חוק זכויות יוצרים החדש, אשר עתיד להיכנס לתוקף בחודש מאי 2008, יצר זכות נוספת, חדשה, שהיא חלק מאגד הזכויות המוקנות ליוצר - "זכות העמדה לרשות ציבור". הזכות החדשה נוצרה על-מנת להתמודד עם הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן כיום להפר זכות יוצרים וזאת בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בתחום התקשורת והאינטרנט.
בעבר, עסק הדין בזכויות יוצרים קלאסיות של היוצר, כגון: הזכות להעתיק ולמנוע העתקה, הזכות לבצע בפומבי ולמנוע ביצוע שכזה והזכות לפרסם ולמנוע פרסום. זכויות אלו התבססו על עולם התקשורת כפי שהתנהל טרום עידן האינטרנט והשידור הדיגיטלי.
מאחר שהאינטרנט יצר אופק חדש של הפרות, נאלצו בתי המשפט להשתמש בטכניקות מרחיבות של פרשנות על-מנת להגן על יצירות גם באינטרנט. כך, "ביצוע פומבי" הורחב גם להעלאת קבצי MP3 לאתר שיתוף קבצים ו"העתקה" הורחבה גם לעותקים זמנים שמבצע המחשב באופן אוטומטי במהלך הגלישה באינטרנט.
על אף ניסיונות הפרשנות הללו, ההתפתחויות הטכנולוגיות התירו את החקיקה והפסיקה מאחור והיוצרים נותרו ללא מענה הולם לצורך להגן על יצירותיהם, באופן שיאפשר להם להתפרנס מהיצירות מבלי שהן יופצו בחופשיות ובקלות באינטרנט.
מתוך הבנה כי נוצר צורך מיידי לחקיקה שתתמודד עם הפרת זכויות היוצרים באינטרנט באופן שיכול להכיל גם התפתחויות טכנולוגיות עתידיות ובלתי ניתנות לצפייה, נחתמה בשנת 1996 אמנת זכויות יוצרים של ארגון זכויות היוצרים העולמי WIPO WCT אשר יצרה זכות יוצרים חדשה המכונה "Communication to the public" והכוללת בתוכה גם את "העמדה לרשות ציבור". הזכות מוסדרת גם בדירקטיבה של האיחוד האירופי העוסקת בזכויות יוצרים.
ישראל חתמה על האמנה אולם לא אישררה אותה ועל כן, על-פי דיני מדינת ישראל, אינה מחויבת לה. אף על-פי כן, בחקיקת חוק זכויות יוצרים החדש הוחלט למלא אחר הוראת האמנה וליצור זכות חדשה, היא זכות "העמדה לרשות הציבור".
הזכות החדשה מבטאת את התפיסה שבעידן האינטרנט עברנו ממשטר שעניינו העיקרי הוא זכות ההעתקה Copyright למשטר שעניינו העיקרי הוא זכות הגישה Access Right.
למעלה מזה, זכות חדשה זו נועדה ליצור ודאות ובהירות ביחס להגנה על בעל זכות היוצרים בפני העלאת יצירתו לרשת האינטרנט והפצתה באמצעות הרשת. המטרה הייתה להסיר את הספק האם החקיקה הקודמת מקנה לבעל זכות היוצרים גם את הזכות הבלעדית להעמיד את היצירה לרשות הציבור - ואת הזכות למנוע מאחרים להעמידה לרשות הציבור.
זכות "העמדה לרשות לציבור" מקנה לבעל זכות היוצרים בלעדיות על כל פעולה המעמידה את היצירה לרשות הציבור באופן המאפשר לפרטים לגשת אליה במקום ובזמן שיבחרו. במסגרת הפרת זכות זו אין צורך, כיום, לבחון האם יש שכפול של היצירה או יצירת עותקים מפרים כחלק מהפעולה.
ייחודה של זכות זו בכך, שהיא אינה מתמקדת בהתנהגות המפרה כגון ב"שידור" - "שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור", אלא בתוצאה המפרה - "... עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירת. מאפיין זה יוצר זכות גמישה אשר ניתן יהיה להחיל על התפתחות טכנולוגית שלא ניתן לצפות כעת. למעשה ניתן לטעון כי זכות העמדה לציבור היא זכות גג הכוללת הן את זכות השידור והן את זכות ביצוע הפומבי (אשר בעבר היוו זכות אחת המכונה "ביצוע פומבי") מאחר שהיא זכות מכוונת תוצאה, גמישה, הצופה פני עתיד.
הבעייתיות האפשרית בניסוחה של הזכות כך הוא בחוסר ודאות לגבי היקפה. מתי תחשב יצירה כמועמדת לרשות הציבור? איפה מתרחשת ההעמדה לרשות הציבור? בשלב העלאת היצירה לרשת האינטרנט מהמחשב הפרטי; בשלב "ישיבת" היצירה בשרת הפתוח לכל; או שמא בשלב בו יחיד מהציבור "צורך" או "מוריד" או אולי "מקבל" את היצירה.
שאלה חשובה נוספת היא האם יצירת קישור לאתר אחר היא העמדה לציבור? בקישור מאתר אחד לשני מתבצע ייצוא של הגולש לאתר אחר. מחד, מתן הזכות לבעל זכות היוצרים לאסור קישורים עלולה להגביל מאוד את השימוש באינטרנט. מאידך, אותם קישורים הפוגעים בהכנסות ומטעים את ציבור הגולשים, בכך שהגולש אינו יודע שהוא יוצא לאתר אחר. בחודש מאי השנה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בקליפורניה הקובע כי קישור שהטעה את הגולש, אינו מהווה הפרה של זכות יוצרים.
אחריות ספקי השירות
שאלה שאין עליה מענה היא שאלת אחריותם של ספקי שירות (ספקי גישה, ספקי שירותי אחסון (Cashing), ספקי שירותי אירוח -Hosting וספקי קישורים להפרה של זכות ההעמדה לציבור. באמנת WIPO נקבע במפורש כי מי שמספק רק את האמצעים הטכניים המשמשים להעמדה לציבור לא ייחשב כמי שהעמיד יצירה לרשות הציבור.
בישראל, לעומת זאת, החוק החדש אינו מתייחס לכך מפורשות (קיימת התייחסות מסוימת בסעיף 26 לחוק). יוער, כי הפסיקה מלפני החוק קבעה כי לרוב יהיו ספקי השירותים הללו פטורים מאחריות בגין הפרה של המשתמשים. בכל מקרה, המבחן המקובל בשאלת אחריותם של ספקי גישה הוא האם יש להם יכולת להשפיע על התוכן שהם מובילים, מציגים או מאחסנים.
ניתן לסכם ולומר כי זכות "העמדה לרשות הציבור" החדשה מהווה התפתחות חשובה בדיני זכויות היוצרים בישראל בכך, שהיא צופה פני עתיד ומאפשר הגנה מפני הפרות באינטרנט וכן, מתמודדת עם ההתפתחויות הטכנולוגיות. יחד עם זאת, אין ספק כי נכונה לבתי המשפט עבודה רבה בשאלת יישומו של החוק החדש.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
