|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביקורת שיפוטית למראית עין
|
העובדה כי צו מינהלי שאושר בידי בג"צ מבוטל בידי השב"כ, שעמד מאחורי הוצאת הצו, פחות מחודש לאחר אישורו, מוכיחה כי שופטי בג"צ אינם מסוגלים לבחון בצורה יעילה החלטות הנוגעות להגבלת חירות באמצעים מנהליים
|
המיתוס שהאליטות בישראל מנסות לטעת בלב הציבור אומר כי בג"צ הנו מבצרם ומגנם של זכויות האזרח. המיתוס, כדרכם של מיתוסים אחרים, אינו מבוסס על אדני המציאות. הטיפול של בג"צ בצווי הגבלה מנהליים מוכיח זאת.
בחודשים האחרונים כעשרים איש, ברובם צעירים מיישובים ביהודה ושומרון, הורחקו מבתיהם בצווים מנהליים של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. לאחרונה, וועדת השרים המיוחדת לאכיפת חוק ביהודה ושומרון החליטה להגביר שימוש באמצעי זה כנגד "מתנחלים אלימים". מדובר בהליך הדומה באופן מהותי למעצר מינהלי. על הצווים אפשר לערער ובהליכי הערעור לבית המשפט מוגש חומר חסוי, הנועד לבסס את העילה להוצאת הצו. אולם, האדם שאת חירותו מגבילים אינו יודע מהם ההאשמות נגדו ועל מה הן מבוססות. הקלישאה הידועה אומרת, כי בהליך מעצר מינהלי על בית המשפט לשמש פה לעצור ולבחון את החומר הסודי המוגש לו בצורה יסודית, בפרספקטיבה של סנגור שאינו רואה את החומר החסוי.
ואכן, בית המשפט נאה דורש ונאה מקיים.
בעניינו של בועז אלברט, תושב יצהר שעתר לבג"צ נגד צו הגבלה מינהלי שהוצא נגדו, בין המשפט עיין עָיין היטב בחומר הסודי וקבע: "אכן יש למסקנה זו [שהעותר מסוכן, י.ב.] עיגון בשלל ידיעות המשולבות זו בזו. אין המדובר רק בכך שהעותר הוא אדם בעל השקפת עולם קיצונית, כפי שטען בא כוח העותר. מדובר במעשים, לרבות מעשים עתידיים ולא במחשבות או השקפת עולם גרידא. ... [ב]נסיבות העניין יש יסוד להערכה כי העותר לא יהסס לנקוט באלימות ולפעול באמצעים בלתי חוקיים כלפי האוכלוסיה באיזור, או אף לסכן את שלומם ובטחונם של כוחות הביטחון והציבור כולו".
יש להניח כי שופטי בג"צ קראו היטב את החומר הסודי ובחנו אותו במבטו של סנגור לפני שהגיעו להכרעה. פסק הדין ניתן ב-5 בדצמבר. לא עבר חודש והשב"כ בעצמו, מיוזמתו, החליט לבטל את הצו המנהלי נגד בועז אלברט. הצו, שהוצא לשנה, בוטל כחצי שנה לפני תום תקופת תוקפו.
אם שופטי בג"צ צדקו במסקנתם ומר אלברט מעורב במעשים בלתי חוקיים של ממש, תוך יצירת סיכון לביטחון האזור, כיצד קורה שחודש לאחר הקביעה, הסיכון כולו מתפוגג והשב"כ מבטל את הצו? ואם הסיכון מלכתחילה לא היה כה גדול, כך ששב"כ ניאות ביוזמתו לבטל את הצו, כיצד קרה שהצו עמד בביקורת בג"צ? האם השופטים בחנו את החומר שעמד ביסוד הצו? האם קראו את החומר בעין ביקורתית? מבעד למשקפיו של סנגור? האם לבם של השופטים לא גס בחרותו של העותר?
העובדה כי צו מינהלי שאושר בידי בג"צ מבוטל בידי השב"כ, שעמד מאחורי הוצאת הצו, פחות מחודש לאחר אישורו, מוכיחה כי שופטי בג"צ אינם מסוגלים לבחון בצורה יעילה החלטות הנוגעות להגבלת חירות באמצעים מנהליים. מראית עין של ביקורת שיפוטית בהחלטות הנוגעות לצווי הגבלה מנהליים (ובכלל זה למעצרים מנהליים), אינה אלא אחיזת עיניים.
אין פירוש הדבר שהליך שיפוטי אינו יעיל כלל לביקורת על צווים מנהליים. בעבר, השופטת דורנר ביטלה צו מעצר מינהלי נגד הרב יצחק גינזבורג. זה לא מכבר המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש ביטל צו פיקוח מיוחד (צו הגבלה) נגד ישראלי תושב האזור. בשני המקרים בתי המשפט קבעו שאי-אפשר להגביל חירותו של אדם בגלל דעותיו, בלי שלדעות יתלוו מעשים. אלה הם מקרים חריגים. גם במקרים אלה השופטים לא פקפקו בחומר הראיות שהוגש, אלא הגיעו למסקנה שגם אם הכל נכון, זה לא מספיק למעצר/הגבלה מנהלית.
כדי לבדוק בדיקה רצינית צווי הגבלה בית המשפט נדרש לגלות רצון טוב וקורטוב של אומץ שיפוטי. ספק אם שני אלה במצטבר הנם חיזיון נפרץ בבית המשפט כאשר השב"כ מנופף בחומר הסודי. המסקנה הבלתי נמנעת היא, כי לרוב, הביקורת השיפוטית על צווים מנהליים אינה אלא אחיזת עיניים.
בלא אחיזת עיניים של ביקורת שיפוטית לא יהיה אפילו אבק של לגיטימיות על מעצרים וצווי הגבלה מנהליים, לכן ביקורת שיפוטית על צווים אלה דרושה קודם כל למערכת - לשב"כ - כדי להתהדר במעטה של לגיטימציה. אולם, המקרה של בועז אלברט מוכיח שהמעטה הזה הנו שקוף, ומבעדו רואים היטב כי המלך הבג"צי ערום.
|
| תאריך:
|
15/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2007
|
|
עו"ד יצחק בם
|
|
ביקורת שיפוטית למראית עין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
משפטן ותיק
|
15/02/07 20:30
|
|
|
|
2
|
|
יודע אישית
|
16/02/07 00:18
|
|
|
|
3
|
|
א מ רול
|
16/02/07 05:15
|
|
|
|
4
|
|
תקן אצלך(בג"צ=גייס חמישי)
|
16/02/07 07:54
|
|
לולא כבר היה המחנה היהודי הפייסני אטום לחלוטין למציאות הטופחת על פניו, שוב ושוב, פרשת שער המוגרבים היתה פוקחת את עיניו, מפני שאין כמותה להוכיח את חוסר התוחלת של חלום ההתפייסות עם הערבים. זאת, משום שהפעם גם "מחנה השלום" היהודי יודע שהערבים יודעים את האמת, ובכל זאת אין הדבר מונע מהם להתנפל על ישראל כלהקת כלבים טורפים.
|
|
|
|
|
כניסתו של הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי לתפקידו החדש, בעת הזאת, כרוכה בקשיים לא מעטים בשל מצבו של צה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה. דעתו של חלק גדול מהציבור, ביניהם חיילים וקצינים שהשתתפו במלחמה וגם מבין קציני המילואים - היא שצה"ל כשל במשימותיו, שההתנהלות המבצעית והביצועים לא היו ברמה הנדרשת, שהחיזבאללה לא הובס ולא הוכרע, שהעורף לא הוגן והוזנח וההרתעה של צה"ל נפגמה קשות.
|
|
|
|
|
השבוע נערך בקנדה, ארה"ב ואנגליה שבוע המחאה נגד מה שמתואר ע"י המארגנים כמדיניות "האפרטהייד הישראלי" כלפי האוכלוסיה הפלשתינית בישראל ובשטחים. התאחדות הסטודנטים הערבים ארגנה סדרת הרצאות ואירועים בנושא זה בקמפוסים השונים של אוניברסיטאות טורונטו, מונטריאול, קצ'ינר ווטרלו ואוקספורד. אחד מאורחי הכבוד היה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה ממפלגת בל"ד, שנשא מספר הרצאות במונטריאול ובטורונטו, שנושאן "הפרכת המיתוס של מדינת ישראל כדמוקרטיה".
|
|
|
|
|
ועדת הכנסת דנה השבוע בפעם הראשונה בהדחת נשיא מכהן. אך בתחילת הדיון המיקוד לא הופנה למהות הדיון אלא לחילופי הצעקות בין יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) לבין ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל). הכל החל כאשר ביקש ח"כ טיבי להעלות הצעה לסדר, כפי שעשו לפניו מספר חברי כנסת. אולם, אברהם לא אפשרה לו לדבר. משהתעקש, החליטה להוציאו מאולם הדיונים, לא לפני שטיבי צעק "זו שערורייה, סתימת פיות, את סוגרת חשבונות אישיים, אני בז להתנהגות שלך, רוחמה אברהם".
|
|
|
|
|
מערכת המשפט העולמית, ובכלל זה זו הישראלית, נדרשת בעידן שלנו לסוגיות משפטיות שלא נדרשה להן בעבר. רוב העסקים והחברות מבססים את כל פעילותם העסקית על מחשבים, מיילים, אינטרנט ותוכנות. דבר זה יוצר סוגיות ובעיות אשר מערכת המשפט והמחוקק לא נדרשו לטפל בהן בעבר. מנכ"לים ובעלי עסקים רבים לא מודעים לחובותיהם ולאחריותם בכל הקשור למערכת המחשוב בארגון שלהם. מאמר זה ינסה לתת סקירה קצרה על השינויים שחלו בשנים האחרונות בתחום החקיקה בנושא זה וכיצד זה נוגע לכל חברה.
|
|
|
|
|
