לשמר מתחם "קול ישראל" בתל אביב

מתחם "קול ישראל" בתל אביב הוא נכס ציבורי היסטורי ומורשתי בעל חשיבות. אבל זה כנראה לא "מזיז" לממשלה ומוסדותיה. במקום לשמר המקום וליעדו לטובת הציבור ורווחתו, הוא יועבר ככל הנראה לטובת כרישי נדל"ן בעלי ממון שימחקו מורשת של 60 שנות שידור לטובת עוד מגדלי בטון. כאילו אין לנו די מהם.

בקרוב, אם לא יהיו שינויים דרמטיים, יפונה מתחם רשות השידור מן המושבה שרונה ובמקומו ככל הנראה יוקמו מגדלי דירות או משרדים.

מאז הקמת המדינה שוכנים פה במתחם שרונה ("הקריה") אולפני הרדיו של "קול ישראל". הרדיו של קול ישראל ליווה אותנו ואת דרכה של המדינה בעתות שלום ומלחמה, וזו לא קלישאה: הוא פס הקול של המדינה. לקול ישראל, ובכלל זה לשלוחה שלו בתל אביב, תרומה רבה מאוד לעיצוב ערכיה, תרבותה ושפתה של המדינה.

מכאן, מאולפני קול ישראל בתל אביב, נשאו דברים לאומה ראשי ממשלות בעתות מלחמה ושלום. כאן הופקו והוקלטו תוכניות בידור, מערכונים ותסכיתים שגדלנו עליהם, כאן חוברו והולחנו והוקלטו לראשונה שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית.

נכון, מבני מתחם "קול ישראל" בתל אביב ברובם אינם יצירות פאר אדריכליות ואינם בעלי ערך אדריכלי מיוחד, אולם בכל זאת מדובר בנכס היסטורי מורשתי ותרבותי ממדרגה ראשונה, שבמדינה מתוקנת היו משמרים למען זיכרון הדורות הבאים ובטח לא הורסים ומוחקים. אולם כאן במדינת ישראל לא פעם הכסף והחזירות הנדל"נית גוברים על ערכי שמירת היסטוריה ומורשת ובמחי יד, או אם תירצו במחי כף דחפור, הולכים למחוק 60 שנות שידור לטובת אינטרסים כלכליים של כרישי נדל"ן ובעלי הון שיבנו ככל הנראה בשטח המפונה עוד מגדלי בטון כאילו אין לנו די בהם.

למה לא משמרים את המתחם?

מדוע הוחלט לא לשמר את מתחם אולפני "קול ישראל" בתל אביב שהוא כאמור מתחם היסטורי ומורשתי חשוב? באיזה זכות מוסרית ובאיזו חוצפה וזלזול בציבור החליטו מוסדות התכנון והממשלה להעביר שטח מתחם זה השייך לנו, ציבור האזרחים לטובת אינטרסים כלכלים של כרישי נדל"ן ובעלי הון וזאת במקום ליעדו לטובת כלל הציבור ולרווחתו. איזה "אסון" גדול היה מתרחש לו הייתה מתקבלת החלטה לייעד את המתחם לטובת הציבור ולהפוך את המקום למרכז מורשת "קול ישראל"? היה נכון וראוי לשמר את המתחם ולשמור על צביונו ולהקים במקום מוזאון רדיו ותערוכת קבע שתספר בתמונות מסמכים וצלילים את תולדות אולפני קול ישראל בתל אביב ובו יוכלו לבקר מבוגרים ובני נוער המגעים גם ככה לבילוי במתחם שרונה. ניתן לפתוח במבנים שבמתחם זה כיתות וחוגי לימוד ועיון בהם ילמדו ילדים בני נוער ואף מבוגרים נושאי רדיו ותקשורת. וניתן לעשות במתחם עוד שימושים לטובת כלל הציבור ורווחתו. מבחינה מנהלית-אדמיניסטרטיבית ניתן היה לספח את מתחם "קול ישראל" בתל אביב למרכז תרבות של עיריית תל אביב, "ביכורי העיתים" ברחוב הפטמן הנמצא ממש מעבר לכביש מול מתחם אולפני "קול ישראל".

מתחת לאולפנים מכון מים היסטורי

רבים אולי לא יודעים אבל מתחת לאולפני "קול ישראל" בתל אביב שוכן מכון מים הראשון מסוגו בארץ שהקימו הטמפלרים בשלהי המאה ה-19 למטרת השקאת השדות והחוות בשרונה, וזו עוד סיבה נוספת לשמר את מתחם קול ישראל.

הממשלה טוענת כי היא חייבת למכור את מתחם רשות השידור בקריה בתל אביב ("קול ישראל" והטלוויזיה הישראלית) כדי לממן בכסף שיתקבל מהמכירה את ההוצאות הכספיות הגדולות של פירוק רשות השידור. טענה זו מרגיזה מאד, שכן הממשלה יכולה למצא מקורות אחרים למימון פירוק רשות השידור, כמו למשל, אי-הזרמה של מאות מיליוני שקלים ללא בקרה ופיקוח למגזרים חזקים ומקורבים.

יצא לי להשתתף באירועים לא מעטים בהם נשא דברים ראש עיריית תל אביב רון חולדאי "אבי המגדלים וגורדי השחקים" בעיר. בנאומיו לעיתים קרובות, ושמעתי זאת במו אוזניי, הוא הדגיש את חשיבות שמירת המורשת ובמיוחד את המורשת התרבותית שלנו שנוצרה בעיר תל אביב. לא שמעתי וקראתי שמר רון חולדאי ששטח מתחם "קול ישראל" בקריה בתל אביב נמצא בתחום שיפוטו, "דפק על השולחן" ודרש לשמר את המתחם היסטורי ומורשתי זה. ואולי אני טועה.

מאבק ציבורי נחוש אולי עשוי להביא לשימור המקום. אינני יודע את פרטי ההסכם שנחתם או מתגבש בין הממשלה ליזמים בעניין מכירת מתחם אולפני "קול ישראל " בקריה בתל אביב.(ראוי לחשוף אותו למען שקיפות), מה שברור לי שצריך לעשות ככל שניתן מבחינה חוקית להציל את המתחם מידיהם של כרישי הנדל"ן ולדרוש מהם בצורה מוקפדת שישמרו על שימור צביון המקורי של המתחם גם אם זה יפחית את ריווחיהם מהפרויקט ויש לדרוש מהם להקים במקום מוזאון רדיו קבוע שיספר את תולדות "קול ישראל".

מאבק ציבורי נחוש ועיקש ודעת קהל נרחבת והמונית אולי יכולים להביא בסופו של דבר להחלטה לשמר את המתחם וליעד אותו לטובת הציבור הרחב ולרווחתו ובמקום ליעד אותו לטובת בעלי הון ש"ימחקו" ככל הנראה במטרה למקסם רווחים את המבנים במקום ואת מורשתו וצביונו לטובת עוד מגדלי בטון.