בלאומית מצפצפים על משרד הבריאות

קופות חולים לאומית נקלעה לגרעון ענק המגיע לכמיליארד ש"ח. מנהליה מחזרים בימים אלה על הפתחים, כדי לקבל סיוע דחוף שיימנע את קריסת הקופה. משרד הבריאות מנסה לגבש חבילת סיוע. משרד האוצר מוכן, בעיקרון, להגיש עזרה ראשונה. הויכוח הוא על הסכומים: הקופה מבקשת חבילת סיוע בהיקף של כ-700 מיליון ש"ח. שר האוצר סילבן שלום נחרד מגובה הסכום. אין לי, אמר. אין מהיכן לתת.

הקופה עומדת בפני שוקת שבורה. תוקף מינויו של החשב המלווה, רו"ח רן בן-אור, פג בתחילת אוגוסט, כך שעתה אין מי שיפקח - בתוך הקופה - על פעולות המנהלים בלאומית, שכישלונם גלוי עתה לעיני כל. במצב דברים זה, אין פלא, כי המנהלים מוסיפים לעשות טעויות [וזה אנושי], אך גם לחרוג מהוראות שקיבלו, ובכלל - לצפצף על משרד הבריאות ומשרד האוצר גם יחד. את זאת ניתן ללמוד ממידע חדש שהובא לידיעתי. נבהיר זאת להלן.

כידוע, משרד הבריאות מינה את רו"ח רן בן-אור כחשב מלווה בקופה. אחת ההוראות/הנחיות שניתנו עם המינוי: מנהלי לאומית על שלוחותיה לא יחתמו ו/או יתחייבו בשמה של לאומית, אלא באישורו של החשב המלווה. למרות זאת, לאומית המשיכה להפעיל חוקרים פרטיים - בניגוד להנחיות שקיבלה, ובניגוד להוראת שר הבריאות עצמו. ואלה עשו בלאומית כבשלהם, ובמסווה של ביקורת הם עסקו בעניינים האמורים להיות כבר בימים אלה בבדיקה משטרתית (נגד בכירים בקופה).

מפרוטוקול שהגיע לידי מתברר, כי בלאומית מצפצפים, ממש בימים אלה, על ההוראות שנתקבלו. בישיבת הדירקטוריון שקיימה לאומית לעתיד ביום 28.7.02 (בשעה שמינוי החשב המלווה היה עדיין בתוקף), הוחלט כדלהלן: "תביעות משפטיות - החברה מאשרת העמדת הגנה משפטית ע"ח החברה לשם הגנה משפטית בתביעות שהוגשו, ואו יוגשו נגד דירקטורים בחברה. החברה תדווח לחברת הביטוח על תביעות אילו. עלות ההתקשרות עם משרד עורכי דין תובא לאישור מראש בדירקטוריון".

ההחלטה התקבלה על-ידי חברי הדירקטוריון הבאים: עו"ד צבי ברק (יו"ר), ד"ר שמואל רוזנמן, פרופ' שמואל פנחס, ורו"ח אילנה דרייהר. בישיבה השתתפו בנוסף רו"ח עופר אורליצקי, רו"ח רן סמרה, ועו"ד פז מוזר, המספק ללאומית את הכסות המשפטית לפעולות הבלתי תקינות.

המדובר, בשלב זה, בתביעת דיבה שהגיש ד"ר אודי פרישמן נגד יו"ר לאומית לעתיד, צבי ברק - בגין דברים כוזבים לכאורה בהם האשים ברק את פרישמן. כמו כן מדובר, על תביעות פוטנציאליות נגד חברי הדירקטוריון, על מעשים ו/או מחדלים שביצעו, לרבות התרשלות במילוי תפקידם ו/או מעשים מפוקפקים (כפי שחשפנו כאן). עלות ההגנה עשויה להגיע לסכומי כסף גדולים, עד כדי מיליונים. השאלה היא, האם לאומית צריכה לממן תביעות אלה - כן או לא, היא השאלה המשנית, בשלב הזה. הבעיה המיידית היא: חברי הדירקטוריון של לאומית שולחים שוב את ידם לקופת לאומית, מעמיסים עליה התחייבויות נוספות (הפעם פרטיות - כדי להגן על עצמם, אישית), וכל זאת למרות ההנחיות המפורשות של משרד הבריאות, האוסרות עליהם לעשות כן.

מבירור שערכתי מתברר, כי רו"ח רן בן-אור לא ידע על ההתחייבות שניתנה. הוא לא התבקש מראש לאשר זאת. ובמילים פשוטות: חברי הדירקטוריון חרגו מסמכותם, והפעם פעלו למען עצמם על-חשבון הקופה הקורסת.

במשרד הבריאות מתייחסים להתחייבות הנ"ל כאל פעולה פסולה. בתגובה נמסר: "לא ידוע לנו על ישיבה כזו. החשב המלווה לא ידע על התחייבות זו ולכן עמדתנו היא שכל פעולה שבוצעה מסוג של התקשרות או התחייבות חדשה, היתה צריכה להיעשות בידיעתו. וכיוון שלא נעשתה בידיעתו - הרי לדעתנו על הקופה לבטלה. בנוסף, אנחנו הפנינו גם את תשומת לב שר האוצר ופקידות משרדו למצב הבלתי נסבל שנוצר, עקב העובדה שמינויו של החשב המלווה פג ביום 28.02. כל פעולה שבוצעה ללא ידיעתו וללא אישורו הינה בלתי תקינה".

נציגי קופת חולים לאומית הכחישו, בתחילה, כי קיימת התחייבות כזו. אין דבר כזה, מסרו. רק לאחר שנשלחו לבדוק טוב טוב את גירסתם, שבו עם התגובה הבאה:

- בעניין החוקרים: עבודת החוקרים הופסקה לפני מס' שבועות;

- ובעניין ההתחייבות לשיפוי ומימון ייצוג משפטי - "השיפוי לדירקטורים בלאומית לעתיד קיים מזה זמן רב. מאחר ואחד מחברי הדירקטוריון העלה את הנושא לדיון, הוחלט שהחברה מאשררת את השיפוי. הקופה סבורה שלא היתה צריכה לקבל אישור מהחשב המלווה לנושא, מאחר ואין בו כל חדש. הסבר מפורט בנושא נמסר להנהלת המשרד הבריאות, שקיבלה אותו בהבנה".

מיותר כמעט לציין, תגובת לאומית אינה מדוייקת. ראשית, אם היה קיים שיפוי מלכתחילה, מדוע הובא נושא זה שנית; ומדוע לא נכתב בהחלטה כי הנה עתה מאשררים החלטה קודמת? אין זאת כי אם מדובר בהחלטה חדשה, בעלת תוכן חדש - כיסוי תביעות דיבה שהוגשו באחרונה - שהיתה מחוייבת באישור מוקדם.

גם תגובת לאומית, כאילו ההסבר שנמסר להנהלת משרד הבריאות התקבל בהבנה, אינה מדוייקת. מבירור שערכתי מתברר, כי ההסבר כלל לא הניח את הדעת. נהפוך הוא: ההסבר הוכיח פעם נוספת, כי מנהלי לאומית נוהגים כזאב בעור כבש, בכל הקשור לכספי לאומית.