בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקלף הסודי של רובינשטיין בפרשת גינוסר
|
התצהיר היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הורה על חקירה משטרתית בפרשת גינוסר. ההחלטה התקבלה, לאחר בדיקה משטרתית שנערכה לפי הנחיותיו של היועמ"ש. רובינשטיין 'שם אצבע', במיוחד על תצהיר שהוגש לבית המשפט העליון, במסגרת עתירה שהגיש ח"כ צבי הנדל לבית המשפט העליון - נגד גיוסו של יוסי גינוסר לשליחויות בשם ראש הממשלה.
דני יתום חתם אז על תצהיר, בשם המשיבים הראשיים: ממשלת ישראל, וראש הממשלה דאז, אהוד ברק. ברשימה זו נחשוף את אחד הפרטים המוכמנים, הסודיים, עליו הסתמך רובינשטיין כשהחליט עתה על חקירה פלילית.
כפי שפרסמנו כאן, באותו" Target="_BLANK">www.nfc.co.il/showArticles.asp?docid=1856&subjectId=3">באותו תצהיר נאמר כי גינוסר מסר על מאפייני פעילותו: "מטעמו של המשיב 4 [גינוסר, י.י.] נמסר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) וליועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה, מידע בכתב באשר לאפיוני פעילותו העסקית, וכן התייחסות למתכונת פעולתו כל עוד הוא ממלא משימות קשר בהתנדבות, כאמור. לדעת גורמים אלה, ככלל, המידע אינו מעורר חשש לניגודי עניינים".
רובינשטיין, יש לזכור, הוא שהוביל את הקו הניצי: נגד השימוש בגינוסר בשליחויות ליאסר ערפאת, אלא אם יחשוף את עסקיו. גינוסר - שמידע על עסקיו התפרסם עשרות ואולי אף מאות פעמים באמצעי התקשורת - סירב כידוע לפרט את עסקיו. ירצו, ישתמשו בי, אמר. באותו תצהיר נמסר, "כי המשיב 4 ביקש שלא לחשוף את המידע באשר לפעילותו העסקית, זאת מטעמי פרטיות עסקית". הטקטיקה המידע הבסיסי לפיו גינוסר עושה עסקים עם הפלשתינים היה איפוא בבחינת סוד גלוי. "מי הטמבל שלא ידע", כתב אלוף בן במאמר בעיתון הארץ. גם ברק וגם גינוסר טוענים, כי דווקא בשל קשריו העסקיים של גינוסר עם הפלשתינים, וקירבתו לערפאת - דווקא בשל זאת, או אף מכוח זאת, הוא גוייס כשליח. רוצים לומר: מדובר בזהות אינטרסים.
השאלה היא, מדוע הורה רובינשטיין בכל זאת על חקירה פלילית; מה השקר הגדול שרואה רובינשטיין, שאנחנו לא רואים? ובעיקר - איזה קלף מחזיק רובינשטיין?
תשובה חלקית לכך קיבלתי בימים אלה. נודע לי, כי במסגרת הדיונים שנערכו אז בין הצדדים, בטרם הוגש התצהיר על-ידי דני יתום, הוחלפו מסמכים בין גינוסר ופרקליטו אבי פילוסוף, לבין מי שייצגו אז את הממשלה ואת ברק: מנהל מחלקת הבגצ"ים דאז, עוזי פוגלמן (שופט בית משפט מחוזי כיום), והמשנה ליועמ"ש, טנה שפניץ. באותה עת שוגר מכתב בשמו של גינוסר, אל היועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה, עו"ד אלון גלרט. על המכתב חתם עו"ד אבי פילוסוף.
באותו מכתב ננקטה הטקטיקה הבאה: נמסר מה גינוסר לא מבצע, אך יחד עם זאת, נמנע גינוסר, במכוון ובמוצהר, מגילוי פרטים על עסקיו. בזאת דבק גינוסר כל הזמן, וכך הוא נוהג גם עתה.
נודע לי, כי במכתב טוען גינוסר, כי הוא אינו מוכר או רוכש סחורות או שירותים מהרשות הפלשתינים או עם מי מאנשיה. כן נטען, כי הוא אינו מקבל כסף או שווה כסף מהרשות או מי מפקידיה. פרטים אלה יכולים להחשב כנכונים, ומכל מקום אינם כוזבים בעליל. שכן גינוסר הקפיד לקבל עמלות מהצד אותו קישר עם הרשות הפלשתינית. לדוגמא: בעסקי המלט קיבל עמלה מחברת המלט הישראלית; בגין פתיחת החשבון בשווייץ (מהלך שנעשה ב-1997) קיבל עמלה במשך השנים שלאחר מכן (מהרווחים) מהבנק בג'נבה. הבעיה ובכל זאת, מפלתו של גינוסר עלולה לבוא מסעיף אחר באותו מכתב, שבו נמסר, כי גינוסר אינו צד להסכמים עם הרשות או מי מטעמה. וזה הרי אינו נכון, שכן ברור עתה, מעבר לכל ספק, כי בעת הגשת התצהיר היה גינוסר צד קשור לעסקים עם הרשות הפלשתינים ו/או אנשיה.
הטיעון של גינוסר פשוט וברור: אדוני היועמ"ש - אל תבלבל את המוח; ידעת על עסקי עם הפלשתינים, ולו ידיעה כללית, ולכן לא אישרת שליחויות, אלא במקרים של פיקוח נפש. בעמדה דומה מחזיק גם של אהוד ברק.
הטיעון של רובינשטיין: לא ידעתי על עסקיו של גינוסר, ומה שכתוב בעיתון אינו בבחינת מידע מוסמך. אם הייתי יודע על קיומו של אותו קשר עסקי - אותו פיקדון, למשל בסך 300 מיליון דולר, לא הייתי מסכים בכלל שגינוסר ישמש שליח, גם לא במקרים של פיקוח נפש.
וכאן טמון גם עוקץ, מבחינת רובינשטיין: בנסיבות שנוצרו, מוזר הדבר שרובינשטיין חובש כמה-וכמה כובעים: גם עד מרכזי בסוגיה המשפטית; גם צד לאותה משלחת שייצגה את ישראל בקמפ-דיוויד וידעה היטב על חלקו/חיוניותו של גינוסר במו"מ עם ערפאת; גם האיש המחליט על חקירה בשאלה האם מסרו לו מידע כוזב; וגם משמש מעין יועץ-שופט, שיצטרך להכריע האם יוגש כתב אישום.
|
תאריך:
|
19/12/2002
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2002
|
|
יואב יצחק
|
|
העשן הסמיך שהתמר ממפעל חיפה כימיקלים הזכיר לכולנו שבקרבת מרכזי האוכלוסין קימים מפעלים בעלי פוטנציאל לנזק אקולוגי: בתי הזיקוק בחיפה, פי גלילות, מפעלי תע"ש ברמת השרון ונוה ים ואתר הפסולת ברמת חובב, דרומית לבאר שבע, ואלו הן רק הדוגמאות המפורסמות.
|
|
|
על המדוכה ניצבת פרשת השוחד או אי הסדרים בבחירות
|
|
|
מדי שנה כ-1500 איש כתוצאה ממחלות הקשורות בזיהום האוויר הנגרם מתחבורה פרטית וציבורית. באיזור גוש דן לבדו, מתים בשל כך כ-300 בני אדם בשנה.
|
|
|
בסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי צפיתי בפורום מצומצם, עם מנהלת סינמטק ירושלים, ליה ון ליר, וכמה עיתונאים. בסוף ההקרנה הפרטית הגבתי והצבעתי אחד לאחד על השקרים וחוסר האמיתות. אחת מהנוכחות בהקרנה הגיבה בזעם, "אם אתה לאמקבל את העובדות בסרט, אתה כנראה לא מבין שום דבר, ואיך אתה בכלל יכול להיותרופא?".
|
|
|
בשבוע שעבר כתבנו כאן, על השאלות הקשות העולות בפרשת יוסי גינוסר, לרבות אלה הנוגעות ליועץ המשפטי לממשלה, בשאלה האם כן ידע על העסקים של גינוסר ברשות הפלשתינית. ציינו, כי גינוסר דיווח על עסקיו בתקופת ממשלתו של יצחק רבין (ז"ל).
עכשיו אנו מגלים כאן, כי בניגוד לרושם שנוצר, כאילו גינוסר אמר אותה עת שאין לו עסקים עם הרשות הפלשתינית או העומד בראשה, מתברר כי גינוסר כן מסר ב-2000 לראש הממשלה אהוד ברק, וליועץ המשפטי לממשלה, את איפיוני פעילותו העסקית עם הפלשתינים. על בסיס זאת, הוגש התצהיר ב-2000, עליו חתם מנהל לשכתו של ברק, דני יתום.
התצהיר הוגש בעיצומה של ועידת קמפ-דיוויד - כתגובה לעתירה שהגישה מפלגת תקומה וח"כ צבי הנדל העומד בראשה, כאשר יתום, רובינשטיין, ברק וגם גינוסר, שהו בקמפ-דיוויד, ונטלו חלק במו"מ מול ערפאת. גינוסר הופיע כזכור כחבר המשלחת האמריקנית.
באותו תצהיר אמר יתום, בשמו של ברק, בין היתר את הדברים הבאים:
|
|
|
|