|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המצב בארץ כיום מבהיל: לישראל אין אסטרטגיה לטווח ארוך, אין חזון (לא פנטזיה), אין מנהיגות ואין התלכדות של עם. איך נבטיח את קיומנו לטווח ארוך? שני נושאים מדגימים את מצבנו העגום: מצד אחד מסמך החזון של ערביי ישראל, ומצד השני מדד המעו"ף אשר חצה את רף 1,000 הנקודות
|
מסמך החזון של ארגון עדאללה מלחיץ אותנו, משום שהוא מציג בפנינו מראה. מראה כזו שבה אנו רואים מצד אחד את החזון שלהם ומצד שני אנו מבינים שלנו, כמדינה, אבד החזון. נהפוך הוא, את הוואקום שנוצר עם היעלמות החזון ממלאת השאיפה לתשואה גבוהה ככל האפשר בתיק המניות!
ערביי ישראל מציגים חזון - הם מציגים מטרות ארוכות טווח שאותן הם מתכוונים להשיג: שישראל תחדול להיות מדינת היהודים. לעומתם, יהודי ישראל בוחנים את המציאות במונחי "עלות-תועלת" ושל "רווח כאן ועכשיו". אנו מאוימים ממסמך החזון של ערבי ישראל, לא רק בגלל תוכן המסמך, אלא בגלל האופי ה"חזוני" שלו. מול הטווח הארוך של ערביי ישראל, הטווח הארוך שלנו הוא השקעה בבורסה. לעיתים נראה, כי בעוד שהערבים רואים בארץ זו מולדת, אנו רואים בה מקלט טריטוריאלי שכל מטרתו עשיית הון וצבירת ממון.
בתור יזם היי-טק שהיה מעורב בבניית 6 חברות, הלכה ונבנתה אצלי משנה ברורה, שאותה אני מלמד מספר שנים בתור מרצה אורח בקורסים ליזמות באוניברסיטת ת"א, בטכניון, במרכז הבין תחומי ובמכינה הקדם-צבאית באלון. בבסיס התפיסה עומדת ההנחה כי הצלחה לטווח ארוך של מיזם היי-טק אינה מתבססת רק על הטכנולוגיה, וגם לא רק על תנאי השוק, אלא במיוחד על האנשים. כלומר, הצלחה של מיזם קשורה לבניית אסטרטגיה לטווח ארוך המבוססת על חזון, מנהיגות בנויה על אמון והתלכדות העובדים למימוש החזון. ההצלחה היא של כולם.
עלינו להציב כיום חזון, שיכלול את עוצמתנו הכלכלית, אך באותה העת ממש ידון גם בעוצמתנו הרוחנית, זו שהביאה אותנו עד הלום - אחרי 2,000 שנות גלות. ייתכן שאני נשמע קצת כמו דף הבית של "הסוכנות היהודית", אבל אם לא נצליח לתת לעצמנו תשובה טובה, ומנוסחת היטב לשאלה - למה לא אוגנדה, לא תהיה לנו סיבה טובה להישאר כאן. הרי כולנו יודעים שיותר קל לעשות כסף בארה"ב.
כבר אמר החכם מכל אדם "בְּאֵין חָזוֹן, יִפָּרַע עָם". החזון הוא המחשבה על העתיד, על האידיאלים, על הדרך בה צועדים ועל האתגרים אותם רוצים להגשים. החזון הוא אשר מדבק את העם ומחזיק אותו. באין חזון - בלא מבט על העתיד, כל אחד צועד לעצמו, והעם נפרע - מתפרק ומתפרד. גם אם ההווה טוב ומצליח, יש צורך בחזון, ובלעדיו לא יכולה האומה להתקיים. מי שאיננו מוכן להקריב בשביל העתיד, ומעוניין רק בהווה מצליח - יכול להצליח רק בצורה זמנית.
דווקא מכיוון שהפרויקט הציוני של מדינת ישראל חשוב לנו, אנחנו אנשי ההיי-טק, האנשים שמובילים את הכלכלה הישראלית - עלינו גם מוטלת האחריות להוביל מהלך של שינוי, מהלך שבו נחזור להילחם לא רק בשוק העסקי, אלא גם נחזור לבנות מחדש את זהותנו, ערכינו, ויהדותנו - עלינו להציב חזון יהודי ציוני.
|
|
המאמר נכתב לרגל אירועי ההתעוררות שיתקיימו במהלך 10 ימי תשובה שמארגנת רשת בתי המדרש להתחדשות יהודית.
|
|
|
|
הכותב הוא מייסד ארגון 'חכמת הלב'.
|
|
| תאריך:
|
26/03/2007
|
|
|
עודכן:
|
26/03/2007
|
|
אדוארדו שובל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הניה זאבי
|
26/03/07 15:36
|
|
|
|
2
|
|
מאיר דרום
|
26/03/07 17:28
|
|
|
|
3
|
|
השמאל! השמאל!
|
27/03/07 08:42
|
|
|
אינס בילבטואה (דמות, שהמציאו התסריטאים, ונותנת לסרט מנה של עירום, כנדרש, באמצעות נטלי פורטמן הישראלית לשעבר), בתו היפהפיה של סוחר עשיר, משמשת השראה לציוריו של פרנסיסקו גויה (סטלן סקארסגאד) - גדול ציירי ספרד בכל הזמנים. האח לורנסו קסמרס (דמות בדיונית, שמגלם חאווייר בארדם), נזיר ופעיל מרכזי באינקוויזיציה הספרדית, מנסה להפליל את אינס בכפירה ובניסיון לחתור תחת הכנסייה.
|
|
|
|
|
לאחרונה פורסם ע"י דוברות משרד האוצר כי הוחלט להעלות את "שווי השימוש ברכב". בנוסף, פורסם קובץ של שאלות-ותשובות בנושא. ניתן לראות מהלך שלם מצד משרד האוצר בניסיון לשכנע אותנו כי מדובר במהלך מתחייב לצורך מניעת הפליות, והשוואת נטל המס.
|
|
|
|
|
למען האמת הופתעתי. בדרך כלל דברי פרס זוכים לתשומת לב, מצד שולליו ותומכיו. הפעם, מלבד התייחסות לאותו חלק שבו אמר כי לא היה יוצא למלחמה ולא התנגד לה בממשלה מתוך 'לויאליות' (למי??), ליתר דבריו לא מצאתי הד.
|
|
|
|
|
גילויים מצמררים אלה התפרסמו השבוע בישראל ובעולם. המסקנה ברורה: הרשות הפלסשתינית, האחראית לספרי-הלימוד, אינה יכולה להיות שותף למשא-ומתן לשלום.
|
|
|
|
|
כמו הוויכוח הנצחי האם מלחמות היו מתרחשות בעולם אם נשים היו לוקחות את העניינים לידיים ומנהלות את השלטון, ככה תרשו לי לחוד לכן חידון קטן אך הרה גורל: מה היה קורה אם, חלילה, ואני גולש פה למצב אוטופי לא קיים תודה לאל, לנשים היה מותר, לפי כל חוק ובלי אף רגש של אשמה, להיטפל ולזיין כל גברבר שהן היו חפצות בו. אני מתכוון לימי פנטזיה שבהם רבנים, כמרים וכל עדות השמרנים היו מסכימים לתת חותמת כשרות לכל בחורה משתרללת, ולאמץ אותה אל חיק הקונצנזוס באותה טבעיות שבה מתקבל היום עוזי כהן ירום הודו. כלומר ימים שבהם לבנות יהיה אשכרה כרטיס חופשי-חודשי לזיין כל מה שזז - ואיש לא היה חושב עליהן שהן שרמוטות, נותנות או בנות דודה של פמלה אנדרסון.
|
|
|
|
|
