הגיגים אחרונים לפני הבחירות

הבחירות האלו הפכו מבחינה תפיסתית למשאל עם "בעד ונגד נתניהו". נתניהו לא הצליח להימלט מנושא זה. בתחילה כי חשב ששם יתרונו - מול הרצוג - ואחר כך כבר העניין הפך לבלתי אפשרי.

שגיאה נוספת של נתניהו (אופיינית למנהלי קמפיינים של ראשי ממשלה) היא שלא לבצע קמפיין שלילי נגד המועמד היריב. הסיבה לכך, בדרך כלל, היא שהמועמד היריב אינו נתפס בעיני הציבור בתחילת המרוץ כמועמד מתאים לראשות ממשלה ועיסוק בו, לדעת הקמפיינרים, תעצים אותו ותהפכו למועמד מתאים. כך גם קרה בבחירות 96 בין פרס לנתניהו. אז, נתניהו לא נתפס בתחילת המרוץ כמועמד מתאים וקמפיין העבודה לא עסק בו. הרצוג היום, כמו נתניהו של 96, הלך וגדל כמועמד ראוי לראשות הממשלה במהלך הקמפיין. משהפך ליריב ראוי כבר היה מאוחר לנהל נגדו קמפיין שלילי יעיל. הליכוד גם חשב שעקב אכילס של המחנה הציוני היא ציפי לבני וניהל קמפיין שלילי נגדה ולא נגד הרצוג. הקמפיין די הצליח והשאיר את הרצוג בודד כמועמד לראשות הממשלה. ציניקנים אומרים שהרצוג אפילו הודה על הקמפיין נגד לבני שהותיר את לבני מאחור והשאיר אותו לבד מול נתניהו.

יומיים לפני הבחירות עולה בברור העובדה כי בכוחם של מי שלא יעבר את אחוז החסימה לקבוע את זהות ראש הממשלה הבא: אם מרץ לא יכנסו לכנסת אזי סיכוי הרצוג לזכות בכהונה הרמה מתאיינים. אם יחד של אלי ישי ו/או מפלגת ימין אחרת תתאייד מהכנסת כך גם סיכויי נתניהו לחזור ללשכת ראש הממשלה יתאיידו.

זו מערכת הבחירות שבה הגיעו העיתונים לשיא של מגמתיות בדיווחים (לא רק בפרשנויות) ובעיקר בכותרות. עיון בשני העיתונים המרכזיים בישראל (ידיעות אחרונות וישראל היום) מגלה לעיני הקורא שתי מדינת ישראל. זו של ידיעות וזו של ישראל היום.

הערה קצרה בעניין מצעד המרואיינים בפגוש את העיתונות: מר הרצוג, גם אם אתה עם גבך למצלמה בשעה שאתה צופה בראש הממשלה כשהוא מדבר אליך אל תישאר במצב זה כאשר אתה משיב. קשה להקשיב ועוד יותר להשתכנע מעורפו של אדם. דבר למצלמה כלומר אל הציבור.

ביום שלישי בלילה יתחילו הספקולציות. עוד קודם לכן יתורצו הפערים בין התחזיות לתוצאות האמת. אלו יוסברו ב"שינויים של הרגע האחרון" או "בירידה באחוז ההצבעה" או בתירוץ הבנאלי ביותר "התוצאה שפורסמה נכונה לשעתה".

עם היוודע התוצאות הכדור עובר לנשיא המדינה, שחוקית, שיקול דעתו בנושא זה בלעדי ומוחלט. זהו הנושא היחיד בחוק יסוד הכנסת המתבסס על חוק יסוד הנשיא שבו אין לנשיא צורך בחתימת קיום ממשלתית. הנשיא חייב, לטעמי, לדאוג שתקום בישראל ממשלה בהקדם האפשרי ומכאן צריכות להיגזר התלבטויותיו. ראשית, מהירות. שנית, יציבות.

ולסיכום שוב מילה על סקרים. בבחירות 2013 תוצאות הסקרים שלושה ימים לפני הבחירות נתנו בין מנדט לשניים יותר לליכוד ביתנו ולעבודה. 7-8 פחות ליש עתיד. 3 יותר לתנועה והציבו את עוצמה לישראל של מיכאל בן ארי כמי שעוברים את אחוז החסימה.

והכי חשוב - לכו להצביע.