הצוות, המשפחה והאמת

אנשי "צוות אמנון", ששרתו בסיירת מטכ"ל כשאחי יוני פיקד עליה, ופעלו בגבורה במבצע באנטבה, כתבו מכתב גלוי אל ביבי ואליי. בתחילה, לא התכוונתי לכתוב מאמר תגובה ולהתייחס שוב לסילופים עליי ועל בני משפחתי, כשהפעם זה מגיע מפקודיו של יוני. אולם, בכל זאת החלטתי להגיב, בעיקר בגלל אמירה אחת שלהם שהטרידה אותי מאוד ושאינה נותנת לי מנוח. נגיע אליה בהמשך.

אנשי הצוות כותבים שכיניתי את המשתתפים בהפגנות (ולכאורה כפועל יוצא מזה, גם אותם, שכן מסתבר שהם היו בין המפגינים) כ"כאלה שבלבלו להם את המוח". זה נכון. אכן בעיני, מי שמאמין שהרפורמה המשפטית תהפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה, באמת בלבלו לו את המוח. אילו חברי צוות אמנון היו טורחים לקרוא את דבריהם של יוזמי הרפורמה ומגיניה, והיו חושבים עליהם לעומק, נם היו מבינים שלא בהרס הדמוקרטיה עסקינן, אלא להפך - בהעצמתה ובביצורה. כך סבורים גם מנהיגים פוליטיים לא מעטים מן האופוזיציה, שבעבר דיברו נחרצות נגד המצב המשפטי הקיים ובעד הרפורמה, וכיום יוצאים נגדה בשצף-קצף. אלה, ומנהיגים אחרים שכמותם, אינם מאמינים ולו לרגע לאמירותיהם על "קץ הדמוקרטיה" ועל "דיקטטורה". הם אכן, ביודעין, מבלבלים לאחרים את המוח.

בטיעונים אחרים שעלו במכתב, מייחסים לנו אנשי הצוות דברים שכלל לא אמרנו ולא התכוונו. הם מייחסים את הדברים אלינו, ומיד אחר-כך תוקפים אותנו עליהם. מדובר בשיטה נחמדה. אולם, בניגוד למה שכתוב במכתבם, לא קראתי למפגינים "ציונים על תנאי", ובוודאי שלא לאף אדם מ"צוות אמנון" (שממילא גם לא הזכרתי אותם ולו במילה). בעיני, רובם הגדול מאוד של המפגינים הם ציונים בלי שום תנאי. בדבריי בראיון לערוץ 11, שממנו מן הסתם לקחו את הביטוי "ציונים על תנאי", התייחסתי במפורש למי שמאיים לרדת מן הארץ בגלל הרפורמה. (אוסיף כאן ואומר, שבעיני גם סרבני הגיוס ומעבירי הכספים והחברות לחו"ל הם אנשי "על תנאי"). לא אמרתי על המפגינים שהם "יעזבו את הארץ בהזדמנות הראשונה". מאיפה באה ההמצאה הזו במכתבם?

עוד הם כתבו שטענתי שהמפגינים יוצרים "אנרכיה ופחד". לא המפגינים יוצרים בעיני אנרכיה - שיפגינו, זכותם - אלא האנרכיסטים מביניהם, שהם המיעוט, הם פורעי החוק. אליהם כיוונתי את דברי, כמו גם אל אותם מנהיגים שקוראים שלא לשרת בצה"ל ולפרוע חוק, שלא לדבר על מתנגדים לרפורמה שרומזים על האפשרות של שימוש בנשק חם כנגד תומכיה. אלה אכן זורעים פחד.

על-פי מכתבם, ביבי כביכול קרא לציבור שאינו תומך בו "בוגדים". מתי בדיוק הוא אמר את זה? - אף פעם. העובדה שאנשי הצוות ניזונים משקרים אלה ואחרים על ביבי, ומקבלים אותם כאמת לאמיתה אינה הופכת את השקרים לאמת.

אלא שהכותבים לא הסתפקו בביבי ובי. לקראת סוף מכתבם, הם לא חסכו את ביקורתם מאבינו ז"ל בהקשר למושג "ציונות על תנאי", ואמרו עליו כך: "אביכם עזב את הארץ ב-1939 וחזר רק ב-1949, כשהסתיימה מלחמת העצמאות, ופעם שנייה עזב ב-1962 וחזר רק ב-1976 אחרי שבנו יוני נפל". חצי אמת גרועה משקר וזה נכון גם לגבי הבאת עובדות שלא בהקשרן. מעבר לכך שאבי יצא את הארץ ב-1940 ולא ב-1939 ושהורי חזרו ארצה עוד בזמן מלחמת השחרור, צריך לדעת לשם מה נסע אבא לחו"ל. היה זה כדי להצטרף למשלחת הציונית של ז'בוטינסקי באמריקה, שאבא היה היוזם להקמתה. תחילה הוא היה חבר במשלחת, וזמן מה לאחר מותו של ז'בוטינסקי, עמד בראשה. מטרתה של המשלחת הייתה להביא לתמיכה אמריקנית בהקמתה של המדינה היהודית, דבר שהיה חיוני לעצם הקמתה. כדי להשיג את המטרה הנכספת, עמל אבא בארה"ב יומם וליל במשך שנים ארוכות בעבודת פרך של ממש, בהפעלת מערך של תעמולה רבת היקף שנועדה להשפיע על דעת הקהל באמריקה למען הציונות, ובאין ספור מפגשים עם אנשי קונגרס ועם אנשי הממשל. פועלו, ופועלם של אחרים, הביאו להשגת תמיכה רחבה, דו-מפלגתית, בהקמת מדינה ליהודים.

באשר לננסיעה לחו"ל ב-1963 - היה זה בשביל מחקרו המהפכני של אבא בתחום שלא היה יכול לערוך אז בארץ, ושהביא לכתיבת ספריו המונומטליים על האנוסים והאינקוויזיציה, ספרים ששופכים אור יקרות על בעיית האנטישמיות שהולידה את הציונות. המחקר של אבא התארך הרבה מעבר למתוכנן בגלל מורכבותו ובשל גילויים חדשים שלו שהצריכו בכל פעם מחקר משלהם.

אני מציע לאנשי "צוות אמנון "לקרוא את הפרק של אבא מתוך אותו מחקר, שעוסק בהיווצרות האנטישמיות. הם ימצאו תרגום שלו לעברית באתר "מידה" ויוכלו ללמוד ממנו בין השאר גם משהו על הסתת בני אדם באמצעות שקרים. באותה הזדמנות שהם כבר נמצאים באתר, אני מציע להם לקרוא שניים-שלושה מאמרים שיסבירו להם היטב מדוע הרפורמה המשפטית היא הכרחית למדינה, ולבריאותה הפוליטית והכלכלית.

באשר לסיבה הראשית שבגללה אני מגיב - היא מופיעה בתחילת מכתבם. "בימים אלו ישראל בסכנה", הם כתבו במכתב, "הפעם האויב מבית". כך ממש. האויב מבית. ובכן, מיהו אותו "אויב מבית"? האם האויב שלהם הוא אני ואחרים שמגנים על הרפורמה כי בעינינו היא חיונית לקיום החופש במדינה? או אולי ראש הממשלה? או שריו? ואולי כל חברי הכנסת של הקואליציה? ואולי התכוונו אנשי "צוות אמנון" לרוב הגדול של הציבור הישראלי היהודי שהצביע עבורם? או שמא לכולנו?
"האויב מבית". מחריד.