|
|
ריבלין. סולח [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
חודש אלול, כחודש-סליחות, נחשב בין היתר כמעוז של תקווה לרבבות בעלי הרישום הפלילי בתוכנו. זה המועד בו ניתן להם להגיש בקשה לנשיא המדינה למחיקתו של הכתם הרובץ עליהם והפוגע קשות במסלול-חייהם.
הרישום הפלילי, למי ששכח, נוצר בעקבות הרשעה במשפט, והדרך היחידה למחיקתו, בטרם חלפה לה תקופת הרישום, היא פניית-חנינה לנשיא המדינה, לצורך פתיחת דף חדש.בחיים, כשמשקעי העבר נותרים מאחור.
בתוך כך ראוי, כמובן, לזכור שכל אזרח עלול במרוצת-חייו למצוא את עצמו נחקר במשטרה בנסיבות כאלה ואחרות, כשהחקירה עצמה היא זו שמותירה אחריה את הרישום הפלילי. לרישום שכזה יש, מן הסתם, השלכות שהן בלתי-נעימות. בין היתר הוא עלול לפגוע בסיכויי בעליו להתקבל לעבודות מסוימות, לקבל אשרה למדינות כמו ארה"ב, להוציא רישיון לנשק, או לעבור סיווגים ביטחוניים למשרות ציבוריות.
קשוב לפניות
עם זאת חשוב לציין שהמחוקק עצמו הכיר בעובדה שאין זה ראוי, ובוודאי לא צודק, שעברו של אדם ירדוף אותו לצמיתות. לפיכך נקבעו לרישום הפלילי שתי תקופות: תקופת-התיישנות ותקופת-מחיקה. שתי אלה תלויות, כמובן, בעונש שהוטל בגין גזר הדין.
אלא שככל שהדברים אמורים בתיקים משפטיים שנסגרו במרוצת הזמן, קיימת, עדיין, אבן-נגף אחת, המונעת כליל את מחיקת הרישום הפלילי בתיקיה המשטרתית, באשר על התיקים המשפטיים לא חלה במשטרה לא תקופת-התיישנות ולא תקופת-מחיקה.
אז מאחר שעסקינן בנשיא רחום וחנון, הקשוב לכוונתם הכנה של אלה הפונים אליו לשוב למוטב, יש להניח שייענה לפניותיהם של מי שיימצאו ראויים לכך שהכתם הרובץ עליהם יימחק.
סל סיוע במחיר חצי מנת פלאפל 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
