שר אוצר בעל סמכויות על

ככל שעוברים, חולפים ונוקפים הימים מאז הטיל נשיא המדינה מלאכת הרכבת הממשלה ה-34 של מדינת ישראל על ח"כ בנימין נתניהו ומתקרבים הם למחצית התקופה (מתוך 28 הימים הראשונים שמעניק חוק יסוד: הממשלה למועמד להרכבת ממשלה, ללא תוספת 14 יום הנוספים), אי-אפשר שלא להביע הערכה למשה כחלון שאינו מוכן לכהן כשר אוצר מגמגם, מקרטע וצולע בממשלה החדשה שעתיד בנימין נתניהו להרכיב בקרוב, או אולי אפילו יכשל בכך.

העובדה, כי אנשיו של נתניהו הבהירו כ המשא-ומתו להקמתה של הממשלה החדשה בראשותו, אינו כולל בחובו צירופן של מפלגות "המחנה הציוני"; "מר"צ", כמו-גם צירופה של "הרשימה הערבית המאוחדת" לקואליציה, מעניק מעמד מיוחד למספרם של עשרת חברת הכנסת של מפלגת "כולנו", בראשותו של כחלון. ללא מפלגת "כולנו" של כחלון מונה הקואליציה המסתמנת והעתידה של נתניהו 57 חברי כנסת בלבד. במלים אחרות מדובר בממשלת מיעוט ונתניהו אינו יכול להרשות זאת לעצמו, הן מבחינת הנראות והן מבחינת העשייה היומיומית. לאט ניתן לנהל ממשלה פעילה ומתפקדת, שעה ששריה יאלצו מעשיה של שגרה להיקרא לכנסת ולהדוף הצבעות אי-אימון של מפלגות האופוזיציה.

נתניהו כיהן כשר אוצר בעבר בממשלתו של אריאל שרון. נתניהו תפקד בממשלת שרון, כשר אוצר עצמאי לשעבר. מכוח תפקידו זה, כשר אוצר לשעבר, יודע הוא היטב ומבין כיצד ניתן לנהל משרד האוצר בהצלחה וכיצד אפשר להכשיל תפקודו של שר אוצר, חסר ניסיון ויומרני. די להסתכל ולהביט לאחור אל עבר וכיוון עשרות הטעיות הפוליטיות, שביצע יאיר לפיד, בתפקידו כשר אוצר - טעויות שבנימין נתניהו לא היסס כדי להשתמש בהם ולגמד דמותו הפוליטית של לפיד - כדי להבין עד כמה חייב שר אוצר להיות בעל שליטה ריכוזית בתחומים המסורים לתפקידו כשר אוצר, כדי שיצליח, בתפקידו זו או, למצער, לקבל גיבוי הדוק ותמיכה מראש הממשלה. די אם נזכיר, לעניין זה, תוכנית מע"מ אפס של לפיד.

משה כחלון אינו יאיר לפיד. משך שנתיים ימים למד כחלון ענייני כספים, כלכלה והתנהלות תקציבית, על הצד היעיל והטוב ביותר. משה כחלון אינו מוכן שגורלו הפוליטי יהיה כגורלו הפוליטי של יאיר לפיד שדומה נכון לימים אלה שהקריירה הפוליטית שלו מצויה, בשוליה של העשייה הפוליטית השוטפת. כחלון מעוניין להשתמש בתפקידו כשר אוצר בממשלתו ה-34 של בנימין נתניהו, כמנוף לקראת תפקיד ראש הממשלה הבא. לא ברור, כלל וכלל, מדוע אין נתניהו מגלה אהדה לשאיפותיו אלה של כחלון, שעה שהצלחתו של כחלון בתחומי הכספים, הכלכלה והשיכון, תשליך גם על פעילותו הפוליטית השוטפת של נתניהו. לא ברור מדוע מבצע נתניהו "חרקירי פוליטי", בהכשילו את כחלון, שעה שהכשלת כחלון דומה כהכשלת עצמו, אלא אם מעורבים כאן ענייני אגו וחוסר רצון לפרגן למשה כחלון, האיש.

כמי שהצהיר על תוכנית סדורה בתחום הדיור, הקרי מעוניין הוא לקבל לתחום אחריותו, מלבד משרד האוצר, גם את רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון. נתניהו שהכריז על מתן רשות מקרקעי ישראל לכחלון, לפני הבחירות, מסרב לפתע לדרישות אלה והרינונים הפוליטיים משדרים שמנהל התכנון יועבר למשרד הפנים, שהובטח למפלגת ש"ס. כחלון אף לא הסתיר דעתו שכפי שהוביל הוא מהפכה בתחום התקשורת, בדעתו להוביל מהפכה דומה, בתחום הבנקאות. במקביל, ותוך אי-ויתור מוחלט על דרישותיו לקבלת מנהל התכנון ורשות מנהל מקרקעי ישראל - עומד כחלון על דרישתו, כי מפלגתו תשלוט בראשות ועדת הכספים, שמפלגת "יהדות התורה" לוטשת אליה עין וח"כ משה גפני מתנהג - כבר עתה כאילו רשות ועדת הכספים הינה ירושה שהובטחה לו מבית-אבא, זה שנים הרבה.

המועד האחרון שנותר לבנימין נתניהו להציג ממשלתו ה-34 בפני הכנסת (בתוספת 14 הימים הנוספים שמעניק לו חוק יסוד: הממשלה, לצורך כך) הוא תאריך 6.5.2015, כאשר בתאריך 22.4.2015 - ערב יום העצמאות - מסתיים מניין 28 הימים הראשונים שמקציב חוק יסוד: הממשלה למועמד שמינה נשיא המדינה, כדי להרכיב ממשלה, להציגה בפני הכנסת ולזכות באמונה. נתניהו יכול גם להרכיב בשלב זה ממשלת מיעוט של 57 חברי כנסת, תוך שיקווה לקבלת אימונם של עשרת חברי הכנסת של מפלגת "כולנו", שיוכלו להצטרף לממשלה זו, מאוחר יותר.

לא נראה, כי נתניהו יוכל לשמור ולשמר לחברי הכנסת של כחלון, מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל וראשות ועדת הכספים של הכנסת - בדיעבד ולאחר הצגת ממשלתו החדשה בפני הכנסת, כממשלת מיעוט אם אין הוא מצליח להגיע להסכם, מראש, בעניין זה עם כחלון, קודם הצגת ממשלת החדשה המוצעת, בפני הכנסת, לצורך קבלת אמונה בממשלתו זו. אם לא יצליח נתניהו לפרק מראש ומבעוד מועד כלל "המוקשים הפוליטיים" שפיזר כחלון, בדרכו אל תפקיד ראש הממשלה, לא מן הנמנע שנתניהו ייאלץ להמר על הקמת ממשלת אחדות לאומית עם מפלגת "המחנה הציוני".