נאור: הריסת הבתים - 'מעשה בית דין'

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, תקפה בחריפות חברת בנייה מבית אל שעתרה בבקשה להתעלם מפסק דין חלוט של העליון ולהימנע מהריסת מבנים שבנתה על קרקע פרטית פלשתינית.

מדובר בדיון ראשון בעתירה של חברת מ.ד.יהונתן בנייה בע"מ, בבעלות משפחת דריינוף מבית אל, שלא לבצע את צווי ההריסה שהוצאו לשני מבנים הכוללים 24 דירות בבית אל, שנבנו ללא היתר. על-פי החלטה קודמת של בג"ץ, מספטמבר 2014 היו אמורים המבנים להיהרס עד למרס 2015.

שני המבנים נבנו בשנת 2010 על קרקעות של עבד אל רחמן אחמד עבד אל רחמן קאסם, תושב הכפר הפלשתיני דורא אל קרע, שנתפסו לצרכים צבאיים. כפי שפרסמנו ב-News1, קיבל הקבלן אישורי בניה מהמועצה המקומית בית אל למרות שמדובר בקרקע שאינה שלו. כבר באוקטובר 2010 הוצאו צווי הריסה לשני המבנים שנבנו לצרכי מגורים אזרחיים, אך הללו לא בוצעו. המדינה התחייבה בפני בית המשפט להרוס את המבנים עד אפריל 2012, אולם חזרה בה מהתחייבותה בשל לחצים של תושבי בית אל. במסגרת ההסכמות על המשך בנייה שניתנו לתושבים לאחר פינוי שכונת האולפנה, נעשה ניסיון להכשיר את המבנים.

בספטמבר האחרון קבע בג"ץ, בדעת רוב של הנשיא דאז אשר גרוניס ושל השופטת עדנה ארבל, כי אין מקום להיעתר לבקשת המדינה למצות את ההליך התכנוני שיכשיר את המבנים. "נוכח ההתחייבויות החוזרות ונשנות של המשיבים להריסת המבנים ומשום שלמעלה משלוש שנים לאחר הגשת העתירה הראשונה טרם הופקדה תוכנית מוצעת, אין, לגישתי, מקום להיעתר כיום לבקשה למצות את ההליך התכנוני", כתב אז גרוניס בפסק הדין. מנגד, הנשיאה דהיום, מרים נאור, שיושבת בראש ההרכב שדן בעתירה הנוכחית, הייתה בדעת מיעוט שיש להמתין שנה עם מימוש צווי ההריסה כדי לאפשר את הכשרת המבנים.

למרות פסק הדין החלוט, הליכי התכנון במקום נמשכו, ובפברואר השנה, כשלושה שבועות לפני המועד בו היה אמור להיאכף פסק הדין, אישרה ועדת המשנה להתיישבות בבית אל קידום של הליכי התכנון להכשרת הבנייה של 24 יחידות דיור במתחם. בעקבות כך עתרה החברה הקבלנית לבג"ץ למנוע את הריסת המבנים ולבטל את פסק הדין. גם פרקליטות המדינה הצטרפה לעמדת העותרים וטענה כי למרות פסק הדין שניתן בספטמבר, יש להשאיר את המבנים ולא להורסם עד למיצוי האפיק התכנוני. זאת, תוך הסתמכות על דעת המיעוט של נאור שיש לאפשר קידום הליכים במקום.

בדיון שהתקיים השבוע תקפה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, את העותרים ואת נציגת פרקליטות המדינה, עו"ד חני אופק, וציינה בפניהם כי העתירה ועמדת המדינה מנוגדים לעקרון 'מעשה בית דין' ו'סופיות הדיון'. "אדוני מדבר כאילו אין פסק דין", אמרה נאור לעו"ד הראל ארנון, המייצג את חברת הבנייה של דריינוף. זאת, לנוכח טענתו כי אין כל תכלית בהריסת המבנים. "גם אם יינתן היתר הבנייה אפשר להקימם שוב, לכן אין הצדקה להרוס את המבנה", אמר. לטענתו, מד
מדובר במקרה חריג שבו נולדה עובדה שלא הייתה בפני בית משפט קמא. "מה היה קורה אם בית משפט קמא היה קובע, אם היה יודע את המציאות כפי שהיא היום? אם הוא היה יודע שאנחנו ערב הסדרת המבנה, הוא לא היה קובע את מה שקבע".

השופטת אסתר חיות דחתה באופן מוחלט את דבריו של עו"ד ארנון. "זו מציאות שנוצרה בהתעלם מפסק הדין של בית המשפט העליון", אמרה והדגישה כי באותו פסק דין שניתן בחודש ספטמבר נקבע כי תכנון נוסף אינו מעלה ואינו מוריד לעניין הריסת המבנים.

גם המשנה לנשיאת העליון, השופט אליקים רובינשטיין, אמר לעו"ד ארנון דברים ברוח זו. "במישור המשפטי, יש לאדוני בעיה. אילו היינו במציאות אחרת, אולי זה לא היה מגיע. בינתיים ישנו פסק דין וקשה מאוד לבטל אותו", אמר.