היציאה מדיכוי לחירות

לחג הפסח משמעות מיוחדת בעיניו של אדוואד לוויטיס (Eduard Levites), יהודי קנדי, יליד קייב (1939) החי כיום בוונקובר. אדווארד מספר בשיחה שערכתי עימו השבוע, כי אישיותו התעצבה בימים בהם האנטישמיות הרימה ראש בריש גלי ואף קיבלה עידוד ותמיכה מהשלטונות. במהלך מלחמת העולם השנייה נרצחו רבים מבני משפחתו בבאבי יאר ולאחריה נמשכו ביטויי האנטישמיות ושנאת היהודים תחת השלטון הסובייטי.

"בכל מקום הגויים הסתכלו על היהודי, כאילו היה כלב. יהודי לא יכול היה להירשם לאוניברסיטה וברחוב קראו לנו בכינוי הגנאי ג'יד", הוא מציין, כי המצב היה כה חמור עד שנאלץ לעזוב את קייב בשנת 1959 ולעבור לקזחסטאן, שם מצב היהודים היה טוב יותר. לקייב חזר רק בשנת 1978, וזאת רק לשם קבלת האישור ליציאה מברה"מ ("הם שמחו להיפטר מיהודים") לווינה, ממנה המשיך לאיטליה ואח"כ לקנדה. באלברטה, אוטווה ולבסוף בוונקובר עבד אדוואד כמדריך שחייה בכיר (מקצוע בו עבד גם ברוסיה), שהכשיר בין היתר שחיינים לאולימפיאדות.

על השאלה מהי משמעות החופש, משיב אדווארד מיידית, כאילו חיכתה התשובה דרוכה בפיו זה עשרות שנים. "בקנדה ובארה"ב יש חופש אמיתי. להיות חופשי משמעותו לא להיות תחת רדיפה ולחץ מצד גורם כלשהו, לא לחשוש לדבר, ללכת לכל מקום ללא חשש, לא לספוג עלבונות על-רקע גזעי או דתי ולהיות מוגן מפני עיגון חקיקה מפלה ע"י השלטונות. קנדה מגנה על החופש באמצעות מערכת חקיקה האוסרת פשעי שנאה נגד מיעוטים”, הוא אומר.

כדי להמחיש את הפער בין מזרח למערב בהבנת משמעות החופש מספר אדווארד שברוסיה לא הבינו מדוע הוא מבקש לעזוב. כשניסה להסביר את מניעיו השיב לו חברו שלא טעם טעמו של חופש "אני אינני זקוק לחופש כזה שאתה מחפש". אף בקנדה התקשו להבין את הצעד שלו, משום שהחופש נראה בעיני רבים כה מובן מאליו. "אני מעדיף לחיות במקום בו יש חופש על פני רווחה כלכלית", הוא מדגיש.

אדוואד סבור, כי החופש מאוים על-ידי גורמים קיצוניים הרואים בדמוקרטיה אויב ודוגלים בטרור כאמצעי להרוס את המערב. הוא סבור, כי מדיניותו של הנשיא בוש, החותר לייצא את הדמוקרטיה למדינות ערב, אך מסייעת לגורמים הקיצוניים במדינות אלה לנצל את הדמוקרטיה על-מנת להשתלט על המשטר מבפנים. גם קנדה מאויימת על-ידי הגורמים הרדיקליים, הפועלים בחסות הדמוקרטיה וחותרים לפגוע במרקם של החברה הקנדית.

את ישראל הוא רואה כמדינה חופשית ודמוקרטית החסרה גורם חשוב בעיגון הדמוקרטיה והוא כינון חוקה שתבטיח את זכויות האדם. גם כך היא מהווה אור לגויים ולמדינות האזור, החוששות מאוד מחלחול הדמוקרטיה הישראלית לתוך החברות שלהן. ישראל, מציין אדווארד, צריכה להיות חזקה ואיתנה.

"זו פיסת האדמה היחידה בה ביטחונם של היהודים מובטח כעם. אם אנו ננטוש את ישראל אנו עלולים לאבד את הזהות היהודית והאומה היהודית תהיה בסכנת התבוללות". בסיכום דבריו מבקש אדוואד להדגיש, כי כל יהודי צריך לחוש שיש לו חלק ונחלה בישראל גם באמצעות השקעה בישראל על-מנת לחזקה נוכח האתגרים העומדים בפניה.