לידי News1 הגיעו ראיות המעידות כי במסמך בקשה מספר 20090057 מתאריך 6 במאי 2010 נכתב כי במגרש בן 485 המטרים הרבועים שעליו ניצב ביתו של זרביב ניצב בית בן שתי קומות. הקומה הראשונה - בת 174.4 מ"ר והשנייה בת 161 מ"ר. זרביב ביקש מן הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר לו תוספת של 20.23 מטרים בקומה הראשונה, תוספת של 24.31 מטרים בקומה השנייה ותוספת של קומה שלישית בת 177.79 מ"ר. הבית כולו פוצל לשתי יחידות דיור.

מסמך נוסף של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאותו תאריך מציין כי בקשתו של זרביב להרחבת מבנה קיים ברחוב יהודה המכבי אושרה וכי אושרה תוספת בנייה מקסימלית של 330 מ"ר.

עוד עולה מאותו מסמך, המפרט את הנוכחים בישיבה, כי זרביב עצמו נכח בישיבה שבה נדונה בקשתו תוך מה שנראה כניגוד עניינים חמור. בעוד בהחלטה אחרת הנוגעת לבני משפחה של חבר ועדת התכנון והבנייה נכתב כי ההחלטה התקבלה בהיעדרות אותו חבר - לא נכתבה כל הערה דומה ביחס להחלטה אודות הבנייה במגרשו של זרביב.

ברור גם כי כל המשתתפים בישיבה, מבין חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ידעו על ניגוד העניינים. מן המידע שהגיע לידי News1 עולה כי רק אחד מהם, נפתלי צונץ, התנגד אז לבקשה.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בבית אל לא הייתה מוסמכת לדון בבקשתו של זרביב. זאת, בשל העובדה כי בית המידות של זרביב שברחוב יהודה המכבי בבית אל נמצא מחוץ לתב"ע של המועצה - לאישור שניתן לו להרחבת הבנייה לא היה כל תוקף. זאת, משום שסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נוגעת אך ורק לשטחים שבתחום השיפוט של המועצה.

"זרביב בנה את ביתו ללא רישיון ואחר כך עשה ניסיונות הולכים וגוברים להשיג רישיון למרות שהוא ידע שזה לא בסמכות הוועדה", ציין השבוע חבר מועצת בית אל החבר בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. "הוא הביא את זה שלוש פעמים לישיבות מליאה למרות שאני אמרתי לו שאסור לנו לאשר את זה. יותר מזה, שאלתי את ראש המועצה דאז, משה רוזנבוים, למה זרביב צריך את האישור אם הבניין שלו כבר בנוי אז הוא אמר לי שזרביב צריך לקבל משכנתה ולמה אנחנו, המתנגדים למתן האישור, סתם 'רעים ורשעים'. אבי אמר לנו שהוא צריך את האישור כי אם פעם יגרשו אותנו מבית אל כמו שגירשו את תושבי גוש קטיף - הוא צריך שיהיה לו אישור על הבית על-מנת שיקבל פיצויים".

משמעות הדברים חמורה ביותר. לא זו בלבד שחבר המועצה דאז והמועמד לדיינות דהיום מתגורר בבית שמעולם לא קיבל אישור בנייה בר תוקף ולא זו בלבד שהמסמכים מעידים כי כנבחר ציבור פעל תוך ניגוד עניינים חמור בהשתתפות בישיבה שבה נדונה בקשתו הפרטית להרחבת בנייה, אם אכן פנה לקבל מימון בנקאי לבניית ביתו תוך שהוא מסתמך על אישור הבנייה שהונפק לו ללא כל סמכות על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - הרי שניתן יהיה לדבר אולי אף על עבירות חמורות מכך.

אחת מהסוגיות שעליהן צריכה הוועדה למינוי דיינים לתת את דעתה היא שאלת עברו הפלילי של מועמד, אם יש כזה. כך, לדוגמה, למועמד זרביב יש עבר פלילי והרשעה בהסגת גבול. מדובר בתיק שהתנהל בשנת 2003 אודות פלישת זרביב ורעייתו לבית שבבעלות פלשתיני שהיה בכפר עין יברוד, מחוץ לגדרות היישוב בבית אל. שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, ציין אז כי הנאשמים נכנסו למבנה, מכוח שמועות בדבר הרחבת הישוב, כדי להרחיבו בפועל כדבריהם, ומתוך מחשבה "שאם תהיה אחיזה במקום אז בהמשך ועד התחום הנ"ל הישוב יוכל לבנות".

"משהודו הנאשמים בכניסתם לנכס ובשהותם בו אגב הבאתם של חפצי בית בסיסיים, כשולחן, כסאות ומיטת תינוק - מבלי ששאלת זהותו של המחזיק הטרידה אותם כל עיקר, ורק משום שהנכס נמצא בסביבה המתאימה לצרכיהם, הרי הם כמי שנכנסו לנכס כדי להפחיד את המחזיק או להקניטו על דרך של חסימת זכות המחזיק להמשיך ולהחזיק בנכס", ציין.

זרביב ורעייתו ערערו על הרשעתם וטענו כי לא חל יסוד נפשי המבסס את עבירת הסגת הגבול. טענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. "לית מאן דפליג שלמערערים ולשאר המתיישבים בישוב היה ברור שהנכס אינו של המועצה. המערערים מזה ביקשו להרחיב את הישוב וראש המועצה (ראש מועצת בית אל דאז, שר השיכון דהיום אורי אריאל) מזה ביקש לתקוע יתד בנכס בכדי שהישוב יוכל להמשיך ולהתפתח. המערערים ואף שאר אנשי היישוב חפצו לקבוע עובדות בשטח על-ידי כניסה למבנה. על-פי הפרשנות המצמצמת של הגנת תום הלב בעבירת הסגת הגבול, ההגנה אינה חלה על המקרה שלפנינו. אנו קובעים כי לא למערער ולא לרעייתו אשר הלכה איתו בצוותא חדא עומדת הגנת תום לב או חוסר בכוונה פלילית", קבעו השופטים.ו

ייתכן שיהיה מי שיטען כי הרשעה זו, שהתרחשה לפני יותר מעשור, אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע למינויים ציבוריים. בייחוד כאשר המורשע ריצה את שנגזר עליו - ובמקרה הזה אלו 300 שעות לתועלת הציבור. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אף נטען כי בית משפט השלום השתמש בסמכותו, לא הרשיע את בני הזוג והטיל על זרביב 300 של"צ. מן הסתם, זרביב עצמו, סבור שבכך יש די כדי להכשיר את מינויו. אולם גורמים מקצועיים במשרד המשפטים ציינו השבוע כי על-פי הצהרתו של זרביב בפני הוועדה למינוי דיינים - לא הייתה כלל הרשעה.

באותה הצהרה, שבה נשאלים המועמדים על עברם הפלילי, טען זרביב כי אומנם נחקר אודות מגוריו עם משפחתו בבית ששופץ על-ידי המועצה המקומית בית אל ואשר נטען כי הוא שייך לערבי תושב האזור. לדבריו, לא הוחזק במעצר בגין אותו מקרה ולאחר שהתנהל משפט נגדו בבית משפט השלום - בוטלה ההרשעה. אולם כפי שניתן לראות מן המסמכים המשפטיים של התיק - לא מדובר בזיכוי של זרביב מן העבירה של הסגת הגבול. עוד טען באותה הצהרה כי אותו בית שאליו פלש היה בתחום שיפוט המועצה. גם פרט זה אינו נכון ואף נסתר מעדותו של אורי אריאל בזמנו בפני בית המשפט.

שמו של זרביב עלה בחדשות בעבר דווקא בכמה הקשרים חיוביים למדי. הקשרים העשויים ללמד דווקא על אדם בעל יכולת מנהיגות ואומץ רבים. כך למשל היה בין הפורצים לבית משפחת גביש באלון מורה, בפיגוע הרצחני שאירע במוצאי חג ראשון של פסח בשנת תשס"ב, שם ירה בו והרגו. על פעולה זו קיבל את צל"ש אלוף פיקוד המרכז. במשך שנים ארוכות מפקד זרביב על כיתת הכוננות בבית אל ובשנים האחרונות הוא עומד בראש המכינה הקדם צבאית שבבית אל.

אך עם זאת, צץ שמו כמעורב באחת הפרשיות המביכות הנוגעות לרבנות הציונית דתית. בשנת 2005 הוא היה אחד מן המובילים במאבק נגד מעמדו של הרב שלמה אבינר. במהלך אותו מאבק הוטמנה לרב אבינר מלכודת: נשלח לו עד בדיקה ובו דם אסור והוא התיר אותו לאיש השואל. הרקע לדברים היה הקרע שנפער בין הרב אבינר שהתנגד לסירוב פקודה בהינתקות לבין תומכי סירוב הפקודה ובהם עמיתו דאז לרבנות בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד. הרב מלמד ערך באותה עת כינוס של אברכי הישיבה הגבוהה שאותה הוא מנהיג וביקש מאבי זרביב שיציג בפניהם את מסקנותיו אודות הסכנה שיש, כביכול, בפסיקותיו של הרב אבינר בענייני טהרת המשפחה.

אולם למרות כל הדם הרע שעבר ביניהם, תרתי משמע, תומך הרב שלמה אבינר במינויו של זרביב לדיין באחד מבתי הדין האזוריים.

האם אבי זרביב ראוי בעיניך לכהן כדיין?

"כן, למה לא? יכול להיות שהוא עשה פעם טעות, אבל הרבה אנשים עושים טעויות בעולם. הבעיה אינה אם האדם טועה אלא אם האדם לא יודע לתקן. הוא אדם יקר וטוב ולא בגלל שאדם פעם עשה טעות, ואחר כך תיקן, צריך להזכיר לו לנצח את מעשיו הראשונים. אני מכיר אותו היטב. הוא אדם טוב וגם הטעות הזאת, נדמה לי, שהסיתו אותו", אמר השבוע. לדברי הרב אבינר, עבר מאז הרבה זמן ומאז מילא זרביב הרבה תפקידים בנאמנות ובהצלחה. בין אותם תפקידים הזכיר גם כי זרביב היה שלוחו כמשגיח כשרות במפעלים בבית אל. "אני הייתי צריך לחתום וסמכתי על דבריו", ציין.

"אני לא נכנס לפרטים - אם יש דיינים יותר או פחות חכמים ממנו, אבל זאת לא השאלה שאתה שואל", הדגיש. "בעניין הזה - הוועדה תשבור את הראש".

• הרב אברהם זרביב לא מסר את תגובתו לדברים.

• ח"כ שולי מועלם, החברה בוועדה מטעם מפלגת הבית היהודי, אמרה ל-News1 כי היא מבררת את הטענות. "אנחנו מבררים את העניין הזה וכשאקבל את כל התשובות מהמקומות ששאלתי אגבש את עמדתי", אמרה והעריכה כי בדיון שיתקיים היום לא יגיעו חברי הוועדה לתהליך בחירה. "ברגע שאני אבין שאנחנו הולכים לתהליך של בחירה אני אלחץ יותר כדי לקבל את התשובות. עד אז אני נותנת לאנשים לעשות את הבירורים כדי חלילה לא לפגוע באף אחד מהמועמדים", ציינה.

• מלשכת הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, החבר גם הוא בוועדה נמסר כי ראה את הטענות נגד זרביב, אך אינו מכיר אותו.