ברשות המיסים בישראל שוקלים לעדכן את תקנות מיסוי שווי רכב צמוד לעובדים. כך שהמיסוי על עובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם יעלה באופן משמעותי. כשמדובר על הגדלת המס על שווי הרכב בסדר גודל של כפל המיסוי כיום ויותר. תוספת מיסוי משמעותית ביותר.
העילה לכאורה של רשות המיסים להגדלה זו, היא בתחשיב שנעשה על ידה כי הוצאות רכב בפועל עולות משמעותית על שווי הרכב הצמוד הנקוב כיום בתקנות שווי הרכב, במיוחד כשמדובר ברכב שנרכש בליסינג, ולכן אין הצדקה כי העובד לא ישלם את מלוא מס ההכנסה, וכן את דמי הביטוח הלאומי על טובת הנאה זו, ככל שכר אחר שהוא מקבל ממעבידו.
ואנו מציעים לבטל לחלוטין את תקנות שווי רכב צמוד לעובדים בשל הסיבות הבאות:
1. העיקרון של חיוב במס בשל שווי רכב צמוד לעובדים קיים ממילא כחלק מההוראות הרגילות של חיוב במס על טובות הנאה שמקבלים עובדים ממעבידם. כגון, ביגוד, מתנות מהמעביד, בונוסים, ארוחות וכיוצא באלו.
2. עובד שמקבל רכב צמוד ממעבידו ואינו עושה כל שימוש ברכב לצורכי עבודתו, מין הראוי שישלם מס על כל הוצאות הרכב שיש למעביד בפועל, על בסיס חודשי. אין צורך בטבלאות כלשהן לעניין זה, כיוון שאינן משקפות מציאות. הוצאות הרכב בפועל ממילא רשומות וידועות למעביד וניתן לבדוק ולוודא את שיעורן בקלות.
3. עובד שמקבל רכב צמוד ממעבידו, כשעיקר השימוש ברכב הינו לצרכי המעביד. כגון, סוכן מכירות, טכנאי שירות וכל בעל מקצוע שנוהג לנסוע לצורכי עבודתו, ישלם מס על שווי השימוש הפרטי ברכב. המס ישולם לפי תקנות תאום הוצאות רכב הרגילות. דהיינו, 9,900 ק"מ ראשונים בכל שנה ייוחסו לשימוש הפרטי ברכב והיתרה לשימוש העסקי. רק חלק ההוצאות בפועל שייוחס לשימוש הפרטי יחויב במס בידי העובד.
4. אין כל מקום להבחנה בין רכב בבעלות המעביד לבין רכב בליסינג - חישוב שווי הרכב לצורכי מס יחושב לפי ההוצאות בפועל. רכב בליסינג - כולל הוצאת הליסינג החודשית. רכב בבעלות המעביד - לפי הוצאות הרכב כולל פחת וירידת ערך.
5. יחושב גם שווי רכב צמוד לעובד שהרכב הוא בבעלותו, או בבעלות צד ג' אחר ובלבד שלעניין זה יזקפו 9,900 ק"מ לצורכי חישוב המס, רק לפי ההוצאות המשתנות של הרכב שבהן נושא המעביד.
6. לא יערך כל חישוב שווי רכב בשל כלי רכב שאינם משמשים לשימוש פרטי על-ידי העובדים, או שהשימוש הפרטי ברכב על-ידי העובדים הינו זניח לחלוטין. כגון, ברכבי עבודה, רכבי מאגר החונים במפעל עצמם ורכבים, שהעובד אינו רשאי להשתמש בהם באופן פרטי.
7. לא יערך חישוב שווי רכב צמוד לעובדים המשלמים בעצמם עבור ההוצאות המשתנות בשל השימוש ברכב, או משלמים בעצמם חלק מעלות רכישת הרכב או מהליסינג. במידה והם משלמים חלק מההוצאות יחושב להם רק שווי רכב צמוד יחסי.
8. יבוטלו תקנות המיסוי על שווי רכב הקיימות, שקובעות שווי טבלאי לשווי השימוש הפרטי ברכב על-ידי עובדים, על בסיס קוד קבוצה שנקבע לפי מחיר הרכב בעת רכישתו לראשונה, ללא קשר כל שהוא להוצאות הרכב בפועל, לשוויו הריאלי במועד חישוב השווי, ולשיעור השימוש ברכב לצרכים פרטיים או עסקיים.
יישום האמור לעיל, יביא למיסוי מוגדל על עובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם, המשמש רובו ככולו לשימושם הפרטי, והינו שכר לכל דבר, אך יקטין את המיסוי על עובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם כשהוא משמש בעיקר לצורכי עבודה, ואף יבטל את מיסוי שווי הרכב כאשר העובד משתתף בעלות ובהוצאות הרכב, או כאשר הרכב משמש בעיקרו לטובת המעביד.
האמור לעיל, תואם את העקרונות שכבר נקבעו בפסיקת בהמ"ש העליון בדיני המס, לגבי חיוב מס על שווי טובות הנאה לעובדים, לעומת אי חיוב מס על רכב העומד לרשות העובדים בשל טובת המעביד בלבד. עקרונות שדוגלים במיסוי על בסיס שווי ריאלי כלכלי ולא על בסיס אומדן כללי שאינו תואם את המציאות בפועל.
הייתי אומר שעקרונות אלו ניתנים ליישום גם כיום, וגם באופן רטרואקטיבי, על בסיס הפסיקה הכלכלית המודרנית, כך שבפועל תקנות מיסוי שווי רכב צמוד לעובדים כבר בטלות הלכה למעשה.
