אני לא מצליח להבין מדוע ישנם עדיין חברי-כנסת ערבים, בכנסת ישראל. אחת לחודש הם עוברים על החוק באופן קבוע, נפגשים עם רב-מרצחים, או מתעלמים מהוראות אלוף פיקוד ונכנסים לשטחים הנמצאים תחת הסגר.
לא מדובר באזרחים מן השורה, החברים בגוף או תנועה חברתית, כי אם באישי ציבור שנבחרו על-ידי אזרחי מדינת ישראל, ומאחר והם נמצאים בכנסת ישראל, עליהם לכבד את חוקי המדינה. אבל כל קשר בין חוקים לחברי הכנסת הערבים, הוא מיקרי בהחלט.
לפני מספר שנים, הטיס אייבי נתן את מטוסו אל עבר מצריים ונפגש עם נאצר שהיה אויב מדינת היהודים באותן שנים. כשחזר, הוא נעצר. טלי פחימה נפגשה עם פלשתיני-רוצח וגם כן נעצרה.
מדי פעם נתפסים ישראלים שחצו את הגבול אל עבר הרשות למטרות מסחר. כשהם חוזרים הם נעצרים. לפני חודש ריחף לו ישראלי על גבול הלבנון ונעצר כשחזר ארצה. אז למה כשחברי הכנסת הערביים נפגשים עם "ידועי ציבור" פלשתינים, המוגדרים כאויבי המדינה למרות שאלוף הפיקוד הורה על צו האוסר כניסת ישראלים לשטח הרשות, הם ממשיכים להיות חברים בכנסת?
נמאס לי מהזלזול שלהם. נשבר לי מהכינויים שהם מדביקים לנו בכל פעם, הרי זוהי הסיבה שקיבלנו מדינה! רק לפני חודש צץ לו חבר-הכנסת ברכה, וטען שישראל וארה"ב הם "העכביש הקטן והעכביש הגדול שיפגעו בסוריה". עד מתי ניתן לטרוריסטים במסווה להונות את המדינה וליהנות מחסינות דיפלומטית? עד מתי ימשיך היועץ המשפטי לתת לערביי הכנסת חופש ביטוי ולא ישים לכך סוף?
אין לי כל התנגדות לקיומם של גופים חברתיים שיתמכו בערביי ישראל. יתרה מכך, אני מאמין כי חובה להקים גוף חברתי שיתמוך וייצג את בני המיעוטים בארץ. אם איתמר בן-גביר או נועם פדרמן מביעים את דעתם הענפה על נבחר ציבור, ממהר היועץ המשפטי לממשלה לבדוק האם יש מן ההסטה בדבריהם. ואילו כאשר חברי הכנסת הערביים מכנים אותנו "עכביש קטן" או "עכביש גדול", או טוענים שאנחנו עושים לעם הפלשתיני מה שהנאצים עשו ליהודי מלחמת העולם השנייה, העניין מגיע לכותרות העיתונים ותו לא.
אין צורך במעשי טרנספר נפשעים כלפי חברי-הכנסת הערביים. די יהיה לאכוף חוקים בדיוק כמו שעשו עם טלי פחימה, בדיוק כמו שעושים עם פדרמן ובן-גביר, ובדיוק כמו שעשו עם אייבי נתן.
יש הבדל בין להחזיק תעודת זהות כחולה ובין להיות איש ציבור בכנסת ישראל ולהחזיק תעודת זהות כחולה. ההבדל הוא, שנבחר ציבור מחויב להיות נאמן למדינת ישראל, ובכך יש ספק בכל האמור לחברי הכנסת הערבים.
לפיכך, אני מגיע למסקנה היחידה, כי כל המעוניין להתמודד בבחירות 2006, יחויב להישבע על ספר התנ"ך ולהתחייב לתקווה וכל שנשאר לתהות, מתי יתעורר היועץ המשפטי?
