כיום כל צעד שמישהו חושב אחרת מיד הוא נותן לו תו של פגיעה אנושה בדמוקרטיה, יש המרחיקים בהתבטאות ואומרים או כותבים כי שוב מדינת ישראל אינה דמוקרטיה, זה שבמדינות מעבר לים הנחשבות ערש הדמוקרטיה, או לפחות דמוקרטיות נאורות, מתנהגים באופן דומה, או אפילו קיצוני יותר זה לא נחשב, אצלנו זוהי פגיעה אנושה.
זה מצטרף לשלל הביטויים האלימים, ולשיח האלים המלווה את חיינו, שמביא בעקבותיו גם מעשי אלימות בפועל, מי שתולה קידום נושאים מסוימים, בכך שיתבטא בצורה אלימה, וכך ידגיש את חומרת המצב, גורם להרעה נוספת, די אם נראה את השיח האלים המתקיים בכנסת ישראל על-מנת להבין להיכן הידרדרנו, אם
זהבה גלאון קוראת ומכנה את
אביגדור ליברמן בריון, אז ברור שהכל מותר, אם שתי חברות כנסת לא מאפשרות לשרת המשפטים שקד להשלים משפט כאשר היא מציגה חוק שלא על דעתן, ויו"ר הישיבה כהן( אין עתיד) לא מעיף אותם מהישיבה, אזי זה בדיוק נותן רוח גבית לאלימות השיח.
לאחרונה בעקבות נסיעת שלשות ח"כי
בל"ד לעודד משפחות מחבלים, הגיש ראש הממשלה הצעת חוק על פיה ניתן ברוב של 90 חכים להדיח ח"כ שסרח מחברותו בכנסת. מיד קמה צעקה מהשמאל ההזוי והקיצוני, זוהי פגיעה אנושה בדמוקרטיה, לתפישתם ח"כ שנכנס לכנסת הוא מוגן לכל חייו הפרלמנטריים מהדחה ואסור לגעת בו.
העונש הקיים כיום המוטל על-ידי ועדת האתיקה הוא מגוחך, עד חצי שנה השעיה, אבל השעיה זאת היא מדיוני המליאה בלבד, הח"כ שסרח ממשיך להשתתף בהצבעות, לקבל את מלוא משכורתו, את הרכב הצמוד ועוד ועוד. שוב רוח גבית להתנהגות הנלוזה של חברי הכנסת.
גם ההצעה האומרת כי ברוב של 90 חכים ניתן יהיה להרחיק אותו חבר כנסת היא פיאסקו, מתי היה רוב כזה להצעה כלשהי בכנסת פרט להצעות לשיפור מעמדם ומשכורתם של חברי הכנסת, האם מישהו חושב שתקום אי-פעם קואליציה בת 91 חכים, הרי אז אבן מקיר תזעק כי נגמרה הדמוקרטיה.
והמדיה בעיקר הכתובה מתגייסת מיד כל כולה כדי לזעוק כי הממשלה הקיצונית הזאת מובילה לחיסול הדמוקרטיה שלנו, ואני רואה בכך את עוצמת הדמוקרטיה, שיודעת לשמור על עצמה מפני אנשים רעים, שכל רצונם הוא להביא לחיסולה של מדינת ישראל, תוך שהם מנצלים את הכלים הדמוקרטים שיצרנו פה בארץ האבות לרעת המדינה.