חוזה מלחמה

הערבים, המכנים עצמם פלשתינים (איך הם מבטאים את האות 'פה'?), הכריזו עלינו מלחמה בשם מדינתם העומדת על הסף. עדין לא מבינים זאת אצלנו - ולא יבינו. כל עוד פרס והפודל שלו מסתובבים פה בגאון והדר אנחנו עליסה בתוך 'מזרח תיכון חדש'. פרס הוא היהודי האהוב ביותר על העולם הנוצרי באירופה המערבית. אירופה, זו ששרפה את יהודייה, לא תשרוף את פרס הכוכב היהודי שלה, חיית-מחמד ליבה. כל עוד פרס בינינו יש אצלם תקווה שהיהודים בארץ ישראל ייכנעו, יניחו את נשקם, ויקימו מדינה פלשתינית לתפארת עם ישראל.

אבל דברים עשויים, או עלולים, להשתנות כהרף עין כי לאמת המכוערת יש תכונה ארורה שהיא מבשלת שקרים רבים והופכת אותם למיתוס שבקיצור עונה לדרישה 'לך לעזה', קיצור תנכ"י לעזאזל. מאז ששמשון פרק את שערי העיר – היא זוחלת לעברנו ומצביעה על ה'אלף' שבאמת. אם תוציא את האלף, כמו שהערבים עושים מאז ומתמיד – נשאר 'מת'.

מהו הסיפור של עזה? תנו לערבים קצת שליטה על המצב ותראו מה הם עושים, לאן הם הולכים, לאן הם מתאווים להמריא, את מי הם רוצים להפציץ ולרסק בעוד רגע. אם רק יתירו להם לחרוש בעגלתנו... העולם האירופי הסרפני (היפוך שורף של אותיות פ-ר-ס) משתדל להתיר את כל הרצועות, כולל אלה שאוחזות כיום בפודל של פרס. הסיפור של עזה הוא סיכום תקופה של התנפלות העם הפלשתיני על הצורר הבינלאומי ישראל הנשלט בידי חבורת זקני ציון לפי הפרוטוקול. זהו גם סיפורה הסמלי של סטלינגרד מודרנית, שגם הסובייטים של היום ברוסיה, מאמצים אל ליבם בגעגועי אהבה. שלא לדבר על הבולשביקים שעדין חיים אצלנו בצורת עכברי זכויות האדם, האזרח וחופש הפרט.

שקטים ומנומסים

אם נעביר כמה דפים בסיפור הזה, שהערבים משתדלים ללחוש באהבה לעולם לפני השינה כשיר ערש דווי, נגיע גם לטילים מתעופפים מרמאללה לשדה התעופה בלוד. זה חמור באופן קיצוני שאינו מתקבל על הדעת, כי נתב"ג הוא הבאג של האליטות והאילתיות שלהן – מהיכן יברחו, ינוסו על נפשותיהם אם השדה היהודי יופצץ?

הוויכוח, המתנהל בין יהודים לבין עצמם, אינו על כמות ההרס שתתעופף לעברנו כשהמזרח יזרח באורה של עזה – אלא על איכותו האידיאולוגית. מי יהיו הערבים (ה'טובים' או ה'רעים'?) שיפעילו את מטולי הררנ"ט (לא צריך יותר מזה!) כדי להוריד מטוסים ממריאים כצאן לטבח? הורים בתוכנו נעשים שקטים ומנומסים כשהם מבינים שהטילים שהפכו את ילדיהם ל'קורבנות שלום' נשלחו על-ידי בני-בליעל 'הרעים' ולא 'הטובים'. במקום לדון במעשי הרצח כשלעצמם הוויכוח בעבר הוסט לשאלה מי היו הרוצחים הפעם, פתח או חמאס?

העתיד כבר עומד בשער והשאלה הזאת תחלוף עם העבר המר. מה שעומד לפתחנו בעתיד הקרוב מאוד הינו תהליך השתלטות אגרסיבית (מלא סיבי צוואר) של ארגוני טרורצח מוסלמים על מדינת עבר-הירדן. הם מתקרבים והמלך המנומס והחייכן מתרחק כל יום שחולף. כבר היום הוא נראה מטושטש מאחורי חיוכי דאעש. השאלה באוויר היא: מה יתרחש קודם, היהודים יקימו עוד מדינה ערבית ב'שטחים הכבושים' – או שהטרורצח יקים מדינה ערבית בשטחים הכבושים מעבר לירדן? כי זאת לדעת, השטחים מעבר לירדן, שהיו חלק בלתי נפרד מהמנדט הבריטי, שהיו חלק בלתי נפרד המובטח למדינה יהודית – הם שטחים שנשדדו על-ידי שבטים בדואים שעלו מן המדבר ברשות האימפריה הבריטית, וכך הפכו לחלק נפרד.

בימים אלה, כשהדיון בארץ המובטחת נסב על השאלה, האם נקים לערבים מדינה נוספת וכמה מיליוני 'פליטים' יורשו 'לחזור' אליה מכל תפוצת ארצות ערב כדי לקבל תעודות אונר"רע לפליטות נצחית - או שמא נעזוב הכל באוויר ונצא בכוחות עצמנו להינתקות? – רואים את העתיד מחליף את העבר מבלי לגעת בהווה. האם צה"ל מוכן למשימה - לצאת לדרך ברגע שהמלך נעלם, לכבוש את עבר-הירדן כדי לסלק את האיום הנורא של מדינה ערבית בלב ליבו של העם היהודי?

זה נשמע מופרך כי הוזי הדעות של העולם החופשי, פרס ואובמה, מכריזים עדין בקולי קולות שהטרורצח הינו נגיף ביולוגי מהחלל ולא רשת מסונפת כהלכה וכשריעה בצנרת האיסלאם. נפילת המלך הירדני המקסים לא תבוא במתקפת שפעת או מחלת הפה והטלפיים מבחוץ, מעבר לסהר הפורה, אלא מבפנים. כל ארגוני הטרורצח הם אלמנטים אורגניים בחברה הערבית, כמו אבן משתלבת בריצוף רחובות האינתיפאדה, והם צומחים ומסתעפים בתוך תרבות מלאה חנקן וזבל אורגני נאות.

בחתימתו על הסכם אירן לגרעין הסיט הנשיא אובמה את המלחמה צעד נוסף לפתחנו. אין טעם להסביר לו, הוא לא יבין. לא יבינו כל שרתיו - כפי שלא הבינו זאת צ'מברליין וחבר מרעיו. לא יבין פרס ולא הפודל שלו עם ז.הב-הבהב-הבה בפיו. גם לא הצמד גרבוזי, חברתי בעיני לוגמיו ומזריקיו. הם פשוט לא שם. הם עדין משתדלים לארגן את המזרח-תיכון-חדש ברוחה הבולשביקי של המאה הקודמת שתמה לגווע. בעבורם סטלינגרד הוא סמל ניצחונה של רוח האדם החופשי, אבל אנחנו היינו שם עם הבריה בריה ויחידות התליינים של המשטרה (נ.ק.ו.ד) שפסעו מאחור וקטלו בפקודה כל פטריוט רוסי שהסב ראשו אליהם. רוח הרפאים של האדם-באשר-הוא אדם – ריחפה מעל, כפי שהיא מרחפת גם היום ומחייכת בפה חסר שיניים עם חרמש נכון לקצור....

שלום-קומיקס

תרבות הזבל האורגני שטיפח ושיווק מר פהרס בהזיית 'מזרח תיכון חד"ש', תפקודו כמלבין לאומי של הרב-רוצח ערפאת וחבר מרעיו - הולידה עכשיו את משפטיו הנצחיים של אזרח יריחו עריקת המשווה של מנהיג ארגון דאעש לנתניהו מנהיג ארגון-המדינה-היהודית השופך בנזין על ילד ערבי בירושלים אבו-חדיר ומצית אותו לתפארת עם ישראל. האם מחליפו של פהרס בהנהגת המחנה הציוני, מר גרבוזי, יואיל להתנער מתהליך השלום השקרי, הנבזי והרצחני עם סרסורי הרצח? ייתכן כי ציפי והגרבוזים ינסו להפציר בערבי מיריחו לחזור בו מדבריו. אבל אנחנו – העם היהודי, תובעים לחזור על דבריו, לבל יישכחו לעד בצקלונו עתיר הנכסים של עמלק.

הפוסל במומו

הכוונה פה להסביר לכם מיהו האיש אבו מאזן. האיש הזה, למי שעדין לא יודע, מימן את פעולת הטרור והטבח של הספורטאים שלנו במינכן. זהו אבו מאזן שלנו. בדרך הוא גם עשה דוקטורט, אצל הבולשביקים, הגיע למסקנה מתבקשת שלא הייתה שואה. כלומר, מה שכן היה – רצח 6 מיליון יהודים – אסור שיחשב שואה. ההישג הזה רשום על שמו.

ולכן נשאלת שאלה טובה – למה בכלל מדברים עם האיש הארור הזה? התשובה נמצאת באותו פתגם יהודי מדויק כמאכלת: 'הפוסל - במומו פוסל'. נפלא שעוד ניתן להשתמש בפתגמים תלמודיים בעיתונות החופשית ללא צורך להסתמך על 'כביכול' או עו"ד צמוד.

מה התשובה? היא פשוטה. אנחנו בעלי המום או בעלי המו"מ – ואותנו פוסלים. הכיצד? תראו מה היה שרון בראשית דרכו וכיצד הפך עורו עד להינתקות. הוא השתנה, אמרו הבריות. גם רבין לפניו ופהרס לפני לפניו. הם התבגרו והשתנו והחליפו תקליט. כמו גם אולמרט, ויצמן ודיין. היו בני אדם והפכו לצמחים. אתרוגים. לאחרונה ראינו, קראנו ושמענו כ-250 גנרלים לוחמנים לשעבר שגם הם החליפו תקליט והפכו לבקליט. מלוחמים עזי מצח נחושה הפכו לנחושת קללה ויצאו לרחוב לדרוש שינוי בכל מחיר ומדינה פלשתינית בצד. הכיצד? התבגרות משמעה השתנות והרבה השתנה. רבים, אתם יודעים, כמו ברק, גם מחליפים את הנשים כצורך השנה. אז גם אבו מאזן, נכון? הוא התהפך והחליף תקליט... זהו, שלא. התקליט שהוא שם על הגרמופון הינו גרסה חדשה ומהפכנית של מופתי הנוטף, חג' אמין אל-חוסייני. ותאמינו לי, חג' אל-חוסייני עדין אמין.

יהודי יקים לערבים מדינה?

מי מהם לא ניסה, השתדל ונלחם להקים להם מדינה? רבין מהפלמ"ח ופהרס מבן-גוריון כבר אמרנו? אחריהם בא הכוכב גנרל ברק מצה"ל וניסה לדחוף את ערפאת בדלת המסתובבת של קלינטון. מה הוא לא הציע לרוצח? גם דיין, שרון ואולמרט שאיתרג את עצמו לדעת. הם מכרו את ארץ ישראל, כולל המדינה, פעמים או שלוש כולל כל החמץ שלה – רק כדי לזכות בהכרה עולמית שהם – רק הם – הקימו לערבים מדינה לתפארת. עכשיו גם ציפי והגרבוזים נדחפים קדימה, לרמאללה, עם עלי דפנה וסחוג.

אני אומר להם, אידיוטים, נפלתם על כל הראש, הערבים יתנו לכם להקים להם מדינה? אתם, יהודי קטן גיבן, דר-שטירמרי, שקפץ עליהם מתוך פרוטוקולים של זקני ציון – תקימו לערבים מדינה? אתם חושבים שערבי אחד גאה יכול לחיות עם העלבון הצורב הזה לנצח נצחים? שלא לדבר על מאתים וחמישים מיליון. זה כתם אכולשילינג על האיסלאם. צאצאי כלבים וחזירים יקימו לערבים מדינה, נו באמת, עד לאן נפלתם?

עדין אני רואה בעיני רוחי את ברק הגוץ החייכני מנסה לדחוף את ערפאת לתוך הדלת המסתובבת של קלינטון וערפאת הערבי מלא מעצמו צחוקים, מאותת לו בידיו להיכנס ראשון. אתם רואים? החיים הופכים ממש בדיחה, כשחושבים על זה כמו על קומיקס של מיקי מאוס....