הסחיט או זה שמוותר מראש, מי עדיף

האם בנימין נתניהו סחיט? ודאי שהוא סחיט, כל אדם אשר שכל בראשו, הרוצה להגיע להסכמה ומנהל מו"מ קשוח, מתפשר בסופו של דבר, זהו טיבו של משא-ומתן. בואו נראה איך התמודד יאיר לפיד עם המצב הזה:

• את תיק הביטחון הוא נתן מראש לבני גנץ אשר ככל הידוע לי לא שייך למפלגתו של לפיד.

• את תיק האוצר הוא נתן מראש לאביגדור ליברמן אשר גם הוא, ככל הידוע לי לא שייך למפלגתו של לפיד.

• את תיק ביטחון הפנים הוא נתן מראש לעמר בר-לב - וכולנו יודעים שאיננו משתייך למפלגתו של לפיד.

• את תיק המשפטים הוא נתן מראש לגדעון סער - אשר כזכור לי לא שייך למפלגת לפיד.

• ואפילו את תפקיד ראש הממשלה הוא נתן לנפתלי בנט, ראש המפלגה הקיקיונית ימינה.

על כל התיקים המרכזיים ויתר לפיד מראש וכדיקטטור כל יכול במפלגתו, איש לא צייץ, ומהלימון של הבחירות, הביא לפיד למפלגתו כוס עם מים תפלים וחסרי טעם.

וכאשר אתה מוותר על עיקרי התיקים מראש, ובכללם על התפקיד המרכזי של ראש הממשלה, איש לא צריך לסחוט אותך, אתה מגיע מראש לממשלה כלימון סחוט ומיובש לא בגלל פשרות של משא-ומתן אלא כנקודת פתיחה ותרנית.

אותו דבר עשה לפיד ברגע הראשון שקיבל בטעות את תפקיד ראש הממשלה, הוא ויתר על שטחי ים ענקיים כי כזה הוא, הוא לא סחיט, הוא מוותר מראש, הוא לא מוותר על נכסיו האישיים, אך הוא מוותר על הנכסים האלקטוראליים של מפלגתו, הוא מוותר על נכסי המדינה, איש טוב, על חשבונם של אחרים. פרזנטור.

וזה עובד לו. פרזנטור מתאים לדור הרייטינג, פרזנטור מתאים לדור הריאליטי, אך רוב אזרחי ישראל לא קונים את החלילות הזו, חלקם השמן והמתנשא קונה, אך זה רק חלק. מרבית הציבור בישראל תבטיח את תקרת הזכוכית מעל לחלילות הזו, ובניגוד לוותרנים מראש, היא תעמוד ללא חת על דרישותיה, ובמועד המתאים תסכים אף לפשרות, לעיתים פשרות כואבות על-מנת לסגור.