תושבי דורא אל קרע שעל אדמותיהם הפרטיות נבנתה שכונת האולפנה בבית אל עתרו לבג"ץ, באמצעות ארגון זכויות האדם יש דין, בדרישה לקבלת צו שיורה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, להשיב מדוע לא יורה על הגשת כתבי אישום נגד החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל וכנגד מנכ"ל החברה, יואל צור.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין מיכאל ספרד ואדר גרייבסקי נטען כי קיימות בחומר החקירה ראיות מספיקות להעמיד לדין את החברה לפיתוח קריית הישיבה בית אל ואת יואל צור, בעבירות של הסגת גבול פלילית, אחיזת מקרקעין בכח ובנייה ללא היתר באדמות העותרים.

בנוסף, נטען בעתירה כי החקירה שבוצעה על-ידי משטרת מחוז ש"י לא מוצתה וסבלה ממחדלים רבים. לפיכך, העתירה מבקשת גם השלמת חקירה לגבי מעורבים נוספים בעבירות, ביניהם מנכ"ל האגודה השיתופית אמנה, זאב חבר (זמביש), נגד המינהל לבנייה כפרית במשרד השיכון ונגד העומדים בראשו.

העתירה הוגשה לאחר שעברו למעלה משלוש שנים מאז הגיש ארגון יש דין ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את תיק החקירה בעילת היעדר אשמה, ערר שעד לרגע זה הפרקליטות לא קיבלה החלטה בעניינו. בעתירה נטען כי קיים חוסר סבירות קיצוני במחדלה של הפרקליטות לקבל החלטה עד לשלב מאוחר זה שכן ידוע לפרקליטות כי ככל שהזמן חולף, פוחתים הסיכויים להשלים חקירה, להעמיד חשודים לדין ולהרשיע אותם.

על-פי חומרי החקירה בתיק, יואל צור הודה כי הורה על הבנייה בשתי החלקות למרות שלא היו לו כל זכויות בקרקע. ביחס לחלקה אחת הודה שמעולם לא חשב כי יש לו זכויות וכי אישר את התחלת הבנייה לאחר שמישהו, שאינו זוכר מי הוא, טען כי נושא הרכישה נמצא בטיפול. בנוגע לחלקה השנייה, טען צור לזכויות בקרקע מתוקף חוזה מכירה עם אדם שלא היה הבעלים של הקרקע ומעולם לא היה רשום כבעלים במרשם המקרקעין. מעבר לכך, הודה צור בחקירתו כי הבנייה החלה בכלל שנתיים לפני שנחתם אותו חוזה פיקטיבי.

עתירה זו היא למעשה המשך של עתירה שהוגשה באוקטובר 2008 בדרישה למימוש צווי ההריסה ולמניעת האכלוס של המבנים שנבנו באופן בלתי חוקי על אדמות העותרים במתחם המכונה על-ידי תושבי בית אל 'שכונת האולפנה'.

בעקבות העתירה נוסרו ופונו חמישה בתי דירות שנבנו על אדמות העותרים אך לעותרים עצמם עדיין לא ניתנת האפשרות לחזור ולהגיע לאדמתם.

"החלטת משטרת מחוז ש"י לסגור את תיק החקירה בפרשת הבנייה הבלתי חוקית בגבעת האולפנה, כמו גם הימנעות הפרקליטות מקבלת החלטה בערר שהוגש נגדה, מעידות על החסינות דה פקטו שמעניקות רשויות אכיפת החוק לראשי המתנחלים, האחראים לגזל אדמות. עד היום, בעלי האדמות הפלשתינים מנועים מלהגיע אל אדמותיהם בעוד שהאחראים לבנייה הלא חוקית על אדמתם, לא נענשו על כך. מציאות זו מהווה תמריץ לגזל האדמות הבא", אמרה עורכת הדין אדר גרייבסקי מהצוות המשפטי של יש דין.