ביום 8.5.01 יערכו הבחירות החדשות הפורמליות לארגון הסתדרות המורים. כתבתי "פורמליות", שכן בפועל - אין בחירות אמיתיות (בין מועמדים). המועמד הריאלי היחיד לתפקיד מזכיר הסתדרות המורים הוא מורה-גמלאי, העומד בראש סיעה שמרבית חבריה הם מורים-גמלאים.
המאבק על הסתדרות המורים מתנהל מתחת לפני השטח כבר זמן רב. ארגון זה מייצג עשרות אלפי מורים מורים. הוא נחשב לאחד הארגונים החזקים ביותר. לעומד בראשו כוח רב, לא רק פוליטי - הארגון מחוזר על-ידי המפלגות הגדולות - אלא גם כוח ממשי לדאוג לאנשיו ולמקורביו, לדאוג להם למינויים ולכיבודים, ובעיקר: לדאוג לאנשיו לעבודה עם שכר נאה בצידה.
אלא מה: עיון ברשימת האישים הנוטלים חלק בבחירות מעלה אבסורד אותו קשה לעכל: מתברר, כי המזכיר הנוכחי של הסתדרות הוא גמלאי. כך גם חלק ניכר מחברי הסיעה בראשה הוא עומד ("אמת"). אין מדובר בעניין זניח, אלא בשאלה אילו אינטרסים באמת מייצגת הסתדרות המורים - את האינטרסים של המורים הפעילים (ומכאן את טובת התלמידים), או את האינטרסים של המורים לשעבר - הגמלאים.
עד כמה מוזר עניין זה ניתן ללמוד אפילו מתזכיר ההתאגדות של הסתדרות המורים. שם נקבעו מטרות הסתדרות המורים: ארגון כל עובדי החינוך בישראל בהסתדרות אחת; הגנה על זכויות החברים, הטבת תנאי עבודתם וקידום ענייניהם המקצועיים והכלליים; ביסוס מעמדו של המורה בציבור; העלאת רמת ההוראה והחינוך; טיפוח הנחלת הלשון והתרבות העברית בכל שדרות הציבור; קשירת קשרים עם מורים יהודיים בתפוצות ועם ארגוני מורים בעולם; הידוק הקשרים עם ציבור העובדים במדינה.
כעולה מהאמור לעיל, הסתדרות המורים הוקמה ונועדה לטפל ברווחתם של המורים הפעילים, ובכל הכבוד - לא בגמלאים (שלהם מגיע אולי ייצוג נפרד). לכן מוזר להיווכח, כי הגמלאים, ובראשם אברהם בן-שבת, הם-הם העומדים בראש הארגון האמור לייצג בראש וראשונה את המורים הפעילים.
השאלה העולה היא איפוא: מדוע המורים אינם מצליחים להצמיח מתוכם מועמד ראוי לתפקידים הבכירים ביותר בהנהלת הסתדרות המורים, ובכלל - מדוע הם מסכימים למצב זה.
ניסיון העבר מלמד, כי נעשו נסיונות לבנות הנהגה צעירה להסתדרות המורים, שחבריה יהיו, רובם ככולם, מורים פעילים. אלא שהניסיונות שנעשו נכשלו. ולא במקרה: במשך השנים הצליחה סיעת "אמת", בראשה עומד המזכיר אברהם בן-שבת, לגבור על יריביה. גורמים שניסו להתלכד ולהתאחד כדי להתמודד בבחירות, הובסו ו/או שהתקפלו לפני הבחירות. בן-שבת הצליח במשך השנים לבנות מערכת משומנת, המאגדת בתוכה פעילים וכסף ציבורי רב. וכמו שקורה בגופים כאלה, מי שקרוב לצלחת, נהנה. ומי שרחוק, מסכים לעיתים לוותר על עקרונות כדי להנות גם כן.
עד כמה מסורסת גם מערכת הבחירות הנוכחית ניתן ללמוד מהמידע הבא: ביום א' השבוע, חדלה לפעול קבוצת מורים שביקשה להתמודד בבחירות לראשות הסתדרות המורים. הקבוצה מנתה 7 פעילים, ובראשם עליזה בן-ישי, מורה פעילה במקצועה. השם שנקבע לרשימה: ת.ל.מ. - תנועה חדשה למען המורים בישראל. "ת.ל.מ. עושה מהפך בהסתדרות המורים", נאמר בכותרת המודעות שכבר הוכנו. ת.ל.מ.
ביקשה להוביל קו מערכתי מליטנטי לטובת המורים, ולכן ביקשה לקרוא תיגר על ההנהגה הנוכחית של הסתדרות המורים. בין יתר העניינים שחרטה על דגלה: "כמה פעמים בחודש החולף חשבנו..." - "האם אנו מיוצגים נאמנה על-ידי הסתדרות המורים?"; "עד מתי יזלזלו במעמד המורה בישראל?"; "מתי נקבל את ההערכה המגיעה לנו בזכות ולא בחסד?"; "מתי נקבל הגנה משפטית הולמת?"
כאמור, רשימה זו חדלה לפתע לפעול, בלא כל התראה מוקדמת. אפילו מקורבי האישים שברשימה, לא הצליחו לקבל תשובה ברורה מדוע הופסקה פעילותם.
