קברה של אסתר המלכה

על-פי המסורת העממית של ארץ ישראל הקדומה, ממוקם קברה של אסתר המלכה בכפר ברעם שבהרי צפת. כמעט כל עולי הרגל היהודיים של ימי הביניים נהגו להזכיר את הקבר הזה, המצוי בקרבתם של קברים קדושים אחרים.

כך, למשל, מספר הנוסע יהודה החברוני על נדודיו בגליל בשנת 1215 בסביבה המיושבת רק על-ידי ערבים, שבה הוא נחשף לסלע אחד, שבתוכו קברה של המלכה אסתר, שציוותה בחייה לבנה, הלא הוא המלך כורש, להעלותה שמה.

קרוב לשם נמצא קבר אסתר, שבסמוך לו נמצא גם קבר מרדכי, והוא ידוע היום במיקומו בכפר אחמתא ששמו יצא לפניו גם כשושן. הקבר, בצורת כיפה, שימש בעבר כמקום לעליה לרגל ליהודי פרס והמדינות הסמוכות לה, בימי חג ומועד, ובייחוד לקריאת המגילה בפורים.

שני הקברים ממוקמים בליבו של בניין, בחדר, שבו הם נפרדים זה מזה על-ידי שתי כיפות, מכוסות באדרות יקרות, כשעליהן כתובים טורים אחדים בעברית, ורק שני שמות מהם חקוקים בשפת לועז, כשהשם האחד מצד שמאל הוא "אסתר", ואילו מצד ימין הוא "מרדכי".

הבית הוא קניין לעדת ישראל, כשפעם אחת בחודש באים לשם היהודים להתפלל. בחג הפורים נוהגים לקרוא באתר את מגילת אסתר, וכאשר מגיעים אל הפסוקים הנוגעים למרדכי ולאסתר - מכים כל בני העדה בחזקת היד על גבי כפות הקברים, כאילו יחפצו בכך לציין ש"פה מונחים אלה אשר הצילו את אבותינו".