היפוך עקרון ההרתעה

אפשר ובא הזמן לציין, ולא רק בציניות, שעקרון ההרתעה בינינו לבין אירן ובנותיה, חיזבאללה והחמ"ס קיים, אלא שהחליף כִּווּן: ישראל נרתעת מלהגיב לאויב המתנכל לה, כולל בהסתה אינסופית, רצח אזרחים בארצנו ומטחי טילים שהם אקט מלחמתי של ממש. ראש הממשלה המפוחד, שבשלושה חודשים הרס את כל מה שתיקנה ושיפרה ממשלת השינוי ודרדר את המדינה לשסעים חברתיים נוראים, להרס יחסי החוץ עם שכנותינו ועם מדינות ערב שבטבעת השנייה והשלישית, והגרוע מכל - עימות חצוף מול ארה"ב, כאשר מספר שרים חסרי בינה וחברי כנסת המביישים את מעמדם תקפו את ארה"ב בנוסח של כלב הנושך את היד המלטפת והמציעה לו מזון וביטחון.

דומה שנבחרי-ביבי הללו לא ידעו, ואולי שכחו, כי במלחמת יוה"כ הושמד יותר משליש מחיל-האוויר הישראלי, חלק גדול מחיל השריון, התחמושת נגמרה ומי שהצילה אותנו הייתה ארה"ב של ניקסון וקיסינג'ר ששלחו לנו ב"רכבת האווירית" את המטוסים, הטנקים ויתר הנשק והציוד שכה נזקקנו להם. הם גם שכחו שרק לפני כשנתיים אזלו הטילים ל"כיפת הברזל" ושוב זכינו ליד התומכת, שלא לדבר על הסיוע הדיפלומטי והכלכלי המתמיד.

בנימין נתניהו נמנע, בשונה מנפתלי בנט ומיאיר לפיד אותם הוא משמיץ ללא הרף, מתגובה הולמת להתנכלויות האויב תוך שהוא משתמש בשקרים לעולם בכלל ולציבור בישראל בפרט, על הפצצת מטרות צבאיות. לצערי אני מאמין בעניין זה יותר לנסראללה, שלגלג ואמר כי חיל-האוויר שלנו הפציץ מטעי בננות ולא מטרות צבאיות בסוריה כדברי נתניהו. נכון - בתקופה זו חלים חגי רמדאן ופסח, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, אך ממשלת נתניהו הנוכחית הרסה את ההרתעה מראשיתה, היא רדופת פחדים ועוסקת בהבלים. המהפכה המשפטית יכולה עתה להתעכב מעט: כל ההטבות למשפחת נהנתניהו כבר אושרו. עתה מנווט נתניהו בין ביידן והמפגינים לבין יריב לוין, בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן, שרה והבן יקיר יאיר.

שופרות הממשלה מזכירים לנו שוב ושוב שביבי נבחר והשיג 64 ח"כ. הנתון אינו מדויק: ביבי קנה בכסף ובהונאה את השלטון. את החרדים קנה פשוט בכסף ובהפרדה בין דם הלוחמים המגינים עלינו, לנפשותיהם הענוגות של תלמידי הישיבות הפטורים מכל עול של תרומה לציבור. את הציונות הדתית קנה בהבטחות לסיפוח וליד חופשית כמעט ביהודה ושומרון. אלו משקבלו משרות רבות כוח וסמכות בממשלה שכחו לו את תמיכתו המתמשכת בהינתקות. לביסוס ממשלתו שכח מיהו איתמר בן-גביר ומי מוריו ורבותיו והעניק לו מעמד של שר בכיר ולא כיהה בו על משוגותיו והרס הביטחון הפנימי וערעור המשטרה. את כלל הציבור רימה בהבטחות שווא להגנה מפני אירן, לביסוס ביטחון הפנים, לשיפור המשילות, ללימוד חינם לפעוטות מגיל אפס ומלחמה ביוקר המחיה. דבר מאלו לא קוים. חלף זאת אִפְשֵׁר ללוין, רוטמן ושות' יד חופשית בחקיקה וְהֶרֶס הרשות השופטת - נושא שולי לחלוטין ולא כה קיצוני בהבטחות לפני הבחירות.

מִלָּה על שר הביטחון יואב גלנט: גלנט, קצין לוחם בכיר ביותר, מתוסכל לאחר שהחמיץ את הרמטכ"לות אשר הובטחה לו על-רקע פרשת המקרקעין סביב ביתו, זכה במפתיע במשרה הרמה כשר ביטחון בהעדר מועמד בכיר אחר שיהא מהימן על ביבי. היו שתמהו אך שתקו וגלנט שמר על שתיקה בְּצִלּוֹ של ביבי עד שלא יכול עוד להבליג על הפקרת הביטחון. ביבי שבילה חופשת סופ"ש משפחתית באירופה החליט "לעשות שריר" ולהפגין מנהיגות והודיע, ללא מחשבה ושיקול דעת, כנראה בלחץ יועציו הבכירים-ממנו במשפחתו, על פיטורי גלנט בתוך המצב הביטחוני הַכֹּה מורכב. בכך הפך את גלנט האפרורי "לקדוש המעונה" של המפגינים וכוכבו דָּרַךָ בשמינו, וככל שביבי עיכב את פיטוריו הרשמיים הזיק ביבי לעצמו ולכח הרתעתו של צה"ל מול אויבינו.

עוד פן "מלכותי". דברי גלנט [המוצדקים] לציבור אינם פגיעה בראש הממשלה שבאותם ימים עכורים שוב שהה בסופ"ש מרנין על חשבון הציבור באירופה, אלא מעשהו של גלנט היה פגיעה במשפחה המלכותית, ועל כן פורסם בימים אלה ש"משפחת נתניהו לא סלחה לגלנט והחשבון עוד יפרע". שוב - ביבי נציג המשפחה, לא ראש הממשלה. אבוי!