הטור של פריצי

המילואימניקים ידעו שחצי מהג'יפים אינם תקינים ושהמחסן מלא בפריטים שחלף זמנם. הסדירים ידעו שיש מפקדים שלא יודעים להפעיל קשר ולא מסוגלים לקרוא מפה. חצי מדינה ידעה שהביורוקרטיה, הבינוניות ו"אי הדיוק" שולטים בצבא, אבל כולם סמכו על הרמטכ"ל והאלוף והאוגדונר שכיכבו בתקשורת.

ואז פרצה לבנון וזה עלה בחיי עשרות חברה שקבורים עכשו יחדיו בשורות, סדירים ומילואימניקים. מסתבר שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים וגובה מחיר מלא דווקא על הזלזול בקטנות.

אבל כשפונים אליו על קטנות, מגלים שמבקר המדינה שלנו עסוק רק בבכירים. סתם תלונות של אזרחים על עניינים שוטפים כבר לא זוכות לטיפול במשרד מבקר המדינה, וחבל. כי אלוהים עדין נמצא בפרטים הקטנים, גם אם המבקר, שתפס את מקומו, מחפש רק את הגדולים.

הסלידה הציבורית מהשחצנות והזלזול באזרח במערכת המשפט היא שנשבה וניפחה את מפרשי ספינת הקרב של פרידמן. מעולם לא היה שר משפטים שנהנה מכל כך הרבה עידוד ציבורי בבואו לקעקע ולהפגיז את המיתוסים הכוזבים של מערכת החוק. אבל דווקא בגלל ההשלכות העתידיות של צעדיו, חובה לבחון ברצינות ובאחריות את מעשיו. לא די בכך ששר מככב בהצלחה בתקשורת, ומי שצריך דוגמא שייזכר בטומי לפיד, שהיה ליצן תקשורתי מוצלח אבל שר משפטים עלוב ביותר.

ואלה העובדות המדאיגות על פרידמן: בדיקת תשובות שניתנו לבעיות שונות שהופנו ללשכתו מדליקה אורות אדומים ומשמיעה אזעקה: משהו רקוב בממלכה של פרידמן: דרך הטיפול, רמת הארגומנטציה, צורת החשיבה ואיכות הנימוקים נראים כאילו הם יצאו מחבורת מסוממים: שום תשובה אינה לעניין, שום מענה אינו הגיוני, ורוח של שרלטנות עד גבול הטיפשות שורה על מכתבים שיוצאים מלשכתו.

נדלקת נורה: אם אלה האנשים שפרידמן הביא עימו וזה הצוות שאיתו הוא מכין את החומר, חובה לעצור ולהתחיל לבדוק את המתרחש. כי אם זו רמת האנשים שעימם הוא מכין את הרפורמות שלו, יש חשש שנעשים שם צעדים מטופשים וחסרי אחריות. ומה שמפחיד יותר: אם זו רמת אנשי הלשכה של פרידמן, אנו עוד עלולים להתגעגע ללשכה של ביניש.

לראש עירית שדרות אלי מויאל נשבר מכולם והוא התפטר. שדרות מופגזת, התושבים נהרסים אבל המראיינת ברדיו עסקה כל הזמן בשאלה מה עם חקירת המשטרה בעניינו.

וזו הגירסה הישראלית של הטיטאניק: הספינה שוקעת, הנוסעים בפאניקה, המים פורצים לסיפונים ורק האלחוטאי נותר אחרון על מקומו כשהוא משדר לעולם במורס את תמליל צוות המשטרה שעדין חוקר את הקפטן על העלמות שלוש מפיות מחדר האוכל.

כשרוצים לסלק לרגע את הכלב זורקים לו כפכף לשיחים, שירוץ לחפש. אולמרט הוחשד שניסה לעזור ל"חברים שלו" מאוסטרליה לזכות במכרז של בנק לאומי, שעה ש"החברים" הללו אפילו לא ניגשו למכרז.

ואז, בעוד מבקר המדינה עסוק ומחטט בחומר שהודלף לו מפקידי האוצר, עברו להם בשקט פקידי האוצר אל הזוכים האמיתיים במכרזים. מבקר המדינה שלנו רדף אחרי כותרות וחזר עם כפכף.

החל מינואר הקרוב לא תורשנה משאיות כבדות לנסוע בכביש ת"א ירושלים בין 6 ל- 10 בבוקר, והן תופננה לכביש 443 העולה לירושלים דרך מודיעין.

שוב חוכמולוגיה של משרד התחבורה: ומה יקרה בכביש 443 ובמחלפים שלו? זה דומה להוראה להעביר את כל תנועת המשאיות מכביש גהה לנתיבי איילון: זה לא יפתור שום בעיה ורק יגדיל את הברדק התחבורתי.

העברת משאיות מכביש לכביש דומה להעברת קפלי השומן מהחולצה ודחיסתם למכנסים: בלרינה לא תצא מזה ואם לא ירחיבו את הבגד (הכבישים) זה יתפוצץ.

האיסור חל רק על נסיעה בבוקר מת"א לירושלים ולא בכיוון ההפוך, למרות שדווקא מירושלים לת"א יש בבקרים עומס גדול יותר. לקח לי זמן, עד שהבנתי: אלה השעות שהשרים, המנכ"לים ופקידי המדינה הבכירים יוצאים מביתם בשפלה ועולים למשרדיהם בירושלים. אז הם פינו לעצמם את הנתיב. כל כך פשוט.

1 - דגם משופר
שנת הלימודים תוארך ב-10 ימים כדי שהתלמידים ישלימו את מה שהפסידו בשביתה. ב-10 ימים ידחסו להם חומר של 60 ימים? כן . וזו ההוכחה שהרפורמה כבר הצליחה: תמורת קצת תוספת כסף כבר קיבלתם מורים טובים יותר.

2 - הבטחה שתקויים
הממשלה הבטיחה למורי התיכון לצמצם בעתיד את מספר התלמידים בכיתותיהם. המורים לא מאמינים לה, ולא בצדק. זו הבטחה שתקויים: תסתכלו טוב בתוצאות המבחנים שנערכו בבתי הספר היסודיים. ברור שחלק מהילדים הללו כבר לא יגיעו לתיכון.

3 - קבוצות סיוע
לפי ההסכם החדש כל מורה צריך לתת עוד 2 שעות לשבוע כסיוע פרטני ל-2 תלמידים. השאלה אם ימצאו עכשו מספיק אתיופים בכל בתי הספר כדי לבודד אותם לקבוצות פרטניות.

4 - ארז
מעולם לא חשבתי שמנהיג המורים ארז הוא טיפש, עד לרגע ששמעתי אותו אומר בטלוויזיה שהוא לא מעלה בדעתו שהממשלה תפר הבטחות. אני לא יודע אם במהלך השביתה הוא ספג פגיעה מוחית קשה, או שהוא עדין שומר על חוש ההומור והחליט לסיים עם בדיחה טובה.

ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת חוק של שלי ויחימוביץ וגלעד ארדן לפיה ריבית על משכנתא שנלקחה לצרכי רכישת דירה תוכר כהוצאה לצרכי מס.

באוצר מסבירים בחיוך שהמימון לחוק יבוא מהגדלת מס הרכישה שמוטל על הקונים דירה וממס נוסף שיוטל על הקבלנים. הבנתם? עכשו אתם תשלמו מראש עוד 10,000 דולר על מחיר הדירה שהוגדלו עליה המיסים ולכן תאלצו לקחת בבנק משכנתא גדולה יותר.

את הריבית שאולי תקזזו בעתיד ממס, תשלמו עכשו מראש. גם לולא ראיתי שגלעד ארדן (האיש שכל יבואני הרכב חייבים לו תודה על שבלם את המעבר ממכוניות לאופנים) חתום על הצעת החוק, הייתי מנחש לבד שזה חוק שהלוביסטים של הבנקים המציאו. באשר לשלי יחימוביץ': תנו לה שנתיים של יוזמות חקיקה כאלה והיא תחזיר אותכם לשיטות המיסוי והכלכלה של שנות ה-50.

השילוב המוזר הזה, בין שלי לגלעד, עוד יתגלה כקטלני למשק ולתושביו.

חגי מילר, סגן החשב הכללי באוצר, טיפל במכרז להקמת תחנת הכוח במשור רותם וטיפל גם במכרז להקמת מתקן התפלה בחדרה, שני מכרזים בהם זכו האחים עופר. עכשו הוא עובר לעבוד אצלם.

מילר מצטרף בזאת לשורה של בכירי האוצר שתחילה טיפלו במכרזים להפרטת רכוש וזכויות מדינה, ואחר כך עברו לעבוד אצל הזוכים במכרז. גם הבוס הקודם שלו, ניר גלעד, החשב הכללי שרכש מהאחים עופר את מניות בתי הזיקוק בעסקה מסריחה ושערורייתית, עובד היום אצלם. בדיקה קלה מגלה שרוב בכירי האוצר מהשנים האחרונות (כולל גם שר האוצר בייגה שוחט) כבר עובדים היום אצל 5 המשפחות הגדולות שזכו במכרזים הגדולים שלהם.

נוכח כישלונה של המדינה להתמודד עם התופעה ונוכח סירוב הפרקליטות לאכוף את החוק (וכי ממי הפרקליטים יקבלו עבודות סמויות מהצד?), ומכיוון שהקרב על נקיון הכפיים בצמרת הפקידות הממשלתית אבוד, אז בואו נתייעל. שיכתב מראש בכל מכרז ממשלתי: "הזוכה יחוייב לרפד ולהעסיק אצלו את הפקידים הבכירים המטפלים במכרז בו הוא יזכה". אם אין סיכוי להגינות, אז שלפחות תהייה שקיפות.