"הארץ - עיתון לאנשים חושבים", כך מציג עצמו עיתון 'הארץ' בסיסמת השיווק שלו. בכך מבקש העיתון למתג את עצמו כעיתון המעמיק ביותר בישראל, כזה המכבד את עצמו ואת קוראיו.
נתעלם לרגע מצידה השני של הסיסמה, הצד ממנו משתמע כי יתר העיתונים בישראל אינם מיועדים לאנשים חושבים, אולי לאנשים שאינם חושבים, אולי לאנשים שאינם אנשים, ונתמקד במחשבות של האנשים הכותבים לאנשים החושבים.
בפני מערכת העיתון לאנשים חושבים ניצבת בכל יום האפשרות לבחור בין פרסום מאמרים מנומקים ומבוססים שיעוררו מחשבה ויהוו בסיס לשיח מהותי בציבוריות הישראלית, לבין פרסום מאמרים דמגוגיים, מניפולטיביים וחכמים לכאורה שיטו את הדעת ויוליכו שולל את קוראיהם.
בפני מערכת העיתון לאנשים חושבים היתה יכולה לעמוד מדי יום גם בחירה נוספת. האפשרות לבחור בין פרסום מאמרים שיקדמו את מדינת ישראל, יעוררו חיי רוח ותרבות יהודים, ויעודדו מחשבה מדינית ציונית, לבין פרסום מאמרים שתכליתם לפרק את הבסיס עליו הוקמה המדינה, לגדוע את גזע הציונות מבפנים, לאכול את הלאומיות היהודית מהשורש ולנטוע בלב קוראיהם את ההרגשה כי הם חלק מהתרבות הנוראה, הגזענית, והחשוכה שעל פני כדור הארץ. כל מי שפתח את העיתון לאנשים החושבים בשנים האחרונות יודע כי מדי יום בוחר העיתון באופציה השנייה.
אולם גם אם בחר העיתון לאנשים חושבים לרסק את הציונות, לפרק את הבסיס למדינת היהודים, ולאכול את מדינת ישראל מבפנים, עדיין עומדת בפניו הבחירה הראשונה שהצגתי. הבחירה האם לעשות זאת באופן עמוק, מנומק ובעל ערך אינטלקטואלי או באופן דמגוגי, מתלהם, ציני וחסר יושר. גם כאן בוחר העיתון לאנשים חושבים באפשרות הגרועה, הפופוליסטית, השטחית, המניפולטיבית וגם הגזענית. גזענית נגד יהודים. כזו שתתקבל ברוח יפה בקרב קוראי המהדורה האנגלית של העיתון, באוניברסיטאות, במוזיאונים, ובתערוכות בבירות אירופה.
מי פה הגזען?
ביום שישי פרסם העיתון קריקטורה בה נראית הקופסה הכחולה של קק"ל כשהיא צבועה צהוב ועליה מתנוסס סמל האגרוף של תנועת כ"ך. הקריקטורה ומאמר המערכת של העיתון שנלווה אליה ביקשו לומר כי חוק קק"ל שאושר השבוע בכנסת בקריאה טרומית הינו חוק גזעני, הכנסת שאישרה את החוק היא גזענית, וישראל הינה מדינה גזענית.
מי שיבקש למצוא נימוקים המיועדים לאנשים חושבים, מדוע חוק זה הינו חוק גזעני וישראל היא מדינה גזענית לא יוכל למצוא אותם במאמר המערכת. חברי המערכת הסתפקו בקביעה כי מדובר בחוק גזעני, והניחו כי קביעתם מספיקה גם לאנשים חושבים. גם בנושא חוק האזרחות שנועד למנוע את הצפת ישראל במאות אלפי פלשתינים, גרס העיתון כי מדובר בחוק גזעני, וגם בפרשת בג"צ קעדאן טען העיתון כי הקמת ישוב ליהודים בלבד היא מעשה גזעני.
לפני כשנתיים פרסם מו"ל העיתון עמוס שוקן מאמר בו קרא לצעירים וצעירות יהודים להתחתן עם בני ובנות המדינות הסמוכות כדרך להשתלבות במזה"ת. עורך התרבות של העיתון בני ציפר קרא בשבוע שעבר להתבוללות, ושיטוט בארכיון העיתון יעלה אלפי מאמרים המבכים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, משמיצים את ישראל, תומכים בתעמולה הערבית, קוראים לשינוי ההמנון, להחלפת הדגל, לביטול חוק השבות, להכרה בזכות השבות (של הפלשתינים), להכרזת יום הנכבה כיום אסון, לביטול ההטבות לחיילים משוחררים וכדומה.
הקו שבו נוקט העיתון ברור: ישראל היא מדינה כובשת, גזענית, קולוניאליסטית, מיליטריסטית, אימפריאליסטית, מפלה כלפי ערבים, גוזלת, חומסת ובוזזת. הערבים באופן כללי, הפלשתינים בפרט וערביי ישראל בפרט של הפרט הינם על-פי 'הארץ' נרדפים, מותקפים, חלשים, חסרי מגן, מקופחים, רודפי שלום, תמימים, נגזלים, נכבשים, מגורשים, מדוכאים ומופלים.
ברובם המכריע של המאמרים בעיתון לאנשים חושבים, חוזרת על עצמה האשמתה של ישראל מבלי להיות מלווה בהסברים או בנימוקים מעוררי מחשבה. אלא שהפעלת הפעולה המתבקשת מקוראי העיתון, מחשבה, מובילה בהכרח למסקנה כי הגזענות שוכנת דווקא בקרב "הנאורים" מרחוב שוקן.
העובדות, למי שרוצה לפקוח את עיניו, ללמוד את ההיסטוריה ומההיסטוריה, להביט ביושר אל המציאות ולא לשכנע את עצמו במיני גלגולים של תעמולה אנטישמית, חושפות מציאות שונה מזו שמוכרים לנו ב'הארץ'.
ישראל הוקמה כשהיו בה 600 אלף יהודים והותקפה מיד עם הקמתה על-ידי שבעת צבאות ערב בנוסף לערביי ארץ ישראל שפרעו בילדים, נשים וזקנים. ישראל מוקפת מאז הקמתה בשורת מדינות עוינות שמבקשות להשמידה, היא מותקפת מדי יום על-ידי ארגוני טרור שמאומנים, מחומשים וממומנים בידי מדינות אויב, היא נאלצת לקיים בכל עת צבא גדול שיבטיח את קיומה וימנע מאויביה לבצע בעם היהודי שואה שנייה.
מדינת ישראל כיום הינה מדינה בת כשבעה מיליון אזרחים, כחמישה וחצי מיליון מתוכם יהודים. היא מוקפת בקרוב ל-400 מיליון ערבים שרובם המכריע רואה בה נטע זר שיש לעקור בכל מחיר, ובעוד מאות מיליוני מוסלמים המזדהים עם השאיפות להשמדתה, ובראשם אירן שמצהירה על כוונותיה בגלוי, מפתחת נשק גרעיני ומקימה בסיסי מאבק קדמיים בלבנון וביש"ע באמצעות החמאס והחיזבאללה.
מדינות ערב מנגד מנהלות מסע הסתה יומיומי בשטחן ובעולם שתכליתו לשלול את זכות קיומה של ישראל, להכשיר את דעת הקהל העולמית להתקפות נגדה, לטפח את השנאה כלפי יהודים ולהכין את עמיהן למלחמה נגדם. אפילו במצרים, עמה חתמה ישראל על הסכם שלום, ממשיכים המסגדים, בתי הספר, העיתונים, תחנות הטלוויזיה ובכירי הסופרים להטיף לשנאת ישראל והיהודים, להשמדת ישראל ולשחרור אדמות האומה הערבית והמוסלמית.
תמונה חמורה עוד יותר ניתן למצוא באירן, בסוריה, בסעודיה, בלבנון, בעירק, בשטחי הרשות הפלשתינית, בתימן, באפגניסטן ובכל רחבי העולם המוסלמי. למרבה הצער והבושה, דברים דומים ניתן לשמוע גם במסגדים בגליל, בכנסים של התנועה האיסלאמית, ובנאומי מנהיגי ערביי ישראל. השנאה שרוחשים רבים מערביי ישראל למדינה אינה סוד, אינה מוצנעת ואינה מקרית. המדינות הערביות והמוסלמיות דואגות ללבות שנאה זו מדי יום. קרנות סעודיות ואירניות מממנות את פעולות התנועה האיסלאמית, את ההסתה במסגדים ואת ערוצי הלוויין בהם משודרת ההסתה לכל תושבי המזה"ת ובהם ערביי ישראל.
בנוסף לכך מעודדים כל אותם גורמים גם את הפגיעה ביהודים ובזכויותיהם בכל הדרכים האפשריות, כולל טרור אזרחי בדמות מעשי שוד וגניבה, בריונות, סחיטה באיומים ואף אונס של נערות על-רקע לאומני. אותם גורמים עומדים גם מאחורי מימונם של חלק מהמאבקים המשפטיים שמנהלים ארגונים ערבים ישראלים נגד זהותה של ישראל כמדינה יהודית ומאחורי ערעור חוסנו הפנימי של העם היהודי.
הניסיון להפוך כל מדיניות שמקדמת את זהותה היהודית של ישראל לצעד גזעני הוא חלק מהמאבק שמנהל האיסלאם הרדיקאלי להשמדת ישראל. ערעור האמונה של העם היהודי בצדקת דרכו הוא יעד מרכזי של התעמולה הערבית והאיסלאמית. כך, מממנים גורמים המבקשים למחוק את ישראל מהמפה את העתירות והמאבקים הציבוריים נגד חוקים שמחוקקת הכנסת, נגד המאבק של ישראל בטרור, נגד קצינים בצה"ל, נגד מדיניות החיסולים, נגד חוק השבות, נגד הדגל וההמנון ונגד הגדרת ישראל כמדינה יהודית.
המניפולציות של העיתון לאנשים חושבים
אך כאשר מבקש העיתון לאנשים חושבים לדון בכל אותם נושאים הנובעים מהמציאות אותה תיארתי, בוחרים בעיתון 'הארץ' לבודד פעם אחר פעם את התופעות שעליהן הם כותבים מההקשר הכולל שמתוכן הן צמחו. על פניו, אם מוציאים את הדברים מהקשרם ומציגים אותם בצורה מניפולטיבית ומסולפת, חוק שמקדם ישובים ליהודים או קרן שרוכשת אדמות ליהודים, הינם ביטויים לגזענות.
פעם אחר פעם מתעלמים הכותבים לאנשים החושבים מהסיבות האמיתיות, מהיעדים ומהרקע לתופעות עליהן הם כותבים ובוחרים להציג את הערבים כקורבנות ואת מדינת היהודים כביטוי לפאשיזם ולגזענות.
בכך, כאמור הופך עצמו עיתון 'הארץ' לא רק לבמה המרכזית של האנטישמיות הערבית בישראל, אלא גם לעיתון שמניח שקוראיו לא ממש חושבים.
הסיבה שיש לחוקק חוק שיגן על קק"ל ויבטיח את קיומו של גוף הדואג לקרקעות הלאום היהודי אינה גזענות נגד ערבים, אלא שבלא קק"ל חזקה ימשיכו הערבים להשתלט על הגליל, הנגב ואזורים נוספים בתוך הקו הירוק. הם יעשו זאת באמצעות מימון סעודי ואירני, באמצעות פשיעה מאורגנת נגד ישובים וחקלאים יהודים שמגובה על-ידי מטיפי הדת, ראשי החמולות, מנהיגים פוליטיים, ובאמצעות נורמות לפיהן פגיעה ביהודים מותרת ואף רצויה.
הסיבה שיש לאפשר הקמתם של ישובים ליהודים בלבד אינה גזענות אלא שבכל ישוב יהודי אליו מגיעים תושבים ערבים ישראלים מגיעה עמם גם שנאת היהודים, הפשיעה המותרת נגד יהודים, הבריונות שזוכה לעידוד מצד הנהגת ערביי ישראל, הצפצוף על חוקי הבנייה והדיור והטרור השקט שמנהלים ערביי ישראל הכולל התנכלות שיטתית ליהודים כפי שאנו רואים בנצרת עלית, בבאר שבע, בחיפה, ביפו, בלוד, ברמלה, ובכל מקום בו מרגישים ערביי ישראל שהם בעלי עוצמה מספיקה כדי להטיל אימה על היהודים.
הסיבה שיש לעודד עליית יהודים לישראל ולמנוע שיבה זוחלת של פלשתינים לתחומי ישראל היא לא גזענות נגד ערבים אלא שמדינה יהודית יש רק אחת, זאת לעומת 23 מדינות ערביות ולמעלה מ-50 מדינות מוסלמיות.
הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית אין פירושה גזענות, משום שאין בכך כל שלילה של זכותם של הערבים והמוסלמים לעשרות מדינות משלהם. לעומת זאת, שלילת זכותם של היהודים למדינה אחת משלהם, לעומת קיומן של עשרות מדינות ערביות ומוסלמיות וקיומן של כמעט 200 מדינות לאום אחרות ברחבי העולם, היא גזענות.
הקמפיין המתמשך שמנהל עיתון 'הארץ' נגד זהותה היהודית של ישראל ונגד הצעדים המתחייבים מכך הוא גזענות. חוק השבות, דגל והמנון ציוניים, הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית, תמיכה בקק"ל ובשמירה על אדמות הלאום היהודי, עידוד העלייה ובלימת הגירת ערבים שתכליתה ערעור הרוב היהודי, כל אלו הינם כלים להבטחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית. שלילה של אלו היא גזענות, גזענות נגד יהודים כפרטים ונגד העם היהודי כלאום.
בעוד מדינות ערב רק מחמשות, מממנות ומאמנות את ארגוני הטרור, מסיתות ומחכות לרגע בו יוכלו להשמיד את ישראל, מעניקה ישראל לאזרחיה הערבים יותר זכויות מאלו המוענקות לאחיהם הערבים בכל רחבי המזה"ת. ערביי ישראל זוכים לחינוך הטוב ביותר במזה"ת, למערכת הבריאות הטובה ביותר, לקצבאות ילדים וזקנה שכלל לא קיימות במרבית מדינות ערב, לחופש ביטוי שלא קיים באף מדינה ערבית, כולל הזכות ההזויה להטיף נגד קיום מדינת ישראל, לזכות להצביע ולהיות מיוצגים בפרלמנט - זכות שאחיהם במדינות ערב יכולים רק לחלום עליה.
תנאי החיים של ערביי ישראל הם הטובים ביותר מכל עמי המזה"ת, אורך החיים שלהם הוא הגבוה ביותר, תמותת התינוקות היא הנמוכה ביותר וכדומה. כל זאת למרות חוסר נאמנותם של רבים מהם לישראל ותמיכתם במאבק נגדה. בניגוד לתעמולה חסרת הבסיס בה מלעיט עיתון 'הארץ' את קוראיו, מי שנרדף במזה"ת הוא לא המוסלמים אלא היהודים. המיעוט שמצוי בסכנה קיומית הוא היהודים לא הערבים. התוקפן במזרח התיכון הוא הערבים ולא היהודים. סיבת הסכסוך אינה כיבוש או נישול זה או אחר אלא שאיפת העולם הערבי והמוסלמי למחוק את ישראל מהמפה. גוף קטן שמנסה לקנות קרקעות כדי שיהיה ליהודים איפה לחיות, אל מול ההון העצום שמגיע מסעודיה ואירן, אינו גזעני, אלא כלי להבטחת זכותם של היהודים לחיים. כל מי שמתנגד לכך הוא הגזען.
על צביעות, התחסדות, גזענות ושנאה עצמית
רק לפני שנתיים תמך עיתון 'הארץ' בפינוי טוטלי של יהודים מרצועת עזה. גם כעת הוא תומך בפינוי טוטלי של יהודים מיו"ש. כלומר, על-פי העיתון לאנשים חושבים, מדינה פלשתינית צריכה להיות ריקה מיהודים, אך במדינה היהודית אסור שיוקמו ישובים ליהודים בלבד, אסור שתהיה קרן פרטית שמטרתה לרכוש קרקעות ולעודד התיישבות ליהודים ואסור שיהיה דגל או המנון עמם מתקשים ערביי ישראל להזדהות.
בעוד הערבים רוצחים מי שמוכר קרקעות ליהודים ומשתלטים על אדמות מדינה בניגוד לחוק, גוף שתכליתו הבטחת עתידו של העם היהודי נחשב על-ידי עיתון 'הארץ' לגוף גזעני. קק"ל, חוק השבות, דגל הלאום, 'התקווה', חוק האזרחות, הטבות לחיילי מילואים ולחיילים משוחררים, כל אלו אינם כלים או יעדים גזעניים. אלו הם הדרכים להבטיח את קיומו של העם היהודי ואת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כל מי שמתנגד לקיומה של ישראל כמדינה יהודית הוא הגזען. עיתון 'הארץ' הוא הגזען.
אולם לא רק שהוא גזען, הוא גם לא פונה לאנשים חושבים, אלא לאנשים מוסתים, אנשים שלא מסוגלים להבדיל בין אמת לשקר, בין טוב לרע, בין קורבן לתוקפן ובין נאורות מזויפת לאנטישמיות מכובסת.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
