במאמרי הקודם סימנתי שלוש חזיתות במלחמה הערבית לשלול מן היהודים את זהותם הלאומית כעם ולהעמיד תחתה דחליל פלשתיני מלאכותי, חזיתות שאנחנו השארנו פרוצות, ללא הגנה:
נמנענו מלהציג את ערוות הטיעון הפלשתיני, את היותו מצוץ מן האצבע מבחינה עובדתית-היסטורית ומופרך גם ברמת סיפור מעשיות לילדים.
נמנענו מלחשוף את הקשר ההדוק בין גרמניה הנאצית והתנועה הפלשתינית, עוד מלפני מלחמת העולם השנייה.
נמנענו מלהזכיר את חלוקת
הארץ משנת 1922 שגרעה שלושה רבעים מן
הבית היהודי הלאומי לטובת ערביי א"י ולא שאלנו, מדוע מסירת השטח הזה שהיה חלק בלתי נפרד מ"פלשתין" ו-80% מתושביו מגדירים את עצמם כ"פלשתינים" אינה יוצרת "שתי מדינות לשני עמים" ולמה זקוקים הפלשתינים לשתי מדינות - אחת "ירדן" ועוד אחת, חדשה - "פלשתין"?
עתה, נשאל עוד שאלה: מתקפת ה'נכבה' שלהם כחלק מ"משחק ההאשמות" אינה פוסקת. אך מי כאן התוקפן? למה אנחנו איננו מספרים לעולם על ה'נכבות' שלנו במלחמת תש"ח, ואיך הם שמרו על המשפט הבינלאומי וההומניטרי? מה עשה, למשל, המלך עבדאללה בעיר העתיקה הכבושה בירושלים? את כל התושבים היהודים גרש ולראשונה אחרי כ-1,300 שנים הפך את העיר ההיסטורית "נקייה מיהודים"; עשרות בתי כנסת פוצץ ואת בית הקברות בהר הזיתים חילל (מצבות שימשו לבתי שימוש). כל נדל'נ יהודי בירושלים ובחברון הקנה ל"אפוטרופוס על נכסי האויב" והעביר לערבים. ולא נראה לו מוזר, כיצד יהודי שנטש רכוש בחברון של תרפ"ט (1929) יכול להיות אויב "הממלכה הירדנית" ב-1948...
גם על שני היישובים שכבש בצפון ירושלים, עטרות ונווה יעקוב, לא החיל עבדאללה את "כללי האג" וכנ"ל בארבעת יישובי גוש-עציון הכבוש: כפר עציון, משואות יצחק, רבדים ועין צורים, שהוחרבו עד היסוד והושארו שממה, כמו גם היישובים ליד ים המלח - בית הערבה וקליה.
וגם המצרים ביישובי הנגב שכבשו - יד מרדכי, ניצנים וכפר דרום, והסורים במשמר הירדן הכבושה, לא נהגו על-פי אמנת ז'נבה הרביעית. ועוד לא אמרנו דבר על גירוש יהודי המזרח - ממרוקו ועד אירן, מן הלבנון ועד תימן ושדידת כל רכושם: 'נכבה' בריבוע!
נחלת אבות
נוכח כל אלה, מניין הצביעות והנבזות, להושיב דווקא את ישראל על ספסל נאשמי ה'נכבה'? הווי אומר, משתיקתה של ישראל בעצמה, שכמאמר הנביא "כרחל לפני גוזזיה נאלמה..."
'שתיקת הכבשים' מאפיינת את התגובה הישראלית גם נוכח חוצפתם של מחמוד עבאס ומרעיו לזרוק ליהודי ישראל שהם 'לא מפה' - מהגרים וכובשים זרים - לעומת, הכביכול-פלשתינים, ששורשיהם קדומים, בארץ כנען. למה אנחנו איננו חושפים את מוצאם של העסקנים, הדברנים והכתבנים ה"פלשתינים", שרובם ככולם אבותיהם באו לכאן מכל רחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה ותימן, חלקם הגדול - אל המגנט של מפעל הבנייה הציוני שסיפק להם עבודה ולחם? גם את "נחלת האבות" של אלה גזלנו?! זרים העומדים מן הצד מפרשים את שתיקתנו זאת כהודאה.
השיתוק שאחז בנו בחזית הצדק, הצדקת קיומנו כעם בארץ הזאת, נובע מן המלכוד הטמון בצמד המלים "יהודית ודמוקרטית" שהשמאל מפרש כדמוקרטיה חסרת רסן התוקפת את היהודיות של המדינה כמו שבמחלה אוטו-אימונית המערכת החיסונית תוקפת את הגוף שנועדה להגן עליו.
חשוב ללמוד, כיצד, אחרי מלחמת העולם, עם, שהיה נגוע בנאציזם מכף רגל ועד ראש וסגד לעקרון המנהיג היחיד (ה-"פיהררפרינציפ"), הקים תוך דור אחד מדינה דמוקרטית למופת. התשובה היא, שמעצמות הכיבוש המנצחות השמידו תחילה כל זכר לתורה הנאצית, וזאת - באמצעים בלתי-דמוקרטיים: סגרו ואסרו כל עיתון נאצי והוציאו אל מחוץ לחוק כל סמל, שיר, ספר, דגל וסיסמה מן התקופה ההיא. לנו נראה טבעי שהכחשת השואה היא בגרמניה (ולא רק שם) עבירה פלילית, למרות שלכאורה זו פגיעה בעיקרון הדמוקרטי של חופש הדיבור וההבעה. גם איסור התכנסות נאצית בגרמניה והחלפת כל ספרי הלימוד פוגעים כביכול בשלל חרויות דמוקרטיות. אך רק לכאורה, כי אין סתירה: מניחי היסודות לגרמניה חדשה בעלת פני אנוש קבעו מראש את מסגרתה של המדינה החדשה כדמוקרטית, חופשית, פתוחה ונאורה וזו הייתה התניית יסוד שאינה נתונה לשינוי ואינה כפופה לכללי הדמוקרטיה. לא שכחו, שהיטלר השתמש באמצעים דמוקרטיים כשרים כדי... להרוס את הדמוקרטיה.
ומן המשל לנמשל. כפי ששם מהות המשטר לא ניתנה לשינוי, גם בדרך דמוקרטית' כך במדינת ישראל מהותה של המדינה כמדינת היהודים היא מעל לדמוקרטיה, נתון שאינו יכול להשתנות. רק במסגרת זו מובטחת ברכת הדמוקרטיה לכל מין, גזע ועם. המסקנה המתבקשת היא, שכל מי שמערער על המסגרת גופה, אין לו מקום בתוכה. מדינת ישראל, מהצהרת בלפור ועד שהושג בארץ רוב יהודי, הוקמה באמצעים בלתי דמוקרטיים, ורק לאחר שהמדינה היהודית הייתה לעובדה קיימת, יכלו להשכין בה דמוקרטיה לכל.
לא יהיה כאן שלום, כל עוד הפצת התורה שהמדינה הזאת נולדה בחטא והיא גזולה בידינו לא תחשב לעבירה בת-ענישה או גירוש; וכל עוד אחד ג'מאל זחלקה יוכל להגיש הצעת חוק לביטול המדינה היהודית, כולל ביטול הדגל, ההמנון וחוק השבות - ולהישאר חבר הכנסת; וכל עוד החוק ירשה לאזרחים ישראלים להניף דגלי אש"ף כהפגנה של נאמנות, תמיכה או אהדה לארגון טרור אויב ששמו אש"ף.
כלל פשוט מוצע כאן: 'יהודית' ו'דמוקרטית' אינן שוות ערך ואינן שקולות זו כנגד זו, כמו שישראל איננה סתם "ווילה בג'ונגל" כ'א ווילה יהודית בג'ונגל, וכל מי שיפגע ביהודיותה - מקומו בחוץ!
העולם האמין בגרמניה דמוקרטית כשראה שהיא אכן עוקרת את הנאציזם מן השורש. העולם יאמין בצדקת האידיאל הציוני כשיראה את מדינת ישראל עוקרת את השלילה הפלשתינית של הקיום היהודי הריבוני בארץ הזאת, מן השורש.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
