שר הביטחון מר פרץ הכריז כי ברצונו למסור את הביטחון תמורת קבלת תיק האוצר. משל למה הדבר דומה? לרופא מתחזה שהצליח בערמה לקבל מעמד במחלקה לניתוחי חזה. לאחר שלושה ניתוחים שהסתיימו במות החולה התכנסה ועדת בדיקה וקבעה: האיש איננו יודע מה הוא עושה בניתוחי חזה ועדיף שלא יעבוד עוד במקצוע. הרופא מתעשת ואומר, מקובל עלי, אמסור את מקומי לאחר, ובתמורה אתחיל לנתח ניתוחי מוח. העילה: קיבלתם אותי כאשר לא היה לי מושג ירוק בחזה. קבלו אותי גם ככירורג מוח.
פרץ לא מתאים להיות שר אוצר בדיוק כפי שלא התאים להיות שר הביטחון. לא בשל חוסר שכל חס וחלילה אשל בשל סולם עדיפויות מעוות. בראש סולם העדיפויות מצוי לא הביטחון כי אם עמיר פרץ השאפתן. פרץ הוא איש שלום עכשיו, והעיקרון המנחה אותו כי כניעה לטרור עדיפה על פני מלחמה בטרור. כאשר יתמנה לשר האוצר, גם אז ימשול אותו סולם עדיפויות דהיינו, עמיר פרץ ראשון, ולאחריו חוסנה הכלכלי של המדינה. זאת מכיוון שעל-פי עמיר פרץ, ועל-פי אהוד אולמרט, המדינה היא מקום העבודה שלו, מקום הקידום שלו, ולא השליחות שלו. לדוגמא, כדי להבטיח את עתידו הפוליטי, ואת מורשתו שהשלום עכשיווית הוא ימוטט את הבסיס הכלכלי של מערכת הביטחון שכן ידוע כי רק השלום מקנה ביטחון.
לא משנה איזה תיק יקבל עמיר פרץ. לכולם הוא יביא את סולם העדיפויות המעוות שכבר הביא עלינו את התבוסה של מלחמת לבנון השניה. לכן כאשר יוותר מר פרץ על הביטחון לא תשמע שום אנחת רווחה אלא להיפך.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
