אלה שמשמשים בתפקידי "הנהלת המדינה" חייבים להפנים שהחלטות לא צריכות להיות תמיד פופוליסטיות ומותר להן להיות מכאיבות מאוד, כי לפעמים הן יכאבו הרבה פחות מהאלטרנטיבות, כמו קרבנות אדם הנהרגים יום אחר יום בכבישים ומשאירים אחריהם משפחות מרוסקות.
כמה מילים כבר נכתבו בנושא כאוב זה ושום דבר ממשי לא השתנה. מעבר להקמתן של ועדות בדיקה, חקירה ועוד ועדות מסוגים שכאלה שתוצאות מסקנותיהן מניבות בערך 0 תוצאות, לא נעשה שום צעד שיביא לצמצום משמעותי של מכת תאונות הדרכים ולכן חל גידול מתמיד בכמות הנפגעים.
הדרך החינוכית המועדפת להשגת מטרות צריכה להיות הענקת עידוד-הטבות- הקלות עבור ביצועים חיוביים. כבר הוכח שחינוך וטיפול מקדים קל, פשוט וזול בהרבה מטיפול בפתרון הבעיות אחרי התהוותן, אך לצערנו החינוך אינו בנמצא במחוזותינו. מה שנמצא ובמינון גבוה ולא נתפס הן התוצאות העגומות של חוסר החינוך וההתפשרות עם הוולגריות, חוסר ההתחשבות ההדדית וצפצוף על חוקים ונהלים. נראה שאין ברירה אחרת ועל-מנת לעצור את הסחף, יש לפעול בשיטות פחות ידידותיות ביד קשה ובנחישות, על-מנת להביא לשיפור מהיר בתחום זה.
אז רגע לפני עוד ישיבת ממשלה ומינוי עוד ועדה חדשה לבדיקת הנושא, שכנראה כמו גם קודמותיה לא תביא לפתרון המיוחל, להלן מספר דרכים פרקטיות העשויות לעזור לאלה שמופקדים על קבלת ויישום ההחלטות:
א) הקצאת משאבים לצורך הגברת מסיבית של האכיפה.
ב) הכנת תוכניות לימוד מתאימות ושילובן במסגרת החינוכית החל מכיתה א'.
ג) לעגן בחקיקה כי כל מי שייתפס עובר על אחד החוקים, כמו: חציית צומת מרומזר באור אדום, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רציף, נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, וכו' יופעל נגדו ובאופן אוטומטי "סל עונשים".
ד) "סל העונשים" יכלול: קנס כספי גבוה, שלילת רשיון הנהיגה למשך שנה והחרמת הרכב לתקופה של חצי שנה.
ה) לעגן בחקיקה כי לעבריינים אלה, לא תהיה אפשרות להגיע לעסקת טיעון.
ו) לפרסם באופן שוטף, כל ערב במהדורות החדשות המרכזיות בכל ערוצי הטלוויזיה את פרטי אותם פורעי חוק תוך צילום מכוניתם מובלת אחר כבוד למגרשי החנייה שיוכשרו לשם כך.
סביר מאוד להניח כי רק אימוץ שיטות שכאלה יוביל לפתרון המצב העגום. הפעלת הדרכים כמתואר תביא לתוצאות של שיפור התנהגותו של מר "ישראל ישראלי" וצפוי שאלה יורגשו תוך פרק זמן קצר יחסית.
בעוד שורות אלה נכתבות וכמו בתוך חזיון הזוי, מתנגן לו ברקע השיר "סע לאט" ומשמש תפאורה שחורה לעוד תאונת דרכים מיותרת שפרקה כמה משפחות אשר הצטרפו בין רגע לעולם שונה ולא מוכר של שכול וכאב עד אין קץ.
