הצנזורית הראשית, אל"ם אריאלה בן-אברהם, התייחסה השבוע לטענות ארגון "עד כאן" לפיהן ארגון "שוברים שתיקה" אוסף מידע מסווג מחיילים. לדבריה, כל החומר ש"שוברים שתיקה" פרסם קיבל את אישור הצנזורה, כי לא הייתה בו פגיעה ממשית בביטחון המדינה. מעבר לכך, גורם ביטחוני טוען שהחומר שנמצא בידי הארגון, הוא רמת סיווג "שמור" בלבד.

אבל מה בנוגע לדברים שהארגון עושה בחו"ל? מה בנוגע לכל הכנסים והמקומות אליהם נציגי הארגון מגיעים ושופכים את חמתם על צה"ל ומדינת ישראל? האם גם במקרים האלו אין חומר מסווג? ומה בנוגע לחומרים בכלל שהארגון אוסף, ואולי מעביר אותם לידי גורמים המבקשים את רעת ישראל? בידי הארגון נמצא חומר רב, ולפי דרך הראיונות שלהם עם חיילים כפי שתועדה על-ידי ארגון "עד כאן", ישנה סבירות גבוהה שחיילים שדיברו עם גורמי הארגון מסרו מידע מסווג.

בנוגע לטענה שמדובר בחומר ברמת "שמור" בלבד: כל מי שהתעסק או מתעסק במודיעין יודע שמדובר בפאזל רב-חלקים. אוספים חלק-חלק, ואז מקבלים את התמונה הגדולה. לכן, גם מידע ברמת "שמור" יכול להועיל, מכיוון שצירוף פרטי מידע רבים ברמה זו, יכול להביא לתמונת מצב ברמה של "סודי" ואף "סודי ביותר".

בתחילת השבוע התייחס יהודה גליק לסערת החייל שירה במחבל המנוטרל. בפוסט שהעלה לפייסבוק גינה גליק את הירי, ואמר שהוא מזועזע מהמקרה. לדבריו ברגע שהאירוע מסתיים והמחבל לא מת, איש לא יכול לקחת לעצמו את תפקיד השופט או המוציא לפועל. בנוסף, התייחס גליק לקריאות סביב החייל: "אני לא אוהב שקוראים לו רוצח והוא נגרר באזיקים. מצד שני, אני לא אהבתי שהפכו אותו לגיבור לאומי ושחושבים שמגיע לו צל"ש". לאחר אותו פוסט, החל גליק לקבל, שוב, איומים על חייו משני צדי המפה הפוליטית.

האירוע הנוכחי מזכיר לי את הסערה שהתחוללה, לאחר שבנימין נתניהו אמר שהיטלר לא רצה להרוג את היהודים והיה זה המופתי חאג' אמין אל-חוסייני ששכנע אותו. לאחר אמירת המשפט השטותי והטיפשי הזה, הרבה מאוד אנשים ממחנה הימין החלו לחפש מתחת לאדמה הוכחות שיצדיקו את האמירה של נתניהו. ישר החלו לנפנף במשפט שיוחס לדיטר ויסליצני, מעוזריו הבכירים של אדולף אייכמן, שאמר כביכול בעדותו במשפטי נירנברג שלדעתו המופתי מילא תפקיד מכריע בהחלטה על השואה. הבעיה היא שוויסליצני מעולם לא אמר את המשפט הזה. אבל העובדות לא הפריעו והמשיכו להציג משפט זה.

כך גם כאן. כולם התגייסו למען החייל או נגדו, כאשר החקירה בנושא עדיין עומדת ותלויה. אנחנו לא יודעים את העובדות, אף אחד מאיתנו לא היה בשטח ובוודאי שלא יודע מה עבר בראשו של החייל באותו רגע. מה שכן ידוע הוא, שישנה התגייסות עיוורת בלי לדעת את העובדות. יהודה גליק, שאי-אפשר לחשוד בו כאיש שמאל, פרסם את דבריו בצורה הגיונית ורגועה, אך זכה להתלהמות ולאיומים חסרי פרופורציות רק משום שהוא בצד של האמת.

אם יגידו לנו את המילה "צה"ל", אני מאמין שרוב האנשים לא יחשבו מיד על חיל הים. עם זאת, חיל הים פועל בטווחים קרובים ורחוקים, ביצע מבצעים ידועים ועלומים, והזירה הימית הפכה ליעד מרכזי.

מאז 2001, עצר חיל הים חמש ספינות נשק שיועדו לגורמי טרור שונים באזור. בחלק מאותן ספינות נשק, שיצאו מאירן, נמצאו טילי חוף-ים מתקדמים שיכלו להוות איום על כלי השיט של חיל הים, וכיום - על אסדות הגז. בפברואר 2015 ביצעה אירן תרגיל ימי, כאשר בין היתר ירתה את ארסנל הטילים שלה על ספינה אזרחית ישנה. ההערכה היא שכל הטילים הללו הועברו לחיזבאללה ויועברו בעתיד לידי החמאס. מעבר לכך, לפי קצין בכיר בחיל הים, אירן ממשיכה בייצור טילי חוף-ים מתקדמים, והמטרה היא למנוע מאותם טילים להגיע לאזור. האתגר של חיל הים כיום הוא להגן על המדינה כולה, פשוטו כמשמעו.

השבוע הוגש כתב אישום נגד שני תושבי שכונת צור באהר שבמזרח ירושלים, בטענה לקשירת קשר לסיוע לאויב בשעת מלחמה. הם מואשמים שתכננו לבצע פיגוע בירושלים בשם ארגון דאעש, תוך הפעלת מטען נפץ בשלט רחוק נגד כוחות הביטחון.

אחד הדברים שהועלו בכתב האישום, הוא נוכחותו של אחד הנאשמים בשיעורי דת, בהם נלמדה בין היתר האידיאולוגיה של דאעש. זה לא אומר שכל קבוצת לימוד דתית יכולה להביא לגיוס לדאעש, אלא מחדד את העובדה שלא מדובר במאבק לאומי אלא במאבק דתי. זהו אינו המקרה הראשון בגל הטרור הנוכחי, שבו נטען שהמחבל (במקרה הזה המחבל הפוטנציאלי) עבר תהליך של הקצנה והושפע מדאעש. לכן, הטענה שהטרור הנוכחי נובע מתסכול והעדר אופק מדיני אינה נכונה, ודאי לא בצורה מוחלטת כפי שמספרים לנו גם בארץ וגם בחו"ל.

מוחמד אשתייה, חבר הוועד המרכזי של הפתח, הודיע השבוע על פיוס בין הפתח לחמאס, לקראת ממשלת אחדות בין הארגונים. כמו-כן הוחלט על עריכת בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות בתוך חצי שנה. לפי ההסכם, ממשלת האחדות תפעל לפי הקווים שיקבע אש"ף ולפי השקפת עולמו של אבו-מאזן.

לא פורסמו פרטים רבים על-אודות ההסכם בין הארגונים, אולם יש לזכור, כי ביוני 2014 הוכרז פיוס בין הפתח והחמאס והוקמה ממשלת אחדות שהחזיקה מעמד שנה. ישנה אפשרות שממשלת האחדות הבאה נועדה לנער את האבק מהממשלה הפלשתינית ולהראות שהיא עדיין רלוונטית. לאור ניסיון העבר, נותר רק לחכות עד שגם אחדות זו תתפרק.