מדינת ישראל היא
דמוקרטיה פרלמנטרית, אך רבים רואים בהצדקה לקיומה של ישראל הצדקה תאוקרטית, כמתואר בתנ"ך ובביטוי "בני ישראל". אחד ממאפייניה של התאוקרטיה בישראל הם
בתי הדין הדתיים, בהם לכל אמונה ודת קיימים חוקי
נישואים משלה: מוסלמים על-פי ה
שריעה, יהודים על-פי ה
הלכה וכן הלאה. מאפיין נוסף הוא
חוק השבות המאפשר לכל יהודי, ללא קשר למקום הולדתו ואזרחותו, לזכות לאזרחות ישראלית.
מדינת ישראל להלכה היא מדינה דמוקרטית שבה יש רוב המקבל את ההחלטות ומיעוטים הנהנים מזכויות שוות, ומה שחל על הרוב חל גם על המיעוט, אומנם בחריגות כאלה ואחרות.
אולם בפועל, מי שקובע את אורחות חיינו הם המיעוט הדתי על פלגיו, הוא קובע אם ניסע, היכן ניסע, איזה סוג אוכל נאכל, איזה מין שבת תהיה כאן וכדומה. לאחרונה התבשרנו על פסק דין בבית הדין לעבודה - על איסור משחקי כדורגל בשבתות, וזאת לאור העובדה שיש מספר מבוטל של שחקני כדורגל דתיים שאינם משחקים בשבת.
לפני שאמשיך, להלן ציטוט הדבר הרביעי - הוא דבר השבת כפי שמופיע בויקיפדיה: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
ואכן מתוך הדבר, לקחו את שמירת השבת, למרות שגם ששת ימים תעבוד זה ציווי, אולם הוא לא נשמר כמו שמירת השבת. והיה מקום לחשוב כי האברכים ישמרו גם צווי - זה של עבודה שישה ימים אבל לא היא, בבחינת מה שרוצים עושים ומה שלא לא.
מאז מעמד הר סיני עברו אלפי שנים, בהם הייתה התקדמות רבה בכל תחומי החיים, אם בתחילה נשמרה השבת כבבת עינו של היהודי, הרי ברבות הזמן החלו להפר אותה, פתחו חנויות בשבת, נסעו ברכב, פתחו בתי עינוגים, אבל כל דבר לא באופן גורף, אלא במקומות מסוימים.
גם את נושא המיעוטים הפרו - כי אם הגר עובד בשבת זה תקין, למרות שהצווי אומר שגם הגר וגם האמה ינוחו בשבת כמוך ובמהלך השנים החליטו כי יעבדו חמישה ימים בשבוע, ולאור זאת היו צריכים להקל בחומרת השבת, כי החוק הסוציאלי במהותו, הורחב ליומיים, אבל לא, הדתיים אינם מוכנים להרפות.
ומכאן בכל חלק מחלקי חיינו, הדתיים קובעים כיצד נחיה, כיצד נעבוד, כיצד נשרת בצבא, כיצד נלמד, ומה נלמד, ובקיצור הפכנו למדינה המתנהלת על-פי חוקי הדת, למרות שאיננו רוצים להודות בכך. אותם שחקני כדורגל מועטים מונעים מרבים מאזרחי ישראל, ליהנות ביום השבת מבילוי שהם אוהבים, ומשליטים את רצון המיעוט על הרוב.