אי שם בשנות ה 70, כל שהיה עלינו לעשות במידה וחפצה נפשנו לבקר חבר, הסתכם בלטפס על מושב האופניים, לדווש חזק חזק, לנקוש על דלתו (שלרוב היתה פתוחה) ולהיכנס.
באותה התקופה, במרחק כמה אלפי ק"מ (בניו-יורק), כדי לבקר מכר - צריך היה לטלפן אליו ולתאם את הביקור מראש, לארגן הסעה (כי מסוכן להסתובב ברחובות בשעות מאוחרות) וכיו"ב. אז, זה נשמע לנו מנוכר וקר. היום, זו המציאות ברוב החברה המערבית (וכן, גם אצלנו בישראל).
בשנות ה – 90 פרשה רשת האינטרנט את כבליה - וכיום, ניתן למצוא אליה חיבור, בכל פינה ובית. את מגמת הניכור והריחוק החברתי שהולכת ומתפשטת במחוזותינו, זיהו יזמים ברחבי הגלובוס. הם התעשרו משימוש ברשת האינטרנט כפלטפורמה לאפליקציות שפיתחו ומהותן הוא גישור על הריחוק באופן מדומה ובאמצעות מחשב (יישומים דוגמת מסנג'ר וסקייפ).
ככל שטכנולוגיית הפס הרחב התפתחה ועמה היכולת להעביר קבצים גדולים בזמן קצר, ההזדמנות לחלוק מידע ולשתף בו אחרים, נעשתה קורצת מתמיד. אנו עדים להתפתחות מהירה כבזק של אתרים כגון
www.youtube.com,
www.myspace.com ואחרים, המאפשרים לגולשים להעלות סרטים, תמונות ומידע אישי ולחלוק אותו עם אחרים בקלות רבה.
היכרויות נוצרות באתרים הללו, כאלה שאינן תלויות במגבלות המרחק הפיזי. אנו עדים לכך שהמרחב הווירטואלי אף "סובל" צורות ביטוי שונות (ומשונות) של יחסים אינטימיים ומיניים. הגבולות הגיאוגרפיים הולכים ונעלמים.
אנו בני האדם –יצורים חברתיים מטבענו. הצרכים שלנו בקשרים חברתיים, לא ייעלמו.
גם כאן בישראל נעשו ניסיונות לחקות את הצלחתם של האתרים המובילים בתחום הקהילות המדומות.
www.heep.co.il של סלקום,
www.flix.co.il של תפוז ועוד.
זהו תחילתו של עידן חדש בו נולדות כל העת הזדמנויות עסקיות ושיווקיות קוסמות ביותר. הואיל והתחום נמצא בחיתוליו, עדיין ישנה האפשרות למפות בקלות יחסית את הצרכים שעליהם עונים אתרי הקהילות הוירטואליים כבר היום, ולהקים אתר קהילה מדומה - שיספק פתרונות ומענה טובים יותר לצרכים הללו, באופן מלא ויעיל מכפי שנעשה היום.
כיום, התכונות בהן גולשים הסתגלו להשתמש באופן קבוע הן הבלוגים (יומני הרשת) והפורומים. המחר טומן בחובו תכונות משוכללות ואינטראקטיביות הרבה יותר, כאלה – שיאפשרו מענה מתוחכם הרבה יותר, לצרכים החברתיים של הגולשים ברחבי הרשת.
אסטרטגיית Me Too לא תשרת חברות כמו סלקום או תפוז אם ברצונן להיחשב כמובילות בתחום. באינטרנט הגבולות הפיזיים לא משחקים תפקיד, הנגישות הצרכנית היא בלתי מוגבלת והחשיבה שצריכה להנחות את המפתחים היא בינלאומית, כהנחת יסוד.
יש לקוות שבתקופה הנראית לעין, נוכל לפתוח את מהדורת אחד העיתונים (או אתרי החדשות) הנחשבים בעולם, ועל גבי הדף הראשי תתנוסס תמונתו של יזם ישראלי שהצליח לפתח ולהוביל את שוק אתרי הקהילות המדומות העולמי, באמצעות חשיבה נכונה ופיתוח פתרונות ותכונות אינטראקטיביות שימושיות - כחול לבן משלנו, שיענו על צרכינו הבסיסיים בקשרים חברתיים ובהתבלטות אישית - באופן יעיל וטוב יותר מכפי שהם נענים ע"י האתרים המובילים בעולם כיום.
