מוקדם יותר היום נשא הנשיא פוטין נאום בוולדיווסטוק, במזרח הרחוק הרוסי, במסגרת כינוס "הפורום הכלכלי המזרחי". לפני שאגע בכמה מעיקרי הנאום, אתחיל דווקא מהסוף - פוטין נשאל: "מה הרוויחה ומה הפסידה רוסיה מאז ה 24 בפברואר"? (יום הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה).
פוטין השיב בלי למצמץ: "לא הפסדנו דבר ולא נפסיד דבר. הרווח העיקרי: חיזוק ריבונותה של רוסיה". הדברים הללו, שמבטאים סוג של אטימות רגשית מוחלטת כמובן, ממחישים היטב את דרך המחשבה של פוטין. ההערכות הן שבמלחמה נהרגו קרוב ל-25 אלף חיילים רוסים, ו-55 אלף נפצעו, רבים מהם קשה.
ישנם כמובן נעדרים, וגופותיהם של רבים מהחיילים הרוסים לעולם לא יוחזרו למשפחותיהן ולקבורה ברוסיה. אני מניח שעשרות אלפי ההורים של החיילים הרוסים שנהרגו ונפצעו פחות התחברו לתשובה של פוטין. בפן האסטרטגי רוסיה הפסידה ללא ספק לפחות בשלושה היבטים: שבדיה ופינלנד יצטרפו לנאט"ו. זו תוצאה הפוכה לחלוטין מזו שייחל לה פוטין עצמו לפני המלחמה, ויש לה השלכות אסטרטגיות שליליות על רוסיה בהיבט הגיאופוליטי, בעיקר בזירת הים הבלטי והים הצפוני. בטווח הבינוני ארוך תאבד רוסיה שוק ייצוא קריטי לאנרגיה הרוסית -
האיחוד האירופי, שכבר החל בתהליך היגמלות מורכב ומציאת חלופות.
וזה מוביל להיבט השלישי - עלייה דרמטית של התלות הרוסית בסין, בשלל היבטים, שמצידה כבר ממנפת את התלות לצרכיה הכלכליים - למשל רכישת אנרגיה מרוסיה בהנחה אדירה. התהליך הזה רק מחזק את מעמדה של סין ביחסיה עם רוסיה כשותפה הבכירה והחזקה יותר, והופך את רוסיה ל"תחנת אנרגיה סינית".
ועוד לא הזכרתי את הפגיעה בכוח ההרתעה הקונבנציונלי של רוסיה, תוצאה ישירה של הביצועים הבעייתיים של הצבא הרוסי בעיקר מיד עם הרחבת הפלישה, הנזק האדיר לכלכלה הרוסית שמתקשה לייצר לבדה ללא רכיבים מערביים קריטיים, בריחת הון אנושי מרוסיה ועוד. בנאום עצמו שב פוטין ודיבר על "שינויים טקטוניים בלתי הפיכים, אפשר לומר, בכל מערכת היחסים הבינלאומיים" ועליית כוחם של איזורים דוגמת אסיה. לדבריו "מדינות המערב שואפות לשמור על סדר העולם הישן המועיל רק להן ולאלץ את כולם לחיות על-פי ה"כללים" הידועים לשמצה שהם עצמן המציאו". הוא דיבר אמר שיש פער בין האליטות המערביות לאינטרסים של אזרחיהן וציין: "לפיכך, רמת הפיתוח התעשייתי שהושגה באירופה, איכות החיים של האנשים, היציבות החברתית-כלכלית - כל זה נזרק לתוך כבשן הסנקציות, שהוצא בהזמנות מוושינגטון בשם ה"אירו-אטלנטיות" הידועה לשמצה ובשם "אחדות", ולמעשה - מוקרבת למען שימור הדיקטטורה של ארה"ב בענייני העולם". פוטין סקר את מגמות האינפלציה הנוסקת במדינות אירופה, ואמר: "עליית המחירים בשווקים הגלובליים יכולה להיות טרגדיה של ממש עבור רוב המדינות העניות ביותר המתמודדות עם מחסור במזון, משאבי אנרגיה וסחורות חיוניות אחרות. אציין את הנתונים שמדגישים את הסכנה שבבעיה:
אם בשנת 2019, לפי האו"ם, 135 מיליון בני אדם בעולם חוו מחסור חריף במזון, כעת מספרם גדל פי שניים וחצי ומסתכם ב-345 מיליון איש - זה נורא פשוט. יתרה מכך, המדינות העניות ביותר מאבדות לחלוטין את הגישה למוצרי המזון החשובים ביותר,שכן קנייה של מדינות מפותחות מעוררת עלייה חדה במחירים".
פוטין איים להבגיל שוב את ייצוא התבואה מאוקראינה, משום שלדבריו (וזה מחייב בדיקה כמובן) דגן אוקראיני נשלח לא למדינות מתפתחות, אלא לאירופה. לדבריו רק שתיים מתוך 87 הספינות יצאו לאפריקה. פוטין ציין שהוא מתכוון לשוחח על כך עם
ארדואן. נדמה שאין חדש כמובן בדברים הללו של פוטין.
הוא מצפה לבוא החורף ומקווה שמשבר האנרגיה המעמיק בשילוב אינפלציה דרמטית וזינוק במחירים ידחוף מנהיגים אירופיים לשקול מחדש את התמיכה באוקראינה, לבטל חלק מהסנקציות ולחדש את קשרי הסחר עם רוסיה. המשמעות היא שהמלחמה לא תסתיים בקרוב.
