לעצור את האימונים, לעצור את המשפטים

גבירתי, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיון. בוודאי את מכירה את נהלי הצבא בעת תאונות. עצירת אימונים, עצירת טיסות, עוצרים ובוחנים מה גרם לתאונה, איך ניתן למנוע את התאונה הבאה, הפקת לקחים והסקת מסקנות. כבוד השופטת חיות, ראוי כי תבחני בחיוב, ביסודיות וברצינות רבה נוהל צבאי זה ואמצי אותו למערכת המשפט.

תאונות משפטיות רבות מידי מתרחשות בשבועות האחרונים. אינני מתכוון להליך המשפטי המתנהל כנגד ראש הממשלה, כוונתי לגזרי הדין והסדרי הטיעון המזעזעים שחלק מהשופטים מאשרים. האמון הציבורי במערכת המשפט בירידה תלולה, האמון הציבורי בצבא גם בירידה מסוימת, מערכת חפצת חיים, חייבת לפעול בעוז ובעוצמה, בנחישות לעצור את ההידרדרות.

כבוד השופטת חיות, ראוי להקים צוותים מקצועיים שיבחנו תיקי דגל של משפט שהפך למשפח, לבחון הסדרי טיעון מופרכים, הזויים, מבישים, מעוררי זעם. ראוי לבחון גזרי דין בלתי הגיוניים בעליל, ראוי לבחון קורס מסודר כפרפרזה על נהיגה מונעת, פסיקה מונעת תאונות משפטיות מחרידות.

די להציב בחזית השיח את יחסה המטריד והמדהים של מערכת המשפט בפרשת אונס הילדה בת העשר על-ידי הקטין הבדואי והעונש המביש שהמיט עוד חרפה על מערכת המשפט המפוארת. די להציב אירוע בלתי נתפס בו פלשתיני בשנות החמישים לחיו פוגע מינית בילדה בת תשע בביתה, בזמן שאימה עברה לחדר סמוך ומקבל עונש מביך ומרתיח עבודות שירות, לא סורג, לא בריח, מאסר על תנאי.

נתק נורא

כבוד השופטת חיות, תאונות משפטיות קטלניות אלה מתרחשות במשמרת שלך, רשומות בספר הימים שתותירי אחריך. דמם של הילדות זועק, הצלקות הנפשיות לעולם לא יגלידו. האם לא נותרה מעט חמלה גם עבור הקורבנות ובני משפחותיהם? כבוד השופטת חיות, בית המשפט במדינת ישראל הוא בית של צדק האמור להעניק לבאים בשעריו את יומם, בית משפט לא של סדום ולא של עמורה.

כבוד השופטת חיות, נאמת, לרוב בצדק, נאומים משמעותיים, נוקבים, מעוררים, על חשיבות בית המשפט החופשי בחברה דמוקרטית, על השמירה עליו, התרעת מפני הסכנות בפגיעה בו. הגיע הזמן לנאום לכלל האומה, לא רק לפוליטיקאים מסוימים, לא על סגנון, סמנטיקה ונימוסים, אלא על המהות.

הגיע הזמן לדבר על הנתק הנורא של חלק מהשופטים המוכיחים שוב ושוב כי אינם מחוברים לעם, הגיע הזמן לנאום על תוכנית מקיפה ויסודית לתיקון ליקויים במערכת המשפט. לנאום על חידוד ההבדל בין הקורבנות לנאשמים, לנאום על תוכנית סדורה להשבת האמון של הציבור במערכת החבולה הנמצאת תחת התקפה ציבורית.

כבוד השופטת חיות, זהו זמנך לפעול כמו בצבא, לעצור ולבחון מהם הגורמים לתאונות המשפטיות המתרבות, במשטרת ישראל ובזרועות הביטחון כבר מדברים בקול ברור וצלול. לא עוד תדרוכים חשאיים, על הברית הבלתי כתובה של מערכת המשפט עם העצורים, על השחרורים הסיטונאים, על הסדרי הטיעון המופרכים, על תוצאות פסקי הדין המובילות לאובדן ההרתעה ואובדן המשילות.

גבירתי הנשיאה, השופטת אסתר חיות, זה כבר לא רק פוליטיקאים זועמים, אלו אנשי זרועות הביטחון המוסרים נפשם לעצור את העבריינים והמבוקשים ואינם מקבלים את יומם בבתי המשפט, זה הזמן לעצור את החרפה המשפטית, הציבור כמה לזה, עכשיו, לא מחר, עכשיו.