כידוע, הדבר הכי חשוב שאבא יכול לעשות בשביל הילדים שלו, הוא לאהוב את אמא שלהם. אהוד אולמרט הצליח לרסק את הליכוד בנקמה מתוקה, בדיוק כפי שכל אישה נבגדת חולמת לעשות לגרושה. כעת הוא נדרש לקיים עם הליכוד רומן קואליציוני כאילו כלום לא קרה. קדימה חייבים לו את ההצלחה, אבל הליכוד את ההשפלה.
שמעון פרס הצליח לקחת מהעבודה (ומעצמו) שוב את הניצחון והשלטון כשהתגרש ממפלגת העבודה, לקח ממנה 4-6 מנדטים לטובת קדימה והבריח ממנה 2-4 מנדטים לטובת הגמלאים ומרצ. כעת הוא נדרש לשבת בקואליציה עם מי שהצליח להשפיל אותו ולהפתיע את כולנו, עמיר פרץ, שעשה את הבלתי אפשרי ממש, כשהצליח להביא למפלגת העבודה מצביעים שמעולם לא היו לה, והפסיד בגלל פרס את הקולות המסורתיים של כל נאמני ומחנאי ומטופחי מפא"י.
תארו לכם מה עובר כעת על אישיות דגולה כמו שמעון פרס, ששוב הצליח להמר על הסוס הלא נכון, ובמקום לשבת כעת כמספר 2 של מפלגה מנצחת, הוא בישל לעצמו מקום לא ברור במפלגה שהוכיחה לו וגם לנו, שעם טקטיקה נכונה וחכמה אפשר להביס כל אסטרטגיה ותיקה ומבוצרת.
למרבה הצער האנושות עדיין לא המציאה את הפטנט של איך לחיות באהבה אחרי גירושין כל כך אמוציונאליים ומשפילים, וה-בעיה היא שמי שמשלם את מלוא המחיר זה לא הגדולים אלא הקטנים, כלומר העם.
אי אפשר לנהל מדינה במסגרת קואליציונית שיש בה יותר חישוקים מגלגלים. לא מציאותי לצפות מאהוד אולמרט להקים ממשלה שתוכל לקדם מהלכים רציניים כשהוא נאלץ לעשות אהבה עם מי שהוא בעצם מתעב (או עם מי שמתעב אותו ונוטר לו טינה מרה).
הצדק הדמוקרטי מחייב לעשות קואליציה שמאלנית שתכלול את העבודה ומרצ. כי בערך חצי ממצביעי קדימה זה כאלה שהצביעו לה בזכות החזון השמאלני המוחלט שלה, ולאו דווקא בגלל המיאוס מהליכוד ומוסדותיו. אז אפשר לא לאהוב את זה, ולהשתומם איך זה בעצם קרה, אך אי אפשר שלא להודות, כי הרוב הצביע שמאל: קדימה- 29; עבודה- 20; מרצ- 5; חד"ש- 3 ; בל"ד- 3; רע"מ- 3. ובסך-הכל 63 מנדטים, לעומת 36 לימין המובהק (ימין מובהק: ליכוד- 12; ישראל ביתנו- 11; מפד"ל-איחוד לאומי - 9; יהדות התורה- 6) ועוד 12 ש"ס ו- 7 גמלאים שאפשר לקנות מימין ומשמאל בשל אג'נדה חברתית ולאו דווקא מדינית.
השכל הישר מחייב לעשות קואליציה עם ליברמן דווקא. מאז יצא מאלמוניותו אל לשכת ראש הממשלה, הוא לא הפסיק להפתיע לטובה בכושר הביצוע שלו, בחוכמה והראייה המפוכחת שלו, ובעיקר בתחושה שכשהוא בשטח אז יש על מי לסמוך - וזו תכונה שקדימה תתקשה למצוא בקרב האלטרנטיבות שלו. מבחינה דמוקרטית יהיה במהלך כזה גם איזון נגדי ראוי לחלום הבלהות השמאלני שיש כרגע לכל מתנגדי הגירוש וההינתקות, ולכך יש עוד השלכות רוחב ועומק ליציבות החברה בכללותה. הציבור הזה יהיה שקט יותר אם ליברמן יהיה חתום על הסכם כלשהו עם הפלשתינים.
והלב... הלב רק מתפלל שאנשים המצויים במקומות די ריאליים במפלגות השונות לא יקבלו תיקים שיש להם חולשה אנושית קשה כלפיהם ובעיקר כלפי מנעמיהם. יש להניח שאת השמות יוכל אולמרט לקבל ממאגרי המודיעין של היחידה הארצית לחקירות הונאה, אם רק יבקש שם את רשימת ה"פריזר" - הפרשיות שהרשויות מנועות מלטפל בהן.
אומנם יהיו ברשימה הארוכה הזו גם אנשים רציניים ביותר, שאיתם אפשר בהחלט לעשות כמה מעשים טובים ואף לגנוב איתם סוסים בהצלחה, אבל אלה הם רוכבים כל כך טוב וללא גבולות כך שהם לא יהססו לאלף את הסוסים האלה לבעוט לאולמרט בראש בשניה הראשונה שהוא יעיז לצייץ בניגוד למירוץ הקפיטליסטי שלהם.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
