המושבה שכנה ליד כביש חיפה הישן (כיום כביש מס' 4), אשר היה העורק היחיד מצפון לדרום עד שנות החמישים. כילד שגדל ליד הכביש הייתי עד לכל אשר עבר בכביש, ויכולתי לדעת על המתרחש בארץ. הכל עבר שם: הצבא הבריטי ולאחר מכן כוחות צה"ל בדרכם לפעולות, העולים שהגיעו ארצה, לוויות ממלכתיות, תנועת החוגגים למירון ולפסטיבל המחולות בדליה, תחרויות אופניים וגם "מסע ההישגים" (מין מפגן כוח של ההסתדרות וההתיישבות העובדת). על הכביש נעו גם הולכי רגל רבים וכן עדרים.
היה זה כביש צר, ללא רמזורים, והתנועה הוסדרה בעזרת צופרי המכוניות ולעיתים גם ע"י טראפיקים (שוטרי תנועה). בצד הכביש היו בדך כלל שדות ופרדסים אשר שירתו את העוברים בדרך כבתי שימוש או לפעמים ל"חפוזים" של נהגים ובנות זוגם.
בתקופת השלטון הבריטי נפרסו בו לא פעם מחסומים ללכידת לוחמי מחתרת ואמצעי לחימה. להבדיל - הוצבו עליו גם תחנות התרמה ל"כופר היישוב", ובהמשך הכביש הסתתרו כמה מן המתרימים הנלהבים, ודאגו להשליך אל הכביש קרשים עם מסמרים, נקמה בנהגים סרבנים.
היום נתברכנו גם בכביש החוף ובכביש מס' 6 וכולם רבי מסלולים ומרומזרים, אך אף פעם אינם מספיקים להדביק את הגידול בנפח התנועה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
