שומרי החומות של שלטון החוק

שופטות ושופטים נכבדים, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, פרופ' מנחם בן-ששון, עורכות ועורכי דין, חברותינו וחברינו המצטרפים היום לשורותינו ובני המשפחה, ברוכים הבאים.

חברותי וחברי המוסמכים, אתם מצטרפים היום לעולם המשפט. עם קצת רגשנות אפשר לומר למשפחת המשפט, כאשר העולם הזה והמשפחה הזו נמצאים במוקד תשומת הלב הציבורית.

אין זה מקרה שסוגיות של משפט זוכות לתשומת לב ציבורית כל כך נכבדה. החברה הישראלית נמצאת בשלבים קריטיים של עיצוב דמותנו כחברה וכעם. המשפט נמצא במרכז התהליך הזה, מניע אותו ומונע על ידו. אבל כאן אפשר להצביע על התפתחות מוזרה: בתקופה הקשה ובנסיבות הקשות שבהן קמה מדינת ישראל, היא חרתה על דגלה ועל מסמכי היסוד שלה את עקרונות שלטון החוק, השוויון בפני החוק וזכויות היסוד. גם בשנים הקשות ביותר הקפדנו, במידה ראויה לציון, על יישום עקרונות אלה. והנה, דווקא בשנים האחרונות, מתנהלת מתקפה על עקרונות יסוד אלה ועל מערכת השיפוט מצד גורמים שונים.

ההתקפה על שלטון החוק ועל זכויות היסוד מתהדרת תמיד בנימוקים כאילו חוקתיים, פטריוטיים, מוסריים או תיאולוגיים. התקפה כזו מוצגת כאילו מדובר בויכוח לגיטימי בין השקפות עולם שונות וכשרות.

אין טעות גדולה מזו. הערכים של שלטון החוק, השוויון בפני החוק ובעיקר זכויות היסוד, עוסקים בכללי משחק ובהגנה על זכויות היחיד. הם נועדו אך ורק להבטיח את האוטונומיה של היחיד, ואת גבולות כוחו של השלטון. הם באים בעיקר על-מנת למנוע מן הרוב או מן השלטון לכפות השקפת עולם מהותית על היחיד. עקרונות אלו קבועים בדין ומיושמים על-ידי בתי המשפט. לכן, לשכת עורכי הדין רואה את אחד מתפקידיה החשובים ביותר בהגנה על מערכת המשפט. כי דמוקרטיה אמיתית קיימת רק מקום שבו יש בית משפט מקצועי עצמאי ואמיץ המגן על זכויות היסוד. אנחנו שומרים על בית המשפט כי הוא שומר עלינו. על כולנו.

במערך הכוחות המשחקים על המגרש הדמוקרטי, יש לנו המשפטנים תפקיד מיוחד. שכן אנחנו אמונים על כללי המשחק. מבחינה זו, כל אחד מאתנו הוא שליח מצווה. ובתרמיל שלנו, בצד עניינו של הלקוח שאותו אנחנו מייצגים, יש תמיד עוד מטען: חובתנו החברתית והמקצועית, להגן על שלטון החוק וזכויות היסוד.

מעמדנו זה, כשומרי החומות של שלטון החוק, איננו עומד בסתירה לחובתנו לייצג את לקוחותינו בנאמנות, בנחישות וללא מורא. היפוכו של דבר: דמוקרטיה אמיתית מיוסדת על ההנחה שחרות פירושה מתח מתמיד והתמודדות מתמדת בין האזרח לבין הרשות. לרשות, לשלטון, אמצעים שלטוניים רבי עצמה. הפיתוי לשימוש בכח הוא תמיד רב מאד. לכן המעלה החשובה ביותר של שלטון מתוקן היא ריסון עצמי. מול השלטון עומד אדם עם זכויות יסוד. וזכויות היסוד נועדו להגן גם על הנקלים והמצורעים, לא רק על היפים והנקיים. חברה נאורה נמדדת בהקפדה קנאית על זכויות של קבוצות מיעוט ועל זכויות החלשים והמכוערים וביניהם גם החשודים, העצורים הנאשמים והעבריינים. זה תפקידנו. כיחידים וכקבוצה.

זכויות היסוד הן התשתית של הדמוקרטיה בכלל ושל המשפט בפרט. זכויות האדם אינן מובנות מאליהן. כל קבוצה משוכנעת שהיא פטריוטית צודקת ונבונה ולכן זכאית לכל הזכויות שבעולם, אבל בכל קבוצה יש חברים הסבורים שהקבוצות האחרות הן, כולן או חלקן, מרושעות, טיפשות, בוגדניות, חסרות ערכים, או סתם מבולבלות, יש להעמידן במקומן, ובין היתר לשלול או להגביל את זכויות היסוד שלהן.

במשך שנים מתנהל הוויכוח הציבורי בישראל בקשר לשלטון החוק וזכויות האדם תחת ניסיון דמגוגי פסול לקטלג אותו כוויכוח פוליטי. זה לא נכון. שלטון החוק וזכויות האדם אינן נושא פוליטי אלא ערך מוסרי משפטי דמוקרטי, התשתית הראשה של המשפט. העם היהודי סבל יותר מכל עם אחר בעולם מזלזול והתעלמות משלטון החוק ומזכויות האדם. לכן עלינו להקפיד בכך שבעתיים. ויש לזכור גם שהגלגל האנושי מסתובב, פעם אתה וקבוצתך למעלה, פעם אתם למטה, פעם אתה בשלטון, פעם אתה באופוזיציה, פעם אתה בקבוצת הרוב, פעם אתה במיעוט. שלטון החוק וזכויות האדם פירושם - מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זו התורה כולה.

הנה רק בחודשים האחרונים - בקשר עם תוכנית ההינתקות - הוצע לנקוט באמצעים שכללו פגיעה חמורה בזכויות יסוד, כמו ניסיונות לסתימת פיות, מעצרים מנהליים, ועוד אמצעים דרקוניים שאפיינו שלטון קולוניאלי לפני מאה שנה, אך לבושתנו נשארו חרותים על ספר החוקים הישראלי. באופן פרדוקסלי הוצע להפעילם כלפי רבים מבין אלה שבמשך השנים זלזלו בזכויות יסוד ותקפו את מי שפעלו למען זכויות יסוד. אלה שטענו כנגד בית המשפט העליון שהגן על זכויות יסוד של הכל, ובעיקר של הקבוצות שסבלו במיוחד מפגיעה בזכויות יסוד, אלה שלגלגו ובזו לארגונים השונים שפעלו להגנה על זכויות האדם, מצאו עצמם לפתע קורבנות בפועל או בכח של פגיעה בזכויות היסוד שלהם. וכמובן שהם אצו רצו - בצדק - לבית המשפט העליון, לבג"צ, ושכחו את טענותיהם בעבר שבג"צ אקטיביסטי מדי. כמו שקורה הרבה פעמים בהיסטוריה האנושית, הגלגל מתהפך. אני מקווה שגם אלה שזלזלו ובזו לזכויות היסוד של אחרים החלו להבין ששלטון החוק וזכויות האדם הם אוניברסליים, הם לכל אדם ובכל עת, ויש להיאבק עליהם למען כל אחד ובכל עת. כך אנו עושים בלשכה. זו לא פוליטיקה. זה המשפט. ומשפט שאיננו מושתת על זכויות יסוד הוא כגוף ללא נשמה.

בכלל, בישראל, לא צריך ללכת רחוק כדי לחפש דוגמאות. אתמול פסל בג"צ סעיפים בתיקון לחוק הנזיקין שאינם מתיישבים עם עקרונות יסוד של דיני המלחמה, המשפט הבינלאומי וחוקי היסוד שלנו. בג"צ קבע שהמדינה איננה יכולה לפטור את עצמה מן החובה לשלם פיצויים לפלשתינים שאינם פעילי טרור הנפגעים בפעילות שאיננה לוחמתית. ובמילים פשוטות שהמדינה איננה יכולה להשתחרר מחובתה לפצות ילד פלסטינאי החוזר מבית הספר ונפגע בשגגה על-ידי רכב צבאי בתאונת דרכים. נראה מובן מאליו. לו היה מישהו מציע שהמדינה תהיה פטורה מחובתה בנזיקין כאשר היא פוגעת באזרח ישראלי, היה קם קול זעקה גדול ובצדק.

עוד לא יבש הדיו על פסק הדין וכבר נזעקו רבים ומתחו ביקורת מתלהמת על בית המשפט העליון. שני ראשים לביקורת: האחד, מה לו לבית המשפט לבטל חוקים שחוקקה הכנסת? השני, מה לו לבית המשפט המכריח את מדינת ישראל לשלם פיצויים למי שנפגעו ממעשיה?

על הראש השני, לא ארחיב. די לקרוא את פסק הדין המרהיב והיסודי של הנשיא ברק כדי לראות שהדין הוא חד-משמעי בעניין זה. לא לחינם חברו תשעה שופטים, שבדרך-כלל עמדותיהם והשקפותיהם שונות, לכדי פסק דין אחד.

ואולם קשה להאמין שבמאה העשרים ואחד יש עוד אישי ציבור המערערים על זכותו, חובתו, של בית המשפט העליון, לפסול חוקים בלתי חוקתיים. מאז שחוקקה הכנסת את חוקי היסוד, ישראל נמצאת במשטר חוקתי, כמו רוב מדינות המערב המתוקן. משטר חוקתי פירושו שהשלטון, גם המחוקק, איננו יכול לעשות הכל. המחוקק איננו יכול לחוקק חוקים העומדים בסתירה לחוקי יסוד.

נראה שאין מחלוקת בשאלה העקרונית: שיש עקרונות על המכונים חוקה, שגם המחוקק איננו יכול לפעול בניגוד אליהם. זהו יסוד מרכזי של משטר דמוקרטי מזה כשלוש מאות שנה בעולם המערבי. וכידוע אין דין ללא דיין. קשה למצוא היום מדינה בעולם המערבי שבה אין לבית המשפט (לפעמים אפילו בתי משפט נמוכים), סמכות לפסול חוקים בלתי חוקתיים. מה אומרים המבקרים? שצריך דין - חוקה, אבל אסור שיהיה דיין שיאכוף אותה?

כולנו כמשפטנים, ויחדיו במסגרת לשכת עורכי הדין, חייבים לסייע ולתמוך במאבק על אופייה הדמוקרטי של ישראל, מדינת חוק, מדינת חוקה שבה יש גם דין וגם דיין. ולתמוך בבית המשפט גם, בעיקר, כשהוא פוסק דין שאיננו פופולרי. אסור שבית המשפט יפזול לככרות.

אתם מצטרפים למקצוע מעניין ומרתק בתקופה קשה אך מעניינת ומרתקת. אמנם, השנים האחרונות היו קשות במיוחד בישראל. אבל - ישראל יצאה מן המשבר הכלכלי, והיא נמצאת בעיצומה של צמיחה כלכלית חסרת תקדים. המגזר העסקי היצרני בישראל הופך במהירות לחלק מן הנוף של תעשיית ושירותי המחר בעולם. המהפכה הזו נוגעת במישרין לנו. אנחנו מלווים את הפעילות הכלכלית בישראל, ועלינו להתקדם יחד איתה. אנחנו עושים זאת מהר ויפה. במהפכה הזו שמור מקום מיוחד לעורכי דין מתחילים, למי שיעשה את המאמץ המיוחד הנדרש כדי להשתלב בה.

אין מקומות שמורים במקצוע הזה. הרוב המכריע של המשפטנים הבולטים והמוכרים היום, לא קיבלו את מעמדם בירושה מאביהם או מאמם. באמתחת של כל אחת ואחד מכם מונח שרביט הפרקליט הבכיר ביותר או השופט הבכיר ביותר. אבל, בתחום צפוף ותחרותי כמו שלנו, המלאכה והמאמץ מוטלים על כל אחת ואחד מאתנו. עבודה יסודית, התפתחות ולימוד מתמידים, ובעיקר התמחות, התייחסות רצינית למקצוע וללקוח, וכמובן גם הרבה מזל, כל אלה הם המפתח להצלחה.

אתם מצטרפים היום ללשכת עורכי הדין. הלשכה נמצאת בעיצומה של מהפכה, בהרחבת השירותים לחבריה, בעיקר הצעירים שבינינו, בנקיטת עמדות ציבוריות נחרצות, בהגנה על שלטון החוק ובפיתוחו, בהגנה על זכויות יסוד, ללא קשר לזיקה פוליטית, בסיוע משפטי לחלשים, בחיזוק כושרנו המקצועי כפרקליטים, ובניהול הדברות עניינית, מקצועית, ביקורתית אך כנה עם השופטים.

כאשר אנחנו מתכננים את פעילות הלשכה, אנחנו נותנים את דעתנו במיוחד לעובדה שיחד עמכם הצטרפו אלינו בעבר הקרוב, ויצטרפו בעתיד הקרוב, עורכי דין רבים. משום כך הרחבנו מאד את אפשרויות ההכשרה המקצועית שמקנה הלשכה. הקמנו מכון השתלמות חדש שמעניק תנאים מקלים במיוחד לעו"ד צעירים. הקמנו שירותי השמה משוכללים. אנו עוסקים בהגנה על תנאי ההעסקה של עורכי דין. הנהגנו מערך חונכים, עורכי דין ותיקים המסייעים לעורכי דין צעירים בראשית דרכם. בלשכה פועלת ועדה נמרצת של עו"ד צעירים המגנה על עניינם של עו"ד צעירים ועורכת כנסים והשתלמויות. כל אחת ואחד מכם מוזמן להצטרף אליה ולכל ועדה או צוות אחר בלשכה. הדלתות פתוחות.

אני מבקש להדגיש במיוחד את תוכנית "שכר מצווה", סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי יכולת. כ-2,000 עורכי דין כבר הצטרפו לפעולה חשובה זו. גם אתם מוזמנים להצטרף. אלה פעילויות שאין שכר בצידן, אבל יש בהן נחת רבה, סיפוק והזדמנות יוצאת מן הכלל לתרום תרומה סגולית, לפעמים משמעותית מאד, בנושאים רבים וחשובים. אחרי הכל נזכור כולנו למה פנינו למקצוע זה מלכתחילה - כי קיווינו שנוכל להשפיע, שנוכל לעזור.

בימים אלה חשוב גם לחזור ולספר שבתוך מקצוענו מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין יהודים ערבים ודרוזים. רבים מבין המוסמכים היום הם חברים ערבים ודרוזים. לכם שלוחה ברכה מיוחדת.
תָחִיָה כָאלִיסָה וָותָמָנְיָאתֻנָא בִּלְנָגָ'אח לִזוּמָלָאוּנָא אָלְג'וּדוּד.
תָחִיָה וָואִגְ'לָאל לְאְָבְּנָא אִלְעָאִילָה אָלָדִ'ינָה רָאפָקוּ וָוסָאעָדוּ.
עורכי דין יהודים ערבים ודרוזים מקיימים שיתוף פעולה הדוק הן ברמה המקצועית היום יומית, בשיג ושיח במשא-ומתן ובהליכים משפטיים, והן בתוך מוסדות הלשכה. בכל אחד מאלה מתקיימים בינינו יחסים ענייניים מקצועיים וחבריים. הלוואי שנצליח להנחיל אוירה כזו למגזרים נוספים בחברה הישראלית.

אני מבקש להודות בשמכם ובשמי לצוות שהכין את הערב היפה הזה ובמיוחד: למנכ"ל לינדה שפיר, לרחל אופיר, אורי אלפסי, אריאל ניזרי, דליה יונה ואפי פרץ. אני מבקש להודות לוועדת הבחינות בראשות השופטת הילה גרסטל וליושבי-ראש ועדת ההתמחות עו"ד עזריאל רוטמן ואורן פרסקי ולבוחנים הרבים. כולם עבדו קשה כדי שנוכל לחגוג את הצטרפותכם לשורותינו.

[יום הולדת]

כמה מילים לבני המשפחות ובעיקר להורים. לכם, כמו לנו, זהו יום חג. אתם רואים את בניכם, בנותיכם, בני או בנות זוגכם, עוטים היום את גלימת הפרקליט ואתם חולקים עמם את שמחת ההצלחה. אתם זכאים למלוא הנחת בעניין זה. איש איננו מצליח רק בכוחותיו הוא. מאחורי כל הצלחה יש משפחה תומכת, עוזרת ומועילה, אשר נאלצת מפעם לפעם לשאת גם בנטלים ובעול בלתי מבוטלים. הנחת והגאווה שאתם חשים היום הם שלכם, בזכות ולא בחסד.