בעל הבית השתגע

בימים הקרובים יחלו עיריות ברחבי הארץ במבצע הנחות חסר תקדים. על קיום המבצע החליטה הכנסת בחוק ההסדרים, ואת פרטיו קבע שר הפנים ב"תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) 2006.

המבצע מתייחס לחובות הארנונה, שהוטלו על נכסים עד לסוף שנת 2004. בעל נכס שטרם שילם את חובותיו יהיה זכאי להנחה של חמישים אחוז מהם אם ישלם במזומן, או להנחה של ארבעים וחמישה אחוזים מהם אם ישלם בתשלומים (בין תריסר לשלושים ושישה תשלומים, לפי קריטריונים שנקבעו).

במידה שחובות הארנונה נצברו רק לאחרונה, בשנים 2003-4, תהיה ההנחה בגובה שלושים עד שלושים וחמישה אחוז. קבלת ההנחה מותנית בהסדר תשלומי הארנונה לשנים 2005-6, ובעמידה בהסדרי התשלומים, אם נקבעו. בכל מקרה, מי שכבר שילם את חובות הארנונה שלו, או אפילו התחייב לשלמם (בהסדר חתום), לא יהיה זכאי להנחה כלשהי.

המדינה הסבירה את הצורך במבצע הנחות ייחודי זה, בהעמקת הגבייה. לדעת מצדדי המבצע, יהיה בו לעודד חייבים, שהשתמטו עד היום מתשלומי הארנונה, להסדיר את חובות העבר מול הרשות המקומית, לפתוח דף חדש, ולהתחיל לשלם בקביעות מכאן ואילך. המבצע מלווה בהסבר בעל פה, כי מדובר על "הזדמנות חד-פעמית”, שלא תחזור על עצמה; אם כי התקנות עצמן אינן מתחייבות לכך.

מבצע זה אינו היחיד מסוגו. קדמו לו הסדרי הנחות שונים במיסוי מקרקעין ובקנסות חנייה, פטורי "גילוי מרצון" במס הכנסה ומע”מ, ועוד. המשותף למבצעים אלו הוא העקרון: אם שילמת את המוטל עליך כחוק, תאכל את הלב, כי מי שלא שילם - יקבל הנחה וישלם פחות ממך. לכך כנראה כוונו המילים הנצחיות, “צדיק ורע לו, רשע וטוב לו".

מבצע ההנחות בחובות הארנונה עוגן אומנם בחוק ובתקנות, אולם ספק של ממש אם הוא חוקתי. ההסדר עומד בסתירה חזיתית לעיקרון השוויון. אילו היתה ההנחה ניתנת לכולם, ניחא; אבל ההנחה ניתנת רק לסרבני התשלום, בעוד המשלמים כחוק ובמועד אינם זכאים לה. ההבחנה בין הזכאים להנחה לבין אלו שאינם זכאים לה, נעשית על-פי קריטריון המנוגד להגיון ולצדק.

עיקרון השיוויון במשטר דמוקרטי אינו מתייחס רק לזכויות ליחיד, אלא אף לחובות. כשם שהזכויות אמורות להיות מוענקות בשיוויון, כן אף על החובות לחול בשיוויון: זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה.

"שיוויון אינו מחייב זהות", נכתב על-ידי בית המשפט העליון, "עיקרון השיוויון אינו שולל דינים שונים לאנשים שונים. עיקרון השיוויון דורש כי קיומו של דין מבחין זה יוצדק על-פי טיב העניין ומהותו. עיקרון השיוויון מניח קיומם של טעמים עניינים המצדיקים שוני". אולם אין זה המצב בעניין ההנחה מארנונה הניתנת כעת דווקא מטעמים בלתי מוצדקים.

מהי המשמעות החברתית של מבצע הנחות פרוע זה? על עניין דומה כתב בית המשפט: "השיוויון מהווה מרכיב מרכזי באמנה החברתית שעליה מושתתת חברה דמוקרטית. שכן באין שיוויון, במקום שבו מפלה המדינה לרעה חלק מן האוכלוסיה, תיקרע האמנה החברתית לגזרים, הדמוקרטיה תחרב והמדינה לא עוד תיכון. כללי השיוויון ואיסור הפליה אין הם אלא כללי צדק והגינות שחברה מתוקנת לא תוכל היות בלעדיהם"; "ההפליה היא נגע היוצר תחושת קיפוח ותיסכול. היא פוגמת בתחושת השייכות ובמוטיוואציה החיובית להשתתף בחיי החברה ולתרום לה".

מבצע ההנחות בארנונה סודק סדק נוסף בתחושת הלכידות החברתית של שומרי החוק בישראל; פוער פער נוסף בבטחונם, כי המדינה רואה בהתנהגותם הנורמטיבית דגם ראוי ופועלת לאכיפת דגם זה על המשתמטים.

מפלטו האחרון של האזרח הישר, שתחושת השוויון שלו נפגעה בשל קיפוחו במבצע ההנחות המטורף, היא עתירה לבית הדין הגבוה לצדק. נקווה שיהיו אזרחים אופטימיים, שיבחרו בקריאת תיגר זו; נקווה גם, שבג"צ ייטיב לטפל בה.