לא מכבר פורסם סקר יוצא דופן בו התברר כי ישראלים רבים מעדיפים לוותר על מקומות עבודה נחשקים עם משכורות גבוהות, המצריכים נסיעה בפקקים משך שעתיים-שלוש מדי יום ביומו. על-פי אותו סקר אחוז גבוה מהנשאלים העדיפו לעבוד מהבית או במקום עבודה קרוב, עם משכורת נמוכה בהרבה, ובלבד שייחסך מהם התענוג היומיומי המתיש.
אם נבדוק, לשם המחשה, את מה שקורה בערים מובילות בעולם, שבהן התחבורה הציבורית הינה מפותחת לעילא ולעילא, נמצא כי לעיתים קרובות האזורים היקרים והנחשקים ממוקמים לאו-דווקא במרכז העיר, אלא בשכונות מרוקחות יחסית, אולם מקושרות היטב ברכבת מטרו מהירה אל המרכז. זה נכון לגבי פינצ'לי, המפסטד וריצ'מונד בלונדון, יישובי הלווין של ניו ג'רסי המקושרים לניו-יורק והיריעה עוד ארוכה.
ואכן, המפתח טמון בפיתוח העתידי הצפוי של תחבורה ציבורית. לאוזן הישראלית הממוצעת, הרגילה לכך שתחבורה ציבורית מהווה ברירת מחדל עממית לעומת הרכב הפרטי, זה יישמע אולי לא סביר, אולם דווקא פיתוח התחבורה הציבורית הצפוי, עשוי בהחלט לצמצם את פערי המחירים בין מתחמים יקרים והרבה פחות יקרים בתוך הערים וכן פערי מחירים בין ערים שונות.
ניסיוני מלמד כי מה שנכון להיום אינו נכון למחר, כלומר לעשור הבא. לטעמי אנו עשויים להיות צפויים להפתעות לא מעטות שבהם אזורים ומתחמים שנחשבים כיום ל"לא יוקרתיים", יהפכו תודות לתחבורה הציבורית המשודרגת למבוקשים הרבה יותר.
לדוגמה, פתיחתו הצפויה במהלך החודשים הקרובים של הקו האדום של הרכבת הקלה, צפוי ללא ספק לצמצם באופן כזה או אחר את פערי המחירים בין תל אביב לבין פתח תקוה ובת ים הממוקמות בנקודות הקצה של הקו. בכמה בדיוק זה יבוא לידי ביטוי? קשה מאוד לדעת, אולם עצם תחילת הקו וצמצום זמן הנסיעה מכשעה בקירוב כיום לכ-15-10 דקות בלבד, יגרום לשינוי תודעתי בתפיסת המרחקים בין הערים.
במהלך השנים הבאות צפויה פתיחתם של עוד שני קווים, הקו הירוק שיחבר את חולון בדרום עם הצפון הישן של תל אביב (אבן-גבירול) בואכה השכונות שמעבר לירקון. גם כאן, כמו במקרה של הקו האדום, צפוי צמצום כזה או אחר בפערי המחירים. הקו הסגול, שיחבר את שכונת התקווה ויתר שכונות דרום-מזרח תל אביב עם מרכז העיר, צפוי לחולל שינוי משמעותי אף יותר.
אולם, וזה אולם גדול, השינוי האמיתי האסטרטגי צפוי ללא ספק עם פתיחת קווי המטרו הצפויה אומנם על-פי ההערכה בעוד כ-15-20 שנה, אולם עצם ההחלטה עליהם, שהינה לטעמי שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסה האורבנית הכוללת של מטרופולין גוש-דן, בדומה למטרופולינים אחרים בעולם, ותביא עימה ביזור שונה בתכלית של הביקושים.
העובדה, לדוגמה, שבדרות רוטשילד ונוה צדק הסמוכה רמות המחירים נעות בין 80 ל-100 אלף שקלים למ"ר, זאת שעה שבמתחם התחנה המרכזית המרוחק מאות מטרים ספורים, מרחק הליכה של 4-3 דקות בלבד, רמות המחירים נמוכים במאות אחוזים, תשתנה ללא ספק בהדרגה וכך גם הקיטוב בין שכונות מבוקשות ללא מבוקשות. בכך, אני מאמין, פיתוח התחבורה הציבורית העתידי יהווה לא רק הכרח בל יגונה תחבורתי, אלא גם ימלא תפקיד אורבני וחברתי חשוב מאין כמותו, מה שיבוא כאמור לידי ביטוי גם בצמצום כזה או אחר בפערים העצומים במחירי הדיור בין אזור לאזור.
