלה (אוגוסט 2022) היה שריד אחרון לבית החרושת לקרח שפעל בעפולה. עם הריסתו לא נותר זכר משני בתי החרושת לקרח שפעלו בעיר והיו חלק מנופה ותולדותיה. המידע על שני בתי החרושת לקרח בעפולה מועט ביותר.
בשטח בו שכן בית החרושת לקרח בעפולה ברחוב ירושלים 15 ובו ניצב עד להריסתו לפני מספר ימים, "מגדל הקירור", החלו בימים אלה חפירה ארכיאולוגית, חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות לקראת בניית נדל"ן במקום. המקום הוא למעשה חלק מ"תל עפולה" העתיק, ולא ברור למה הגורמים הנוגעים בדבר אישרו הקמת נדל"ן בשטח היסטורי זה, וכי אין די בניה בעפולה?
|
|
| תאריך:
|
22/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
22/08/2022
|
|
אלי אלון
|
|
נהרס מגדל הקירור ההיסטורי בעפולה
|
|
"יוסי, קח משאית וסע מהר-הביתה. אבא שלך חולה מאוד" - כך אמר לי בבהילות מפקד קורס "המכין" בבית-הספר לטיס ששכן אז בתל נוף. הוא כבר ידע מה שאני טרם שיערתי. רק בדרך אמר לי הנהג שהסיע אותי, כבדרך אגב, כאילו רצה לנחם: "גם אבא שלי מת"...
|
|
|
|
|
אין ספק שלמורים כוח גדול ותפקיד חשוב בחיי הילד והילדה. זיכרונותי שלי ממוריי הינם דואליים. את מורותיי ומוריי מן היסודי אני זוכרת מאוד לטובה. הם היו קשובים, הביטו בעיניים והיו חכמים מאוד. כך הרגשתי אז. ונראה לי שצדקתי כי עד היום אני מוצאת עצמי מצטטת מאמרותיהם בגעגועים. ואני יודעת שהרבה מתאוות הידע שמקווה שיש בי הוא מהם. אז תודה להם.
|
|
|
|
|
נדמה היה כי ראוי ונכון שהנושא המרכזי בבחירות הקרובות יעמוד בסימן החנק הכלכלי והמציאות העגומה על מצוקות בני האדם, יוקר המחיה והשלכותיה. על-אף החשיבות העליונה במאבק בעליית המחירים הבלתי פוסקת, יוקר המחיה שהיה לאבן ריחיים על צוואר הציבור, על-אף המציאות בה התור בבתי התמחוי מתארך, הביטחון התזונתי מתערער, המצוקה גוברת והופכת לבלתי נסבלת.
|
|
|
|
|
נאמר בעבר על-ידי פילוסוף צבאי "אתה מגביה את הגדר והתוקף מייצר סולם גבוה יותר".
|
|
|
|
|
ציירים נהגו להעתיק יצירות אמנות קנוניות כדי ללמוד את הטכניקה, הניואנסים שלהם  עד היום ניתן לראות אמנים עומדים ומעתיקים (ברשות) יצירות במוזאון הלובר אולם קיים טרנד אחר של העתקת תמונות ידועות או ריפרור אליהן (התייחסות, ניכוס) מתוך הזדהות ואולי גם כדי לשדרג את מעמדו של אותו אמן עכשווי. להזכירכם רק את הרועה של קדישמן שמרפרפת לרועה של ואן גוך, וגם הוא מתייחס לאמן קודם לו - מלייס
|
|
|
|
|
