גילוי נאות אני מתקרב ליום הולדתי ה-75, ולמרות היותי נכה - אני מתנדב בזה להחליף במילואים כל מתמרד-סרבן בתחומים, שאני יכול עדיין להועיל צבאית. הוסמכתי כקשר, ויש לי ניסיון רב בתפעול מערכות קשר. עם הכשרה קצרה, אוכל לעשות זאת בכל מפקדה. בנוסף, בניגוד להרבה קצינים בצבאנו, למדתי היסטוריה צבאית, טקטיקה ואסטרטגיה, ואני מסוגל לשרת בכל קבוצת חשיבה צבאית, או להדריך בנושא.
חתרנות משטרת ישראל נאבקת באמצעות פורום רבי-הניצבים והניצבים לשעבר - בניסיון להכפיפה לשר הממונה עליה; וזה ניכר היטב בתגובות הבכירים מאוד לשעבר במשטרה על כל צעד של השר איתמר בן-גביר מחד-גיסא ובתגובתה הרפה להפרות הסדר, לאלימות ולחסימת הכבישים בידי המתפרעים, המוחים נגד החקיקה, שתתקן את העיוות באיזון בין רשויות השלטון במדינה, מאידך-גיסא.
איני מבין למה עם כניסתו לתפקידו לא פירק השר בן-גביר את הפורום החתרני הזה, שמנהל בפועל את המשטרה. רב-פקד (בדימוס) עמרי עדיקא, ידידי, טוען, כי פעולת הפורום הזה מנציחה את ליקויי המשטרה ואת אי-
תפקודה. והוסיף, כי הפורום פועל בהתמדה לסכל את הוראות השר לביטחון לאומי.
שוברים את הכלים האמנה החברתית הישראלית אפשרה לכולם להתגייס לצבא - למרות שחלקוּ על מדיניות הממשלה, או תיעבו את ראשיה. עתה בני-עוולה החליטו לנפצה בזדונם. כך, אנשי צוות אוויר בטייסת הקרב 69 הודיעו, שלא ישרתו במילואים עקב מה שהם קוראים, "הדיקטטורה". בינתיים הם ריככו את לשון הודעתם, והיא עמומה למדי. כדאי, שלפני שחיל-האוויר יוותר על שירותם הנקלה, יעבירם קורס בסיסי באזרחות.
משך שנים התגייסו לצבאנו אזרחים, שחלקו מרה על מדיניות הממשלה ועל תפקודה. בתולדות מדינת ישראל היו הרבה קטעים חשוכים - יותר מדי - מבחינה דמוקרטית; ובכל זאת, נשמר הצבא כמרחב א-פוליטי - אם אינך גנרל - עד ששמעון פרס החליט לשבור את הקונצנזוס - בהפצצת הכור האטומי העירקי (מבצע "אופרה", יוני 1981) ובמערכת שלום הגליל שנה אחריה. מאז נסדק הקונצנזוס, והשבר בו מעצים. תמיד היו כמה אנשי שוליים, שסירבו לבצע פקודות (למשל אל"ם אלי גבע, כמה טייסים וכמה אנשי 8200), אך הם היו מיעוט זניח, שלא קיבל תמיכה ציבורית ולא תמיכה ממנהיגים, אדרבה. כיום מעודדת חונטת הגנרלים את הסרבנות, כחלק מניסיונותיה לבטל את החלטת העם בבחירות האחרונות.
כנער בכתה י"ב בשנת ה'תשכ"ו (1966), התלבטתי מאוד האם ראוי, שאשרת בצבא, שביצע את פשע המלחמה של ירי בניצולים מספינת-הנשק "אלטלנה", והפקיר יישובים יהודיים ליפול בידי צבאות ערב (אז ידעתי רק על ניצנים, על הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ועל משמר הירדן ... והיו עוד כמה, שגיליתי משך השנים). ד"ר אליהו ישורון, מורי הנפלא להיסטוריה (שהיה איש לח"י, ונעצר אחרי אירוע "אלטלנה"), ואבי מורי (ששירת כנוטר וב"הגנה") עליהם השלום שכנעוני להתגייס, למרות שהצדיקו את תיעובי ממעשי הצבא. התגייסתי לצבא כשלוי אשכול היה ראש ממשלה, למרות ביקורתי על מדיניותו, ושירתִּי בחובה ובמילואים בימי גולדה מאיר - גם במלחמת יום הכיפורים. כמוני שירתו קיבוצניקים מהקיבוץ הארצי, שבקיבוציהם אגרו ב"סליקים" נשק, כדי לקבל בשמחה את פני הצבא האדום כשיכבוש את ארץ-ישראל (עיינו בערך אל"ם רן כהן), בוגרי תנועת הנוער בית"ר, ואפילו בוגרי תנועת הנוער בנק"י של המפלגה הקומוניסטית מצאו את מקום בצבאנו (עיינו בערך תא"ל ד"ר אפרים סנה).
הקונצנזוס נופץ כעת, ומי יודע מה יהיה בסופנו לאחר רעידת האדמה. האם חסן נסראללה צודק, שאלה קורי העכביש,
שנקרעים לנגד עינינו? או שמא, ברוח פורים ומגילת אסתר, נגיד למתמרדים, "... כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ" (אסתר ד', פסוק י"ד)?
השוואה
ועדת אגרנט נחשבת למקור מוסמך על מלחמת יום הכיפורים, אך שוכחים (או משכיחים), כי הוגבלה לחקירת ההפתעה (גורם זניח ביותר במלחמה, לדעתי) ושלושת הימים הראשונים למלחמה בלבד. והמלחמה נמשכה, כידוע, כשבועיים.
ד"ר רמי רום, סופר וחוקר, השווה בין העדויות, שאספה הוועדה, לבין מסקנותיה, ואת מסקנותיו יציג בסדנת פורום אלפרדו, שתתכנס בספרייה הציבורית "לדורות", ברחוב אלפעל 5 בלוד, ביום שני, 27 במארס, בשעה 18.30.
נרגז
כשסג"ם יעקב שמשון עמיחי מרחביה מע̤לי, מפקד מחלקה בגדוד 51 "הבוקעים הראשון" בגולני, כתב מכתב אישי, חריף ותקיף לרא"ל דן חלוץ, הרמטכ"ל דאז, נגד השתתפות צה"ל בגירוש היהודים מגוש-קטיף ומצפון השומרון, השעו אותו מפיקוד מבצעי. עמיחי תבע להמשיך לשרת כמפקד בחטיבת גולני, ובזכות התנגדות מפקדיו להשעיה, הוחזר לאחר שלושה חודשים לפקד על לוחמים. זו הייתה תגובה נרגזת ורפלקסיווית של הרמטכ"ל, שנבחר אישית לתפקיד מגר̤ש היהודים. לחלוץ היו עוד תגובות נמהרות לנוכח הסתייגות חיילים מגירוש היהודים. צועריםמ הורחקו מבית-הספר לקצינים ועוד.
סג"ם מרחביה (שהיה בשירות חובה) לא אמר, שיסרב לשרת, אלא רק ביקר קשות את הפעלת הצבא בגירוש. לעומת זאת, כשקצינים וחיילים מפרסמים בריש גלי על סירובם לשרת, אם יתוקן העיוות, שנעשה עם השתלטות בג"ץ על המדינה, ומתפארים בו - הרמטכ"ל שותק. האם לשם כך דאגה חונטת הגנרלים למנותו במחטף בערב הבחירות?!
סגן מרחביה נהרג כמפקד מחלקת החוד של גדוד 51 בקרבות בבינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה. בן עשרים וארבע היה יעקב שמשון עמיחי מרחביה בנופלו בקרב, והותיר אחריו הורים ותשעה אחים ואחיות.