חיי כולנו מתנהלים בשבועות האחרונים בהשפעת הטרור הערבי ורוב תשומת הלב ממוקדת ביהודים שחייהם וביטחונם היו להפקר, גופם חשוף למאכלת הרוצחים הערבים, למרמס גלגלי משאיותיהם וקורבן לתאוות הפגיון שבידיהם המגואלות.
באותו הזמן ממש, די רחוק מהעין הציבורית ולבושתנו רחוק מדי גם מהלבבות, מתנהל ציד מכשפות של ממש נגד נוער יהודי נפלא, נוער המסרב לילך בתלם אותו סימנה חונטת מדינת כל אזרחיה, נוער יהודי בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
מאז "פסיכוזת דומא" בה נשרף בית ערבי על יושביו, גמרה החונטה אומר להפעיל אמצעים דיקטטוריים ובולשביקיים למהדרין נגד המעיזים לומר את דעתם, לדבוק באמונתם ולפעול לתיקון העולם במלכות שדי, למניעת התבוללות בארצנו, להאדרת ההתיישבות, לבניית בית המקדש ולקדש שם שמים ברבים.
למאן דלא ידע את אירועי דומא מובא תקציר. בלילה אחד נשרף בית על יושביו כאשר חלק מהמשפחה נספה בשריפה. עד היום אין איש יודע יד מי במעשה והגם שסימנים מסימנים שונים מרמזים על כך שיד ערבים בשריפה ובהרג, מתעקשת המדינה על זרועות הביטחון שלה לטעון שיהודים אשמים. באופן לגמרי צפוי - אין נאשמים, אין כתבי אישום, אפילו חשודים אין.
הרשויות הנרפות שאינן מבחינות בין טוב לרע, בין אח לאויב ובין אמת לשקר נכנסו לאמוק. בשיתוף פעולה של כל זרועות ה"ביטחון", מערכת ה"משפט" והתקשורת העוינת החל מסע שיסוי ורדיפה נגד נוער יהודי מאמין במטרה להראות הישגים במאבק מול ה"טרור היהודי" ובכך לשאת חן בעיני עצמם ובעיני אומות העולם והאנטישמים באשר הם.
נוער מתוק
כוחות רבים מאוד הוקצו ל"מלחמה" עקרה ונואלת זו כאשר ה"אויב" המדומה הומוגני להפליא - נוער יהודי אמוני, תלמידי ישיבות, חלוצים בארצנו, עובדי השם ביראה, מתיישבים בגבעות ונושאים בגאון את מורשת אבותינו בדרך להגשמת חזון הנביאים כאן בארץ הקודש. הנוער הטהור הזה מאמין בעם הנצח עם הסגולה, הנוער המתוק הזה דבק בשם, הנוער העדין הזה מקדש נישואים כדת
משה ישראל, הנוער היקר הזה אוהב צניעות, שונא פריצות, מתנגד להתבוללות ומקדש עבודה עברית.
כל זה יותר מדי עבור חונטת מדינת כל אזרחיה והתוצאות לא אחרו לבוא.
עשרות רבות של עצורים, כמה וכמה מאסרים מנהליים, עשרות רבות של צווי הרחקה - מיו"ש, מיישובים, מבתים, מחברים, מלימודים.... והיד עוד נטויה. הכול נעשה במחשכים והצדק לא נראה ולא יראה. אין ראיות, אין הצהרות תובע, אין כתבי אישום, למותר לציין שאיש לא הורשע - לתפארת הדמוקרטיה הישראלית.
כך אנו שומעים על "פעיל הר-הבית" (יהודי הכמה למקום המקודש ביותר לעמנו) המורחק מירושלים. באופן זה אנו שומעים על רבים המרותקים ליישוביהם, אחרים אסורים בקשר עם מיטב חבריהם. בחור אחד שלא ציית לאיסור הדרקוני - נשלף מחתונת חברו הטוב והובל למעצר. אחרים מוגבלים בתנועה, בתקשורת אלקטרונית (פייסבוק וכיוצא בזה...), במגע וקשר עם חבריהם ביישובים ובמאחזים ועוד ועוד...
זכויות אדם? חופש הפרט? חירויות יסוד? שוויון בפני החוק? סליחה? לא רלוונטי, ביהודים עסקינן...
לא טוב הדבר שמצוקת הנערים ומשפחותיהם רחוקה מהעין ומהלב. המצב שתואר לעיל כרוך בהרבה סבל אישי, בדאגת הורים, באי נוחות, בהוצאות כספיות לא מבוטלות, בעוגמת נפש רבה ובחיים באי ידיעה. מעל לכול בולט העוול המשווע, העדר הצדק והעדרה של האמת.
כולנו בעצם מורחקים וחיי כולנו תחת צווים מנהליים. עובדה - הר-הבית סגור לתפילה, בתי כנסיות מוחרבים על-ידי הרשות, ההתיישבות היהודית בהקפאה עמוקה, נשיאים ומנהיגים מברכים על פריצות ותועבה, על התבוללות והתבטלות ומסע ההסתה נגד קודשי ישראל נמשך במלוא עוזו.
גורל אחד לנו היהודים כאן בארצנו, נעמוד יחד כאיש אחד ונוכל לאויבים מבית ולאויבים מחוץ. אמונתנו היא שתנצח ועם ישראל יתחזק, כאשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
