ירושת משק חקלאי

רקע

אחד מילדיהם של בעלי הנחלה באגודה היה מיועד להיות הבן הממשיך בנחלה, על כן כאשר קיבל הבן נחלה מהמושב הוא התחייב כלפי האגודה כי במידה ויקבל מהוריו את נחלתם בעתיד כבן ממשיך, יחזיר את אחת הנחלות לידי האגודה. ההורים כבעלי המשק לא חתמו על שום התחייבות בנוסח זה. ההורים העניקו במתנה את נחלתם לנכדתם כבת ממשיכה, אך עסקה זו לא בוצעה בפועל כנדרש. לאחר מותם התברר כי ההורים ציוו לשלושת ילדיהם את הנחלה. לבהמ"ש הוגשו שתי בקשות, בקשה אחת הינה של האגודה, להצהיר כי נחלת ההורים חוזרת לאגודה וכי ההורים לא יכלו להוריש את הזכויות בנחלה לילדיהם. הבקשה השנייה בקשת הנכדה להצהיר כי הנחלה ניתנה לה כמתנה.

בית המשפט דחה את שתי הבקשות וקבע כי: באשר לבקשת האגודה, לא הוכחה הטענה שלפיה ההורים בעלי המשק התחייבו כי עם פטירתם תוחזר הנחלה למושב. לא הוגשה כל אסמכתא בכתב, והמסמך שעליו מסתמכת הבקשה נחתם ע"י הבן בלבד.

התחייבות כזו, הנוגעת לזכויות בנחלה בין חבר מושב ובין אגודה שיתופית, היתה צריכה להיערך בנסיבות העניין בכתב, ולא ניתן לקבוע כי היתה התחייבות כזאת שלא קיבלה כל ביטוי בכתב. ביהמ"ש קבע כי עיקר תכליתו של המסמך שנחתם היתה להבטיח כי לא יהיו לבן שני משקים, במקרה שיזכה במשק של הוריו כבן ממשיך, ולא היה בכך כדי לפגוע בזכות ההורים לבצע פעולות אחרות הנוגעות למשק, שאינן כרוכות בהעברת המשק לבן כבן ממשיך.

עוד קבע בית המשפט כי בהעדר בן ממשיך, חל על המשק סעיף 114 לחוק הירושה, וזאת בהתאם לס' 20 (ה) להסכם המשבצת המשולש בו נמצאת האגודה. במקרה הנ"ל כל שלושת ילדיהם של המנוחים הינם בעלי משקים ועל כן אף אחד מהם אינו יכול לקבל לידיו את משק ההורים בפועל עפ"י נהלי הסוכנות. אולם זה אינו סותר את זכותם לרשת על-פי חוק הירושה, ואין תוקף להתחייבותו של הבן להשבת המשק לאגודה.

באשר לבקשת הנכדה, לא היתה מניעה חוקית לכך שהנכדה תזכה בנחלה, לו היה מוכח כי הזכויות במשק הועברו אליה כדין והעברה הושלמה. במקרה הנדון נעשתה העברת זכויות בתצהיר, לא נעשו כל פעולות למימוש העברת הזכויות, ולאחר מכן הורישו ההורים את זכויותיהם במשק לשלושת ילדיהם. ההורים עשו צוואה כדין, ובכך נתנו ביטוי ברור לכך שהם חוזרים בהם מהחלטתם להעביר את הזכויות במשק לנכדתם. במצב זה ניתן לראות בתצהיר העברת הזכויות לנכדה לכל היותר התחייבות להעביר זכויות במתנה, שלגביה לא היה כל שינוי של מצב הנכדה בהסתמך עליה, שממנה היו רשאים לחזור.

לאור האמור, פסק בהמ"ש כי הוא דוחה את שתי התובענות כך שהמשק עמד לזכות המנוחים ערב פטירתם, והוא כלול בעיזבונם לחלוקה על-פי הוראת ההסכם המשולש ובהעדר בן ממשיך בהתאם לאישור הצוואה על-ידי הגורם המוסמך לכך.

לסיכום

מפסה"ד הנ"ל ומפסקי דין קודמים בנושא בן ממשיך וירושת המשק החקלאי, ברור כי מינוי בן ממשיך הינו אקט בעל חשיבות והשלכות רבות, הן להורים המעניקים את הזכות והן לבן/בת הממשיך המקבל את הזכות, ולכן מומלץ מאוד לבדוק היטב את כל היבטיו טרם ההתקשרות. חשוב שההתקשרות תהיה ברורה ובכתב ותאפשר במקרים מסוימים לצדדים לחזור בהם.