אדוני, שר האוצר.
אינני יודע, אם מכתב נרגש זה יפגוש בעיניך.
אתפלל שכן.
אקווה, כי עוזריך יעודדו אותך להתוודע לעמדה הפוכה, הרוצה בטובת האזרחים ובעיקר מביעה דאגה מגורל דורות צעירים, המאבדים כל תקווה לבניית בית.
הלוואי ואינני תמים ואכן תחזיר לי תשובה עניינית. לגמרי לא רשמית ורחוקה מהטפות. ואל תהיה צודק מול אזרח מזדעק. עם זאת, את חובתי האישית והחברתית אני ממלא: אני כותב לך בדם ליבי, משום שאני רואה אותך מחמיץ את שעתך הגדולה, מר כחלון, תוך כדי אימוץ מבוהל של "
פטנטים" שטחיים, שהיו תלויים כמטפים על קירות אטומים, שסבבו את שומרי הכספת הלאומית, שקדמו לך בלשכתך.
אנא ממך, מר כחלון, אל תתמקד עוד בצעדים שליליים ואלו שהחילות בהם - גנוז במהרה. כך תיראה גדול עוד יותר, גם כמי שיודע לחזור בו מהרהור, שלא בהכרח היה במקומו, וכמי שמקדם הערכה מחדש.
אנא ממך! אל תיקח ממי שהצליח והשיג. אל תכרסם ביכולות המצטברות של מי שעמלו ופרחו בזכות ולא בחסד. אל תפגע במי שלקח עצמו בידיים ולא הטיף לכך, כי המדינה חייבת לסדר אותו, ותחת זאת, החליף קופת פנסיה ספקולנטית, שהתאדתה מולו ב-2008 דקה לפני שפרש לגמלאות, בדירת חדר. אל תטיל עוד מיסים מכבידים על אותו מבוגר שזרע בדמעה, מתוך מחשבה טובה על בניו ונכדיו וצירף פרוטה לפרוטה כדי דירה קטנה בבאר-שבע. האיש הזה פעם לחם למעננו גם בשדה הקרב הממשי, כשעוד היינו ילדים, והוא מעולם לא חשב לספסר בנכסי המדינה.
אף שחכם אתה ובעשר אצבעותיך הגעת אל מעמדך הציבורי, אל תכעס עליי, אדוני שר האוצר, אם אביע את התרשמותי, כי מישהו במרתפי משרדך מציע לך אסכולות חשיבה ישנות ואבודות,
שפוגעות בבטן-הרכה של האחראים לשגשוג ולצמיחה של כולנו ב-50 השנים האחרונות, משום שבוקר-בוקר זנקו ממטותיהם ליום עבודה נוסף ולא בקשו תירוצים מדוע ל-הוא יש ולי אין. הם ובניהם שילמו ומשלמים בבריאותם נוכח התמדה ועיקשות בשדה-הקרב הכלכלי המתנכר וההפכפך. אינני רוצה להישמע שחוק, אם שוב אזכיר את "מעמד הביניים", אותם עמלי-יום, דור שני ושלישי לבוני-מדינה אלמונים, שבציפורניהם משלמים מדי חודש משכנתאות כבדות, מזון מתייקר, חינוך בלתי מספק, חוגי העשרה בלתי אפשריים, דלק במחירים חסרי פרופורציות והפרשת דיבידנדים לדור הבא.
מקהל לא מזוהה זה באו בוחריך, מר כחלון. האם מהם תיקח את כבשת הרש השנייה (מס רכישה) ואת הכבשה השלישית (מס הון)? ואולי דווקא מאלו שהגיעו אל הכבש ה-16 ועדיין לא נרדמו במיטתם?
האם בהליכי עונשין תבנה, אדוני השר, את חומות ירושלים? האם פגיעה מתמשכת באלו הפוטרים את המדינה מצרותיהם האישיות והמשפחתיות, תוך פקיחת עין ליום המחר
היא התשובה והייעוד? האם אזרחים מחשבי קצים (עד לעת זקנתם) הם בעיני רוחך אכן אויבי המשק הישראלי? בבחינת המשוכה האחרונה בפני המסתערים על הדירה הראשונה בחייהם?
וכמה פרוטות תשיג, לדעתך, עבור קופת-האוצר ממבצע הקש בדלת השנייה והשלישית של דגי-הרקק, "ספסרי" הנדל"ן?
בתוכם חייתי ואני מכיר אותם, אדוני השר. חלקם פליטי השואה, שאיבדו הכל והחליטו שלעולם לא יחסר. הם עבדו מאשמורת ראשונה ועד חצות הלילה בחנויות החינניות של פעם, כדי להביא טרף לילדיהם המתבגרים.
אחרי התקף-הלב הראשון קנו דירה שניה בפאתי העיר, "כדי שהבכור יוכל להתחתן ולא ינדוד כמונו". הם כונו על ידינו קמצנים משום שכל לירה הייתה בעיניהם בעלת חשיבות והם לא שיפצו את הבית גם אם נסדקו קירותיו ודלתותיו התעשיות התפוררו לעיניהם. על חו"ל ועל מסע שורשים לא חלמו. ואז בא התקף הלב השני, שכמעט שם קץ לכל, וחיסכון בנק מסתורי הניב עוד דירת חדר בשכונת עוני נידחת בדרום תל אביב.
אלו היו אבותיי, מר כחלון, ובשום שלב בחייהם לא נחשבו עשירים, משום שאוביקטיבית לא היו בעלי ממון ועל שום שכפרו בהנאות
העולם הזה. עברם נמחק והם חיו רק בשם העתיד, בשביל הילדים והנכדים.
האם אחרי לכתם, בהתקף הלב השלישי, עם כריית הקבר הראשון במשפחה מאז הסבא-רבה (כל הדורות האמצעיים נשרפו בקרמטוריום), תיקח מצאצאיהם את המתנה הצנועה, שהשאירו הסבא והסבתא, ומה על מסי הירושה שחידשת בדמות מס הקנייה האכזר? האמנם אלו הם, אדוני השר, אויבי חידוש הבנייה? האם בהם טמון המכשול במצעד ההרואי הנואש של צעירי ישראל אל עבר פסגת ה-אוורסט, בדמות הדירה הראשונה?
וממתי חוק יחול למפרע (רטרואקטיבית) כדי שאבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה? אם כה נחוש אתה בהחלטתך, כי מדיניות ענישה תשחרר נכסים, מדוע לא יערכו לכך משקיעים זעירים עתידיים, כשהם משננים את כללי-המשחק החדשים?
ועוד עצה לי אליך, מר כחלון, ביני ובינך, והפעם דווקא פוליטית: האם אינך נרתע מראש-
ממשלה יהיר, שאסף ממון רב בימי חלדו, כי גיבויו כלפיך הוא ריק ומנותק וכי בחירתך הציבורית, כחלופה למדיניותו הכלכלית המתנכרת, באה להעניק בשורה חדשה לחסרי-היכולת?
לתת, וחלילה, לא כדי לקחת? לא מאוחר, אדוני השר, לבטל את כל צעדי העונשין שלך ושל קודמיך ולהביא לידי חשיבה חיובית (פוזיטיבית) בונה, גם אם בעיתונים יכתבו אודותיך, כי סחורתך אינה מסופקת במועד.
קום, מר כחלון, מחר בבוקר ובטל את כל הגזירות הנוראות, שהבאת דווקא על אזרחים אחראים ובוגרים, שהם במקרה גם בוחריך. אנא, מר כחלון, אל תאכזב. גלה מנהיגות והרפה ידך מכבשת הרש השנייה והשלישית (דירת החדר באופקים).
עודנו מאמינים בך.
