החלטות ואחריות לתוצאות

ההחלטה של נשיאת בית המשפט העליון להורות על הריסת 24 יחידות דיור בבית אל עד סוף חודש יולי ממוטטת את הטענות של התומכים במהפכה החוקתית של בג"ץ.

באותה מהפכה נטל אהרן ברק לעצמו ולשופטי בג"ץ את את הזכות לבטל חוקים של הכנסת הנציגות הנבחרת של העם. התומכים במהפכה מצדיקים אותה בטענה כי בית המשפט העליון מגן על האזרח מפני השלטונות, ומגן על המעוטים מפני עריצות הרוב.

הן אזרחים והן השלטונות עתרו לא להרוס שני מבנים בבית אל. בדיון שהתקיים בעתירה תקפה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, את פרקליט האזרחים ואת פרקליטת המדינה גם יחד. כב' השופטת ציינה בפניהם כי העתירה ועמדת המדינה מנוגדים לעקרון 'מעשה בית דין' ו'סופיות הדיון'. "אדוני מדבר כאילו אין פסק דין", אמרה נאור לעו"ד הראל ארנון, המייצג את חברת הבנייה של דריינוף.

בהחלטה על ההרס, לא הגן בג"ץ על אזרחים מפני השלטונות אלא בקש לשמר את עליונותו. לא הייתה גם שמירה על זכויות מיעוט כלשהו. המבנים הוקמו על אדמה שהופקעה לצרכים צבאיים לפני עשרות שנים. את השטח רשם המלך חוסין לטובת תושב הכפר בקעא. לתושב לא הייתה כל תועלת מן השטח שהופקעי בידי הצבא. ולהפך, אם יוקם על השטח מבנה אזרחי, ירוויח אותו תושב הכפר כספי פצויים.

בג"ץ דחה את טענת מקימי המבנים כי אין כל תכלית בהריסת המבנים כי התחיל התהליך לשנוי התכנון להתיר הבנייה. "אם יינתן היתר הבנייה אפשר להקימם שוב, לכן אין הצדקה להרוס את המבנה", אמר.

מעניין אם יעתרו נציגי חברות לשמור הסביבה הירוקה ויטענו כי הריסת מבנים כדי להקימם שוב מחדש מזהמת את הסביבה. שופטי בג"ץ יודעים כי האשור יבוא תוך מספר חדשים והמבנים יוקמו מחדש. החלטה רק פועלת להחלשת זכותנו על ארץ ישראל. ארגוני השמאל אשר עוררו את תושב הכפר אשר לא ידע כי האדמה נרשמה על שמו, ישמחו על על עכוב של המשפחות המבקשות לגור במקום. הם יקוו שתחול התערבות מדינית מבחוץ אשר אולי תמנע מן הישראלים לגור בבתים שנבנו. ההחלטה גם מכירה בזכותו של המלך חוסין לחלק אדמות בארץ ישראל. חוסין היה השליט רק מכח הפלישה הבלתי חוקית של אמירות עבר הירדן אל מערב הארץ במלחמת השחרור במאמץ הערבי לחסל את הישוב העברי.

כאשר מבקש בג"ץ להעלות את סופיות ההחלטה של מעל כל ערך אחר, האם מכירים שופטיו באחריות לתוצאות החלטותיהם?

בעקבות הציות של צה"ל לסופיות הדיון של החלטה של בג"ץ הגיעו לסוף חייהן אם וארבע בנותיה. בשנת 2004 המיתו מחבלים ערבים את טלי חטואל תושבת גוש-קטיף ואת העובר אשר נשאה בבטנה.

ונרצחו גם ארבע בנותיה שהיו בדרך יחד עמה. על-פי הערך 'רצח טלי חטואל ובנותיה' בתוך האתר ויקיפדיה "הרצח בוצע בחסות בנייני מגורים בפאתי ח'אן יוניס, שבג"ץ לא הרשה לצה"ל להרסם, למרות טענת הצבא שמדובר באיום ביטחוני‏". ובהמשך, ביום השבעה לרצח "ירו שני מחבלים פלשתינים שהיו לבושים בבגדי נשים אל עבר תהלוכת האזכרה לחטואל" ואז, "‏רק אחרי רצח חטואל והירי בעת האזכרה, הסיר בג"ץ את האיסור והכשיר את הריסת המבנים בידי צה"ל בדיעבד‏ לאחר שכבר נהרסו ברובם" (ההריסה הייתה פעולת טהור למחרת הירי על תהלוכת האזכרה).

האם עלו שופטי בג"ץ על קברי האם ובנותיה לבקש סליחה ומחלה?

בעקבות נסיון של בג"ץ לשמור על אמנת זכויות האדם של ארופה נהרסו חייהם של תושבים בדרום תל אביב. בשם שמירה על זכויות האדם באמנה הארופית נענה בג"ץ לעתירה שמנעה החזרה מיידית למצרים של מסתננים שהבריחו את הגבול בסיני. בעקבות החלטת בג"ץ גדל פי שלושה מספר המסתננים שנכנסו לארץ והגיע לשיא של 17,000בשנת 2011. כניסתם של המתסננים לשכונות דרום תל אביב ומקומות אחרים הפכה את חייהם של תושבי המקום לקשים מנשוא.

התושבים חיים במצור, קשישים נעולים בבתיהם, רחובות שהפכו לסכנת נפשות ושכונות שלמות ששינו בין-לילה את דמותן. בג"ץ לא כיבד את זכויות האדם של התושבים לחיים שלוים והם הופקרו לפשעים ולאלימות. האם מסירים שופטי בג"ץ בשכונות תל אביב להבין את המשמעות של החלטותיהם ולשקול אותם בהחלטות בעתיד?

"נשיאת בית המשפט העליון אמרה כי יוזמות שונות מבקשות עתה להגביל את כוחו של בית המשפט ולהתגבר על פסיקותיו. לגישתה, כדי שהעיקרון של שמירה על כבוד האדם יישמר בפועל ולא יהווה הצהרה בלבד, נדרש שומר. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הצטרף גם הוא לקריאות הללו בציינו כי התנגד בעבר וכי הוא עודנו מתנגד ליוזמות, שעלולות לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון ובחוסנו".

ומה הן זכויות האדם אשר הם טוענים שהם השומרים הבלעדיים עליהם מול הממשלה הרשעה? המבקר על זכויות האדם מטעם האו"ם, פרופ' פרנסוה קרפו, אמר לאחרונה כי האמנה הארופית לזכויות אדם נקבעה למנע חזרה על הרדיפות שהיו בגרמניה הנאצית.

אנו יודעים כי שערי הארץ ננעלו בפני יהודי ארופה אשר בקשו לברח מאימת הנאצים, וגם ארצות אחרות לא קבלו אותם. כחרטה על מעשים אלה התחייבו מדינות ארופה להעניק מקלט לבורחים על נפשם. ליהודים בארופה לא הייתה מדינה שתקלט אותם, ולמסתננים המוסלמים מסודן חמשים מדינות של בני דתם. המסתננים מסודן הם מבקשי עבודה, ואינם נמלטים על נפשם. החרטה של מדינות ארופה הגיעה למדה כזאת שהן מתקשות לגרש משטחן אף אנשים המסכנים את בטחונן, בטענה כי תשלל מהם הזכות לחיי משפחה. אבל החרטה הזאת נקטמת כאשר חוזרים ליהודים. מדינות ארופה מתנגדות לבנין בתים ליהודים, רבים מהם פליטים מארצות ערב, באזורים של א"י ובירושלים. מלבד אנגליה לא הכירה שום מדינה ארופית בכבוש של ירדן בשנת 1948 ועכשיו מבקש 'האחוד הארופי' להחרים תוצרת של יהודים מיהודה ושומרון. לתושבים של בית אל מאבק אחר לבנות שם בתים.

ההכרזה של נשיאת בית המשפט העליון הייתה התערבות בפעולה של הכנסת, לא עוד פרוש של החוק, לא עוד פסילה של חוק בטענה כי הוא מנוגדל לחוק יסוד של הכנסת. זאת הייתה פסילה של תוכנית הממשלה להביא אולי הצעות לדיון בכנסת. המהפכה החוקתית פרצה גבול חדש - קביעת סדר היום של הדיונים בכנסת. הממשלה והכנסת מקפידות על הכבוד למעמד בג"ץ. אבל הכרזה כזאת מעמידה את שרת המשפטים ואת הממשלה בכללה, בפני הצרך להודיע כי ההתערבות הזאת נדחית, עם כל הרצון החשוב לא לפתח בוכוח עם בית המשפט.

הצו להריסת המבנים בבית אל יש לו משמעות ביטחונית חמורה, והוא חורג מתחום האחריות והמומחיות המשפטית של בג"ץ. הריסת מבנים בתנאים הנוכחים של התגברות הטרור נגד התושבים הישראלים ביהודה ושומרון שולחת מסר למחבלים כי התושבים אינם זוכים לתמיכה של הממשלה וכי ישיבתם שם היא על בלימה, כמו שעשה אריאל שרון לתושבי גוש-קטיף. אזור בית אל נתון לשלטון צבאי ועל שלטונות הצבא לשקול אם ההרס מביא לסכנה ויוציאו צו צבאי למנוע את ההרס.