מי יקבע מי הוא הראוי למשול?

השבוע, בתוך בליל דברי ההבל שהתעופפו בחצר הפוליטית-תקשורתית שלו, משכו את אוזני דברים ששמעתי מפי הרצוג, יו"ר מפלגה ושואף להיות ראש ממשלה בישראל. נתניהו, אמר הרצוג, מנסה להעביר את ישראל למשטר מלוכני, בו הוא ינהג כמלך. נמשכתי לדברים המצחיקים הללו מכיוון שהיה בהם כדי לעורר את השאלה הנצחית: מי הוא זה הראוי למשול? כבר חכמי סין העתיקה התחבטו בשאלה וקונפוציוס קבע ש"יהי המוכשר ביותר מפקד על שאר בני אדם".

מאות שנים לאחר מכן הסכימו עמו חכמי יוון ובראשם אפלטון, שאף אפיין את התכונות הדרושות לאותו מוכשר. אין ספור ספרים נפלו על האנושות, ועוד יפלו, סביב הסוגיה הזאת. אחת השאלות העולות היא: מי יקבע מי הוא הראוי למשול? במשטר מלוכני הבעיה הייתה לכאורה פשוטה. חוקי הירושה הם אלו שקבעו מי יירש את המלך המת. המלך היה מכשיר את המיועד לרשת אותו, אך קצרה ידו מלהועיל אם היורש היה רפה שכל, או ידוע חולי. במשטרים הדמוקרטיים (וגם הטוטליטריים) ישנן בחירות. אבל, איש לא ערב שהמוכשר ביותר לשלוט ולהנהיג הוא זה שייבחר; ובחירות ניתנות לזיוף, ובמשטרים טוטליטריים הבחירה נכפית על הבוחר, או שהתוצאות נקבעות מראש.

וישנה שאלה אחרת לגבי הנבחר במשטר דמוקרטי: איזו הכשרה הוא עבר? איזה ניסיון יש לו, מה באמת מכשיר אותו להנהיג מדינה בנסיבות המיוחדות הקיימות באותה תקופה? ארדואן הטורקי מככב עכשיו בעולם, והדעה הרווחת היא שהוא שואף למעשה להיות סולטאן עות'מאני במסווה דמוקרטי. אז האם אתם יודעים כיצד עלו הסולטאנים העות'מאניים לשלטון בתקופת הזוהר של האימפריה במאות 14-16? לכל סולטאן היו בדרך כלל כמה בנים, מאימהות שונות, אבל לא הבכור היה היורש. היורש (על-פי מנהגי השבטים הטורקים) היה החזק, המוכשר, מבין הבנים. בהיותם כבני עשר, אפילו פחות, היו בני הסולטאן נשלחים להיות מושלי פרובינציה באימפריה, כאשר לידם נמצא חונך. הנער למד, ובו בזמן רכש ניסיון מעשי רב ערך. לכל אחד מבני הסולטאן היו "מרגלים" בחצר אביהם. כאשר מת האב הסולטאן (וזה היה סוד המדינה החשוב ביותר), אצו רצו שליחי המרגלים להודיע על כך לבנים. כל אחד מהבנים היה לוקח עמו קבוצת מלווים ודוהר בשיא המהירות לעיר הבירה באותו הזמן שם הייתה חצר הסולטאן. הראשון שהגיע, השביע את אנשי המשמר של הסולטאן, הזעיק את האישיות הדתית הבכירה (שיח' אל איסלאם) וזה הכתירו לסולטאן.

המהלך הראשון שהסולטאן החדש היה עושה: לרצוח את אחיו ותומכיהם. אבל, זה לא היה פשוט. היו אחים שהתנגדו, ריכזו צבא ותומכים, והמנצח בהתמודדות הצבאית זכה בסולטנות. במילים אחרות, החזק, היודע להוביל צבא, הנחוש, הערמומי, היודע לרכוש בעלי ברית, הוא זה שנהיה סולטאן.

אחת מהדמויות הידועות ביותר בהיסטוריה, שזכה לסרטים וספרים (גם ברברה טוכמן מתעכבת עליו ארוכות בספרה "מצעד האיוולת", בפרק על האפיפיורים) הוא ג'אם סולטאן. הוא היה לפרק זמן קצר סולטאן (במחצית השנייה של המאה ה-15), אך הובס בקרב ע"י אחיו, ביאזיד השני, שהוכתר לסולטאן. ג'אם וכל החצר שלו הצליחו לברוח, ולאחר הרבה הרפתקאות (במהלכן הקסים את נשות אירופה האצילות הוא מצא מקלט ברומא, בחצר האפיפיור. סכום כסף ענקי שקיבל האפיפיור מביאזיד הסולטאן, שכנע אותו וג'אם הורעל. צאצאיו קיימים עד היום בצרפת, וטוענים לכתר העות'מאני!!
העות'מאנים, בתקופת הזוהר,ידעו גם להעמיד לרשות הסולטאן את המבנה הניהולי והצבאי הטוב ביותר, עם האנשים המוכשרים ביותר, אך זהו כבר סיפור אחר.

אז מול כל מה שמתרחש עכשיו בטורקיה, האם ארדואן לא נוהג כמנהג הסולטאנים העות'מאניים בימי הזוהר של האימפריה?