|   15:07:40
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרצית לדעת על שירותי אינסטלציה
כתיבת המומחים
נפגעי פעולת איבה בישראל - כל המידע
"מגילת העצמאות" מדברת גם על כינון אסיפה מכוננת שתכין חוקה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

מיהו הצד הליברלי

מעצם העובדה שפרופ' אסף לחובסקי מציב דרישה ספציפית לחוקה בשם הצד "הליברלי" (החובה לתרום בצורה שווה), נובע מכך שישנם בישראל גם צדדים שאינם כאלה ושאינם תורמים. אני מרשה לעצמי לפקפק בתזות אלה. חוקה במדינת לאום (ישראל) היא יסוד ההסכם בין העם למדינה ובדמוקרטיה כוללים העקרונות הללו חופש, שוויון (זכויות וחובות) ואחווה. כל הנחה אחרת פסולה מיסודה
28/03/2023  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   סערת הרפורמה במשפט   |   תגובות

החוגים המתנשאים של האוליגרכיה השלטת בישראל מתייחסים לעצמם בביטויי ערך-עצמי מופרזים או חסרי-יסוד. אחד מהם הוא "החוגים הליברלים", "הצד הליברלי" או "הסקטור הנאור" ודומיהם. מבחינתם אין צורך להסביר מיהו ליברלי או מהו נאור ומדוע, שהרי הם "עשו כבר את העבודה" בעצם העובדה שייחסו זאת לעצמם באורח חד-צדדי. למען האמת הדבר אינו צריך להפתיע את הציבור המדורג "נורמטיבי" - לא בישראל ולא במדינות אחרות שבהן פשה הריקבון המתנשא של קבוצות-רהב אלה. לרוב הציבור בישראל ברור שהן אינן רואות את העולם כהווייה מורכבת ורבת-פנים אלא כסביבה שנועדה לשרת אותם ואת גחמותיהם. בכל זאת ארשה לעצמי לשלול תזה מופרכת מיסודה זו עד אשר יוכיחו אותה אמפירית, כמקובל. הוכחה כזו נדרשת בעולם המציאותי ולא במרחבי העולם האקדמי האליטיסטי ולשם כך חייבים להסכים תחילה על עולם מושגים ושפה אחידים למוכיחים ולמבקריהם גם יחד - דבר שהם אינם ששים לעשות.

במאמרו "על הצד הליברלי לדרוש חוקה....",1 גורס לחובסקי במשתמע שאחד המבחנים החשובים של חוקה (לישראל?) צריך להיות קביעה מפורשת שחובת האזרחים היא לתרום בצורה שווה. לכאורה מדובר בערך חברתי מובן מאליו שנובע גם מניסוח "מגילת העצמאות" שאיננה חוקה ואיננה מסמך משפטי. אם כך מה הועילו חכמים, הפעם ?! - לדעתי: מאומה. הדברים מבטאים דרך מחשבה סכמתית שאומרת: "אני אחיה במגדל השן האקדמי שלי ומתוקף היותי מדען מועיל אקבל זכויות ה"מתאימות" לדרג (מילייה) החברתי שלי; אזרחים אחרים שיחיו בעוני או כמעט בחוסר-כל - שהרי איננו חברה שוויונית באמת - "יחויבו לתרום לחברה בצורה שווה" - האמנם? מי וכיצד יקבע מהם האקוויוולנטים ברי ההשוואה?!

על הסתירה היסודית והבלתי מתקבלת על הדעת הזו, עמדה כבר בראשית המאה ה-20 התנועה הקומוניסטית ברוסיה הסובייטית. בכדי לסבר את האוזן כבר אז, ניסחה התנועה את המניפסט הקומוניסטי שאחד מ"תרגומיו" המעשיים היה: "כל אחד יתרום לפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו". נוסח זה ביקש לייצר שוויון אזרחי, אלא שהקדים בהרבה את לחובסקי בכך שהבין שלא כל בני האדם נולדו שווים ועל כן צדק אזרחי, אנושי וחברתי אינו יכול להיות סכמתי. הפגם המהותי בגישה "השוויונית-פיקטיבית" שלחובסקי מאמץ לעצמו הוא שאין שיווין אמיתי וכי את קריטריוני המדידה מבצעת אותה שכבה שלטונית מתנשאת. אינני מופתע שהוא אינו מעכל את עובדת היות כל חברה - מורכבת הרבה יותר ממה שמקובל וחשוב בהיכלי השן האקדמיים או במודלים התאורטיים המשקפים את האקטואליה השוטפת. לשם כך צריך לצמוח במקומות הפחות מקובלים והפחות נחשפים לתקשורת או להיות מוכן לצאת אליהם וללמוד את המציאות מכלי ראשון. יסוד המשבר הנוכחי הוא בכך שמחוללי הציונות הבינו זאת על כי רובם נולדו כיהודים גלותיים ואילו יפי-הנפש המקומיים שהחליפום, מעולם לא חוו גלות וחלקם אף לא ראו בעיניהם כיצד מכלה היא כל שאר-רוח באלה הנתונים ל"מרותה".

עד כאן סוגיית העדר השוויון האינהרנטי בין שכבות האוכלוסייה. מכאן יש לבחון את הגדרת ה"מדינה" ותפקידיה החברתיים כמו גם להבין מהי מדינה יהודית, מה מקומה של דמוקרטיה בה ובאיזו דמוקרטיה מדובר. מדבריו של לחובסקי אני למד ששאלות אלה כלל לא העסיקוהו עת כתב את המאמר. התפקיד שנטל על עצמו היה לבטא את דרישת האליטיזם החדש בישראל שיניחו לו להמשיך ולשמר את מעמדו תוך כדי בלימת החלק האחר באוכלוסייה (הרוב המספרי) "להתגנב" לעבר הצטרפות לאותה אליטה. שהרי ברור לכל שהמדינה והחברה לא תוכלנה להתקיים ללא "חוטבי עצים ושואבי מים". ואם יהפכו אלה - רחמנא-ליצלן - לאליטה - אנה באה זו? אכן, התמונה מתחילה להתבהר.

באמירות "מבוססות" על דעה אחת או שתיים, מניסיונות התמודדות אינטליגנטיים חלקיים במדינות כהודו ואירלנד עם סוגיות דומות,2 מספר הוא לנו שבהן נוצרו מנגנונים כדי "...לדחות ולטשטש הכרעות-עומק". נראה שכלל אינו מעלה על דעתו ששתי המדינות חוו תהליכי "סופר-עומק" של קוממיות וריבונות בערך באותו לוח זמנים כמו ישראל. מעניין במיוחד לראות שחרף השונות ביניהן במספר האוכלוסין (אירלנד עם כ-5 מיל' נפש - סדר הגודל של ישראל - והודו כ-1.5 מיליארד נפש!) נעו הן לאורך מסלול התפתחות דומה לשלנו שחייבן להימנע מפתרון תאורטי אגרסיבי בראשית דרכן העצמאית; הראשונה בשל היותה חלק מהממלכה המאוחדת והשנייה כמושבת-כתר. אלא שהדיון העולה איננו מהותי אלא פוליטי שבו שיקולים רחבים או "צדדיים" אינם חלק מהדיון.

עוד שגיאה בקביעתו כי: "ישראל הוקמה מכוח החלטת החלוקה של האו"ם... . הצהרת העצמאות מלמדת אותנו כיצד ראו זאת המייסדים: "ישראל קמה מכוח הכרזתה של 'מועצת העם' וכוננה על-פי הנוסח הרשום בה כך": 'זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל'.

"מגילת העצמאות" מדברת גם על כינון אסיפה מכוננת שתכין חוקה - מהלך שטרם בוצע עד ימינו אלה. אין סיבה אובייקטיבית שמצדיקה הימנעות מכתיבת חוקה במשך 75 שנות עצמאות. התקופה כולה נחלקת לשלוש וחצי תת-תקופות: 1948 - 1977 (הגמוניה סוציאל דמוקרטית), 1977 - 1996 (תקופת מעבר, שלטון ימין-שמאל משותף), 1996 - 2002 (מעבר להגמוניה של הימין) 2002 - 2023 (רובן בהגמוניה של הימין). לכול הזרמים המרכזיים בפוליטיקה הישראלית זימנה חלוקה זו יותר משעת כושר אחת ליזום חקיקת חוקה. קוצר הרוח הנוכחי הוא גחמה פוליטית שמקורה בתחושה שהבחירות האחרונות מייצבות מציאות דמוגרפית-פוליטית חדשה בישראל. מציאות זו שמרמזת על אפשרות להיווצרות הגמוניה חדשה היא שהדליקה את המבערים האחוריים ברצונו של השמאל-מרכז בישראל להגיע לייצוב חוקתי. בדרך לשם - וזאת הוא אינו אומר במפורש - מבקש פרופ' לחובסקי לעצב וא"כ לייצב בכתובים שני מהלכים היסטוריים: ויתור מדיני על יהודה ושומרון ועיגון הסניוריטי של בית המשפט העליון במערכת הדמוקרטית הישראלית. (כלומר: הורדת הריבון הנוכחי (העם) מגדולתו כרשות מחוקקת ומעצבת ערכים והפיכתו לאסקופה נדרסת של בג"ץ); אסור ששני הדברים הללו יקרו.

לצערי, מכאן ואילך חדל המאמר להיות ניסיון לניתוח אובייקטיבי של המציאות והופך ל"שופר פוליטי" במערכת המשומנת היטב של מנגנון האנרכיה במטרה לבלבל את הציבור ולהפחידו; אין בינו לבין המציאות קשר ממשי. בשלב זה מכוונים מהלכי החקיקה בכנסת לתקן לקונות שהחדיר בג"ץ לפרקטיקה המשפטית בישראל באופן לא חוקי (אינן מעוגנות בחוקי הכנסת) בחצי היובל האחרון. האופוזיציה "בהשראת" האנרכיה נמנעת מהשתתפות בתיקונים אלה אך אין להניח לכך ליצור מציאות של תכתיבים לכנסת ולממשלה הנבחרות.

חוקה היא דבר נכון וטוב לייצוב הממשל ועולם הערכים המדינתי-לאומי המשותף. אך על-רקע השונויות האידאולוגיות ועולם המושגים המבולבל אצל רוב הציבור, התהליך ארוך ומפותל שסופו במשאל-עם, שגם הוא אינו פשוט. אינני יודע למה התכוון הכותב ב"אמנה בצורה". הניסיון מלמד שבכל המקרים שבהם אומצה חוקה בדמוקרטיות דינמיות, עברה היא שינויי התאמה שונים במשך השנים, רובם ב-100-50 השנים הראשונות.

המקרה האמריקני הוא דוגמה קלאסית לכך עם 42 תוספות ושינויים שרובן חוקקו ב-100 השנים הראשונות שלאחר אשרורה. מבלי שנעמיד חוקה מסודרת למבחן המעשה ובמקומה נתפור את המסמך בשלבים ובמעשה-טלאים שאינו נותן מענה שלם לדילמות המדינה, יפגע עיקרון השילוב המדינתי לפיו כולם חיים לפי אותם כללי משחק, מבנים פוליטיים וחוקי אכיפה.

סוגיות יסוד כגון: גבולות הריבונות של ישראל ועליונות החוק (רצון הריבון) על הפסיקה (פרשנות בית המשפט), תצטרכנה להיקבע בהליך דמוקרטי תיקני לפני חתימת הנוסח הסופי של החוקה,3 שאם-לא-כן, תהפוך החוקה לסלע מחלוקת ופיצול במקום למסגרת מגבשת.

הערות

1. אסף לחובסקי, "על הצד הליברלי לדרוש חוקה שתעגן את חובת האזרחים לתרום בצורה שווה (דעה)", אינטרנט, 18.3.2023.
2. "חנה לרנר, חוקרת מדע המדינה שכתבה מחקר השוואתי מפורט על שלוש חברות שסועות – אירלנד, הודו, וישראל - בו הצביעה על מנגנונים חוקתיים שונים שנוצרו בכל אחת ממדינות אלה כדי לדחות ולטשטש הכרעות עומק". לדעתי בסיס ההשוואה בין מדינות אלה שונה עד כדי אי-רלוונטיות ביניהן, במיוחד כאשר מדובר בישראל דהיום, 75 שנים אחרי המועד בו הוחלט לדחות את המשך הטיפול בחוקה. ההבדלי המשמעותיים ביותר מלבד גודל המדינה והאוכלוסייה וההיסטוריה הפוליטית שלהן, טמון בעובדה שישראל קמה תוך כדי מלחמה פעילה וקליטת אוכלוסייה של פליטי מלחמת העולם השנייה (שואה) וגירוש היהודים מכל המזרח התיכון, (הכפלת האוכלוסייה במדינה כמעט פי 3 במשך כשלוש שנים). זאת ועוד, הדת היהודית שהיא יסוד מוסד בלאומיות היהודית, אין אח ורע לה באף מדינה אחרת.
3. בעיני דרך דמוקרטית פרושה בהסכמה רחבה או בהחלטת רוב של הריבון – כלל האוכלוסייה.

תאריך:  28/03/2023   |   עודכן:  28/03/2023
רפי לאופרט
+סקר: למפלגות הקואליציה אין רוב בגלל בוחרי ימין מאוכזבים
22:28 28/03/23  |  עידן יוסף
לראשונה מאז סבב הבחירות של 2022, סקר שנערך בחדשות 14 בשיתוף מכון הסקרים 'דיירקט פולס' מראה שינוי דרמטי במפת הגושים לפיו גוש השמאל-מרכז-ערבים גורף 62 מושבים לעומד 58 בלבד בגוש הימין.

המספרים המלאים: הליכוד 30; המחנה הממלכתי 23; יש עתיד 19; שס 10; יהדות התורה 7; הציונות הדתית, ישראל ביתנו 6; עוצמה יהודית, חד"ש-תע"ל, רע"ם 5; מרצ 4. מתחת לאחוז החסימה: העבודה (2.5%) ובל"ד (1.9%).

הסיבה למהפך נובעת מארבעה עד חמישה מנדטים של בוחרי ימין כועסים ומבולבלים, שמחציתם אומרים כי לא ייצאו להצביע בבחירות הבאות, ומחציתם מתלבטים למי להצביע, מה שמקטין באופן זמני את גוש הימין. בתוך מעברי הקולות בגוש הימין, עוצמה יהודית ושס מאבדות מנדט לליכוד, כאשר הליכוד עצמו מאבד כ-2 מנדטים לכחול לבן.
+המחנה הממלכתי דורש: המו"מ לא יכלול פרקים נפרדים שיחוקקו בהמשך
22:07 28/03/23  |  עידן יוסף
צוות המו"מ מטעם המחנה הממלכתי דורש כי המו"מ לא יכלול פרקים נפרדים שיחוקקו בהמשך. בתום פגישת ההידברות מסר כי הוא דורש גם את עקרונות היסוד הבאים: אי-פוליטיזציה של מערכת המשפט; הוספת סעיפים שישרתו את האזרח וחקיקת חוק יסוד החקיקה.
+צוות יש עתיד לבית הנשיא: המטרה - חוקה בהסכמה
21:48 28/03/23  |  עידן יוסף
צוות יש עתיד מסר בתום פגישת ההידברות כי הוא מודה לנשיא המדינה, והבהיר כי מטרתו היא להגיע לחוקה בהסכמה.

"הגענו אליו הערב בשליחות ציבור גדול שהבין כמה שברירית ופגיעה הדמוקרטיה שלנו. אמרנו לנשיא המדינה כי בשנת ה-75 למדינת ישראל, אנחנו יכולים לעשות שינוי אמיתי - לא רק תיקונים קוסמטיים, אלא חוקה בהסכמה רחבה המבוססת על ערכי מגילת העצמאות. הבהרנו כי אנו מצפים להוריד את החקיקה שהונחה בלילה בכנסת, כדי להתחיל דיון בדף חלק. אנו רואים חשיבות בכך שכל העקרונות שנסכים עליהם כאן יהיו בהסכמה רחבה של נציגי הציבור, שתשקף הסכמה לאומית של אזרחי ישראל", לשון ההודעה.
+פגישת ההידברות אצל הנשיא נמשכה שעה וחצי
21:17 28/03/23  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
הפגישה הראשונה עסקה במסגרת הההידברות ולא במהות ומבית הנשיא נמסר כי התנהלה ברוח טובה  ▪  הקואליציה שלחה צוות שרובו מומחי משפט בעוד באופוזיציה העדיפו בעיקר פוליטיקאים  ▪  ישראל ביתנו החרימה את ההידברות והעבודה אומרת שתשלח את הצוות מטעמה רק מחר
הפגישה הראשונה [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
+נעצרו פעילי ימין שאיימו לפגוע במתנגדי הרפורמה
18:22 28/03/23  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
המשטרה ושב"כ עצרו שלושה חשודים בניסיון לפגוע במפגינים מתנגדי הרפורמה המשפטית לאחר שפרסמו ברשת סרטון ובו הצהירו על כוונתם
[צילום: דוברות המשטרה]
"יש ביצים, יש סכינים, יש נשקים אנחנו בדרך לי-ם לזיין את.." [צילום: דוברות המשטרה]
+חשיבות העיתוי בסקר בחירות
15:31 28/03/23  |  שלמה פילבר   |   לרשימה המלאה
כדי ליתח את המעבר במנדטים מגוש ימין לגוש השמאל נכון לבחון את ההשפעה של נאומים על דעת הקהל ואת חשיבות העיתוי בסקרי הבחירות המתפרסמים בערוצי הטלוויזיה
סקר כאן חדשות [צילום: מן הטלוויזיה]
+גיליתי מחדש את יוטיוב
14:01 28/03/23  |  דב גולדפלם   |   לרשימה המלאה
מעולם לא נעשתה רפורמה מוצדקת כל כך בשלומיאליות גדולה כל כך  ▪  ההתעלמות שלי מהעולם לא תפתור את המשבר אבל המצב שבו שני הצדדים הולכים על סף התהום ומוליכים את המדינה לעברי פי פחת כשאין לי, האזרח הקטן, שום יכולת להשפיע על מובילי המאבק משני הצדדים, מביא אותי לנסות להתנתק

בורח למוסיקה [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
+גנץ: "עדויות קשות על תקיפות מצד תומכי החקיקה"
12:48 28/03/23  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה
הבהיר: "קורא למשטרת ישראל לפעול לאיתור הפורעים"  ▪  לפיד: "ככה נראית אלימות מר נתניהו, ואלה תוצאות ההסתה שלך ושל ליצן הטיקטוק"  ▪  העיתונאי יוסי אלי מ'ערוץ 13' סובל משבר בצלעות וחשש לקרע בטחול כתוצאה ממכות שספג מחברי 'לה פמיליה' אתמול בהפגנת הימין
גנץ "עצרו מיד" [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+יריב נטרף
12:27 28/03/23  |  דן מרגלית   |   לרשימה המלאה
לא נעים לי להודות, אבל אחרי 77 הפגנות בלי נהג על חשבון האומה ודלק ממאגרי האוצר ומלחכי פנכה למכביר - נהניתי לראות את לוין באור טבעי
נתניהו ולוין. נמר של ניר [צילום: גיל כהן כוגן]
+חוק השפיטה הונח על שולחן מליאת הכנסת
10:02 28/03/23  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
למרות שתקנון הכנסת אינו מחייב הנחה מיידית של הצעות חוק שאושר לקריאה שנייה ושלישית ולמרות התחייבות נתניהו לעצירת החקיקה הונחה הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים על שולחן המליאה  ▪  ח"כ לזימי: עצירה? יותר כמו אקדח לרקה
נתניהו. הצהיר שהחקיקה תיכנס להשהיה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+אדוני ראש הממשלה
09:32 28/03/23  |  רון בריימן   |   לרשימה המלאה
שני פסוקים מספר שמואל מתארים היטב את התחושות שלי בערב עצוב זה: צר לי עלייך, אחי  ▪  קרע יהוה את ממלכות ישראל מעלייך היום ונתנה לרעך הטוב ממך
נתניהו. קריסה מכוערת [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+חזק על חלשים
09:24 28/03/23  |  אביתר בן-צדף   |   לרשימה המלאה
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים  ▪  והפעם - בניגוד להיגיון, סירוס רוח הלחימה, שיתוף פעולה, האפשרות הנוראה, חזק על חלשים וברית  ▪  וגם, על השטויות שפולט מפיו של רון חולדאי
חולדאי. שחצן [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
+נתניהו אתה מפוטר, אין לי אמון בך יותר
09:10 28/03/23  |  אפרים הלפרין   |   לרשימה המלאה
נתניהו, תמכתי בך, הצבעתי עבורך  ▪  לא עוד  ▪  ב 24 שעות האחרונות נשבר האמון בינינו  ▪  הגעתי למסקנה שכל התהליך הטראומטי שעברה המדינה נועד למינוי רוטמן כנשיא בית המשפט העליון, וסמוטריץ' כשר הביטחון  ▪  במדינה כזו גם אני לא רוצה לחיות, ועדיף לי לפטר אותך במקום לחפש לי בית אחר
נתניהו. תלה את הנעליים [צילום: מרק ישראל סלם]
+ניל"י
09:07 28/03/23  |  ארי בוסל   |   לרשימה המלאה
ניצרו את נשקכם, חידלו אש, עיצרו  ▪  אתם לא מעלים את יצחק עולה לשם, כי אתם שונאים את השם ואת נציגיו במדינת ישראל  ▪  אתם לא נלחמים להציל את הדמוקרטיה, כי ההליך המתרחש הוא בדיוק לפי כל כללי הדמוקרטיה
לשרוף את הבית [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
+ליברמן מזהיר: "חבריי באופוזיציה, אל תחיו באשליות"
09:06 28/03/23  |  מירב ארד
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן מזהיר את חבריו לאופוזיציה בעקבות החלטת נתניהו להשהות את חקיקת הרפורמה המשפטית: "אזרחי ישראל היקרים, אני לא רוצה להיות מבשר הרעות, אבל אני אכן מכיר את ביבי. לי הוא לא יכול לספר סיפורים. עליי הוא לא יכול לעבוד וברור לי מה מניע אותו. אני קורא לחבריי באופוזיציה, אל תחיו באשליות, אסור ליפול בפח ולאפשר לו למסמס את המחאה הכי צודקת שיש".
+צוות המו"מ של יש עתיד: ברביבאי, אלהרר, שולץ ועו"ד גזית
08:44 28/03/23  |  איציק וולף
מפלגת יש עתיד הודיעה כי צוות הדיונים מטעמה בבית הנשיא יכלול את חברות הכנסת אורנה ברביבאי וקארית אלהרר, את מנכ״לית משרד רה״מ לשעבר נעמה שולץ ואת עו״ד עודד גזית.
+האם הורעו יחסי ישראל-ארה"ב בימי המהפכה המשטרית והמשפטית
08:25 28/03/23  |  אורי מילשטיין   |   לרשימה המלאה
ראיון עומק עם יורם אטינגר, מומחה בכיר ליחסי ישראל-ארה"ב, על השפעת המהפכה המשטרית והמשפטית על היחסים ביניהן, בעידן נשיאותו של הנשיא ביידן
המחאה נגד הרפורמה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
+הסיכוי קטן, חייבים לנסות
08:05 28/03/23  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
גורמי היסוד של ההפיכה המשטרית עדיין כאן, נאומו של נתניהו היה מפלג, סיכויי ההצלחה של ההידברות הם קטנים - אבל חובה ללכת אליה וחובה על האופוזיציה להציג מתווה משלה
לא תום לב, לא נפש חפצה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+כשהנשיא האמריקני התקשר
07:43 28/03/23  |  עמנואל בן-סבו   |   לרשימה המלאה
הנשיא האמריקני לא הביע צער על ניסיון הטבח באזרח מדינתו, לא תבע תגובה תקיפה, לא דרש בשלום אזרחו, בכל אופן זהו דויד שטרן, נחת לשעבר בצבאו ולא עיתונאית פלשתינית, ששששש, הרגישות הסלקטיבית עובדת
ביידן. יחס סלקטיבי [צילום: אריה לייב אברמס/פלאש 90]
+ראש ממשלת ישראל - סכנה לישראל (א')
07:42 28/03/23  |  איתן קלינסקי   |   לרשימה המלאה
לפתע נעלמה נחרצותו של דיכטר בדרישתו שחייבים להפסיק את מעשה החקיקה, ולעבור מהפסקת החקיקה למהלכי הידברות עם האופוזיציה
דיכטר. שרטון של לקקנות [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מיהו הצד הליברלי
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
28/03/23 19:17
2
רפי לאופרט
1/04/23 11:25
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  סערת הרפורמה במשפט
ראיון עומק עם יורם אטינגר, מומחה בכיר ליחסי ישראל-ארה"ב, על השפעת המהפכה המשטרית והמשפטית על היחסים ביניהן, בעידן נשיאותו של הנשיא ביידן; ירידת העניין האמריקני במזרח התיכון והתרכזותה במזרח הרחוק, והמלחמה באוקראינה. לדעת אטינגר, עם כל חילוקי הדעות, ישראל היא העוגן החזק והיציב ביותר של ארה"ב באזור ושום חילוקי דעות פנימיים לא יערערו את יחסיהם ההדוקים.
28/03/2023  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
כלל יסוד בדיני חוזים הוא, שעל הצדדים לנהל מו"מ בתום לב. כלל יסוד במשפט מינהלי הוא, שעל הרשות לשמוע את טענות האזרח בלב פתוח ובנפש חפצה. הדבר האחרון שאפשר להגיד על מובילי ההפיכה המשפטית הוא שהם מנהלים את ההליך וינהלו את ההידברות בתום לב. הדבר הלפני-אחרון שאפשר להגיד עליהם הוא שהם שומעים וישמעו את מתנגדיהם בלב פתוח ובנפש חפצה.
28/03/2023  |  איתמר לוין  |   כתבות
התרגשות עצומה אחזה בעצמותיי הרכות לצד צמרמורות בגו התחתון כשפורסמה דבר שיחת הטלפון שיזם הנשיא הידיד, ג'ו ביידן, לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. תחושה של רגע מרומם נפש עטפה אותי והשתלטה על חיי, חיוך קל נח לו בעדינות ובסיפוק בזווית הפה. הנה, על-אף ההתערבות הפראית והאלימה של ממשלו ובהם שגרירו בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, בכל זאת המשותף רב על המפריד וברגעי אמת הרעות הישראלית אמריקנית עומדת במבחן.
קשה וכואב להקליד את המשפט - ראש ממשלת ישראל סכנה למדינת ישראל. אותי מדאיגות תופעות ההתרפסות והלקקנות המבישות של חברי כנסת בפני בנימין נתניהו. דבריהם אינם נשמעים כדברי הגות, אלא נשמעים כלקקנות החפצה לרצות את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השבוי בידי הכת המשיחית בראשות בן-גביר-סמוטריץ.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שוחח הערב (יום ב', 27.3.23) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ועם יו״ר המחנה הממלכתי, ח״כ בני גנץ. זאת, לאחר שנתניהו הודיע על עצירת החקיקה של הרפורמה המשפטית ולאחר שהצדדים הביעו נכונות להידברות.
27/03/2023  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
חיים רמון
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג    בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
דן מרגלית
דן מרגלית
ישראל תוקפת בזעיר אנפין, אבל כדי לא להכעיס את האמריקנים נמנעת או מסתייגת מהפעלת חיל-האוויר    התוצאה היא עם פוטנציאל לאסון
יואב יצחק
יואב יצחק
חקירה שהתקיימה בישראל נגד גרטלר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שנתן שוחד לדנינו ולגורמים נוספים, הסתיימה בלא כלום, לאחר שלא נמצאו ראיות; כך גם חקירה שהתקיימה ע"י FBI בחשד לשוחד בקונגו ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il