במסגרת מסע ההשמדה של דאעש, פוצץ השבוע הארגון שני מקדשים מוסלמים עתיקים בעיר תדמור שבסוריה. תדמור הוכרזה בעבר כאתר מורשת עולמית על-ידי אונסק"ו ומכאן חשיבותה ההיסטורית של העיר. אחד האתרים שנהרסו הוא קברו של מוחמד בן עלי, בן דודו של הנביא מוחמד. האתר השני נקרא "היכל שאגף" והוא מבוסס על דמות דתית בעיר.

פרט לעובדה שהאתרים שנהרסו הם אתרים מוסלמיים, לפעילות זו של דאעש יש מטרה מאוד ברורה: לשכתב את ההיסטוריה. כאשר דבר לא קיים ולא מוכר, אי-אפשר לחשוב עליו. לאור זאת, דאעש פוגע באתרים היסטוריים הקשורים לאיסלאם כדי למחוק את זכרם מעל דפי ההיסטוריה ולכתוב אותה כראות עינם. פעילות זו של הארגון מלמדת שוב על האידיאולוגיה שלה: כל מי שלא איתנו - הוא נגדנו. עם אידיאולוגיה כזאת אי-אפשר לדבר ולהתווכח. אידיאולוגיה כזאת חייבים לנצח ולהשמיד את פעיליה, משום שרק כך היא תיעלם.

בבדיקה שנעשתה לאחרונה על-ידי האתר "long war journal" נמצא, כי בסוריה ובעירק קיימים כיום 117 מחנות אימונים של גורמים איסלאמיסטים ג'יהאדיסטים: דאעש, אל-קאעידה בסוריה (ג'בהת אל-נוסרה) וארגונים אחרים. לפי הדיווח, במחנות מאמנים מחבלים ומחבלות לתפעל נשק וחומרי נפץ וכיצד להתנהל בקרב. ביניהם נמצאים גם 11 מחנות שמשמשים ללימודי דת ולאימוני ילדים.

המחנות ללימודי דת וילדים הם החשובים ביותר. אלו המחנות שמקנים את הרקע הדתי והאידיאולוגי כדי להכין את הדור הבא של לוחמי הארגונים. שטיפת מוח אידיאולוגית בגיל כה צעיר בשילוב אימונים צבאיים, תהפוך את הילדים באזור במהירות רבה ללוחמים מהשורה בארגוני טרור.

בנוסף, במפה שפורסמה ניתן לראות את הפריסה הרחבה של המחנות ועוד שתי נקודות חשובות: קרבת המחנות לטורקיה ולישראל. הקרבה הזאת יכולה ביום מן הימים להפוך להזדמנות מבצעית, כאשר המתאמנים ינסו לעבור את הגבול לאחת המדינות ולהוציא מהכוח אל הפועל את אימוניהם ולימודיהם. התקפות מסוג זה קשה יותר לעצור, משום שלרוב מדובר בחוליה קטנה שנכנסת, פוגעת וחוזרת. לכן, חייבת להיות ערנות לפעילות זו, כדי למנוע מבעוד מועד אפשרות של כניסה קרקעית של מחבלים מסוריה.

השבוע קרא דאעש לתומכיו לבצע פיגועים נגד נוצרים, שיעים וסונים הנלחמים לצד ארה"ב נגד הארגון. קריאה זו באה לכבוד חודש הרמדאן שהחל בשבוע שעבר. הקריאה הייתה לבצע פיגועים לא רק בסוריה ובעירק אלא גם בלוב, בירדן, בלבנון ובסעודיה.

לדאעש יש תומכים רבים במדינות רבות. הקריאה שלו לביצוע פיגועים לא נופלת על אוזניים ערלות. ישנו סיכוי לא מועט שהדבר יביא לפיגועים של מחבלים בודדים במדינות שונות. עם זאת, מכיוון שמדובר בקריאה ולא בהדרכה או בהכוונה, ניתן להעריך שגם אם חס וחלילה יבוצע פיגוע בהשראת דאעש, לא יהיה מדובר בפיגוע משמעותי ורחב היקף בעל נפגעים רבים.

סרטון של דאעש שפורסם השבוע מראה דרכים חדשות ומטרידות של הארגון להוציא להורג את אסיריו. אחת ההוצאות להורג בוצעה כאשר קבוצת אנשים הוטבעו למוות לאחר שנכלאו בכלוב שהורד לתוך בריכה.

זוהי אחת הדוגמאות האחרונות לברוטליות של דאעש. למעשה, הארגון התחיל ברמה כה גבוהה של ברוטליות כאשר הוציא להורג שבויים בעריפת ראשים, שהוא צריך כעת כל הזמן להתעדכן ולהמציא דרכים חדשות כדי למשוך את תשומת הלב. הבעיה היא שלארגון לא נגמרות הדרכים המקוריות להוציא להורג אנשים. עם זאת, נקודה חיובית בסרטונים היא שהם גם יוצרים סלידה מהארגון ומהברוטליות שלו. הדבר יכול לשמש כזרז לגורמים שונים להילחם בדאעש חזק יותר, במטרה להשמיד את הארגון כמה שיותר מהר.

ישנו שחקן מרכזי ביותר במסגרת הלחימה בדאעש: אירן. כאשר החלה המתקפה של דאעש במחוז אנבר בינואר 2014, אירן הייתה בין המדינות הראשונות שהגיבו והציעה לעירק את עזרתה בציוד ולוחמים. כעת ידוע על קיומם של לוחמים אירנים רבים בעירק, כולל מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. דבר זה מחזק ומחדד את הקשר בין הממשלה השיעית בעירק לבין אירן, למורת רוחם של ארה"ב והשבטים הסונים במדינה. דבר זה גם הביא בעבר לשבטים סונים להישבע אמונים לדאעש במטרה להילחם בכוחות השיעים במדינה.

הגורם היחיד שיכול לפתור את הבעיה הוא ארה"ב. אם ממשל אובמה יתמוך בכל כוחו בכוחות הביטחון בעירק מבחינת אספקת ציוד ונשק, הגברת ההתקפות האוויריות, שיתוף פעולה מודיעיני ברמה הגבוהה ביותר ועוד, הדבר יסית את הכף לטובתה של ארה"ב ביחס לאירן. אבל יש שני מכשולים משמעותיים המונעים זאת. האחד: היחסים של אירן ועירק קרובים וחזקים יותר, מאחר שמדובר במדינות מוסלמיות שההנהגה שלהן שיעית. השני: ארצות הברית לא רוצה להיכנס עוד יותר לבוץ העירקי, דבר שמשאיר את הדלת פתוחה להגברת המעורבות האירנית.