פיצוץ והשחתה של אתרי מורשת עולמית על-ידי ארגונים איסלאמיים קיצוניים ברחבי המזרח התיכון עוברת בשקט יחסי, למעט אזכורים רפים בתקשורת המערבית, וכנראה רפים עוד יותר בתקשורת הערבית המפוארת.
ביזוייה והשחתתה של כנסיית המולד שבבית לחם, שאף היא מוכרת כאתר מורשת עולמית, על-ידי מחבלים שהתבצרו בה בעת אירועי האינתיפאדה השנייה בשנת 2002, ובמהלכה הציתו חלקים מקודשים במתחם הכנסייה, גנבו איקונות ומנורות יקרות ערך ועשו שימוש בדפים מספרי קודש כבנייר טואלט ולאו-דווקא בשירותים, עוברות בגינוי של ישראל דווקא, וללא תגובה עולמית הולמת נגד הרשות הפלשתינית.
בתי כנסת יהודיים עתיקים מופצצים ונהרסים, כדוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" בדמשק שנבנה על-ידי הקהילה היהודית בימי הביניים ונחרב בשנת 2013, ואין מי שאפילו יזכיר זאת.
מצבות ובתי קברות של יהודים בעולם, בכלל זה בהר הזיתים שבירושלים בירת ישראל, מושחתים, מחוללים ומפוצצים. גם קברו של יונה הנביא בעיר מוסול בעירק פוצץ על-ידי אנשי דאעש ביולי 2014 כמעט ללא הפרעה מצד השלטונות ובהעדר גינוי, מלבד מצד יהודים ספורים, ואולי כמה נשמות טהורות מקרב שוכני הקברים בעיקר.
בתי כנסת ומבני קבורה, כדוגמת זה של הנביא יחזקאל בעיר אלכיפל שבעירק, הופכים למסגדים או משמשים למטרות שונות, שעה שזכר ישראל וכתובות עבריות עתיקות נמחקים ומושחתים, ואין מי שישמור ויזכור את המורשת המפוארת שאבדה.
אפילו גורלו של בית הכנסת העתיק בעזה שעליו התחייבה הרש"פ לשמור לאחר חתימת הסכמי אוסלו, לא שפר עליו, ובעת ביצוע "ההינתקות" מעזה הועתק הפסיפס מבית הכנסת למעונו החדש במוזאון השומרוני הטוב, לא לפני שבשנת 1999 טען גורם פלשתיני רשמי כי ישראל זייפה את כתובת הפסיפס כדי להוכיח את עצם קיומו מלכתחילה של בית כנסת בעזה - שבה הייתה תרבות יהודית עשירה בטרם ידעו הפלשתינים על עצם קיומם בכלל.
באין מפריע חופרים ערבים פלשתיניים במשך שנים בהר-הבית, משחיתים את יסודותיו ומעלימים את ממצאיו של האתר הקדוש ביותר לעם היהודי. לאחר מכן הם טוענים כי אין ליהודים זכויות בהר-הבית.
פסיכואנליזה פלשתינית
בעשורים האחרונים פועלים בשיטתיות הערבים האיסלאמיסטים לטשטוש ומחיקה של סממנים דתיים ותרבותיים שקדמו לאיסלאם - החל מרצח בני אמונות ודתות השונות משלהם שסירבו להתאסלם, מאז ימי מוחמד ועד לימינו אנו, וכלה בהשמדת ראיות, שכיות חמדה ואתרים שיעידו על קיומן של דתות ותרבויות אחרות במרחבי מחייתם.
בניית הנרטיב וחיזוק מורשתם של הפלשתינים מתבססים על מסורת ערבית מוסלמית הנסמכת על מחיקת זכרו של ה"אחר" על-ידי העלמת סממנים והשחתת אתרים שקדמו לאיסלאם.
עיוות להיסטוריה נועד לשרת את מטרותיו של האיסלאם הכובש, הקולוניאליסטי והפשיסטי -מילים "מפוצצות" שבהם משתמשים הערבים הפלשתיניים כנגדנו, במנגנון הפסיכולוגי של "השלכה". באופן זה מרשים לעצמם הערבים המוסלמים, ובתוכם הפלשתינים הנהנים מ
חופש הביטוי במדינת ישראל הדמוקרטית, להתבטא באופן שיקרי ולסחוף את ההמון הנבער מדעת לעבר עוד מרחץ דמים במזרח התיכון.
"לשים ח"כים ערבים ומוסלמים במישור אחד עם אריאל וחוטובלי, זה כמו לומר לבעל הבית שהוא והפורץ לביתו חד הם", טוען ח"כ
אחמד טיבי בעקבות החלטת ראש ממשלת ישראל למנוע עלייתם של ח"כים מכל הסיעות להר-הבית.
טיבי אכן צודק, ובכך הוא מכשיר את הדרך למימוש ריבונות ישראלית, יהודית, ציונית בהר-הבית, הנקרא כך בזכות אותו הבית שבנה לראשונה במקום קדוש זה המלך שלמה, בנו של מייסד בירת ישראל, המלך דוד.
בצביעות שלה הורגלנו, רואה את עצמו אבו-מאזן כנציגם של הפלשתינים המוסלמיים והנוצריים, שאת דתם זו הוא דואג לאחרונה להבליט בנאומיו המסיתים נגד ישראל. זאת לאחר שלא מנע את דילולם המאסיבי ממקומות ישיבתם המסורתיים בערים, עיירות וכפרים שהיו לא פחות ממעוז הנצרות בימים עברו, כדוגמת בית לחם ובית ג'אלא, ושבהם הפכו הנוצרים תחת שלטון הרשות הפלשתינית למוצג מוזאוני כמעט.
בימים האחרונים מקיימים הערבים הפלשתינים בעזרת תומכיהם הנבערים מדעת את המשפט "הרצחת וגם ירשת" כפשוטו. בדגש על הרצחת...
מה עושים עם אבו מאזן? 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
