בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפלא הגדול הזה, המדינה, הוא גם בזכותכם. העשייה הרבה מקום המדינה, היתה בעזרתכם ● לא נוטשים חלק מתהליך של עשרות שנים בשל קרע קטן, גם אם הוא היה כואב
|
עם אחד אנחנו [צילום: מורדגן הפקות]
|
|
|
|
|
יום העצמאות הוא החג הלאומי של כל ישראלי. מיליוני אנשים, באלפי שנים, במאות דורות, חלמו להגיע למעמד ההיסטורי הזה שהתקיים ב-14 במאי 1948. המעמד הזה, הכרזת המדינה, היה מעמד מרגש. הוא סימל את סוף סבלו של העם היהודי בגלות ובאדמה שאיננה שלו. עם ישראל חזר אל מולדתו ואל מקורותיו. החגיגות החלו, הדגלים הונפו, והשמחה היתה רבה. חלפו להם שישה עשורים. היום, כאשר חוגגת המדינה 60 שנה, ישנם כאלו שהשמחה לא נוגעת אליהם. הם אומרים שאת דגל המדינה הם לא יניפו, שהם לא ישירו את ההמנון הלאומי שלה, התקווה, ויחרימו את החגיגות. אין מדובר בחוגים שלא הכירו במדינה כבר מראשיתה. מדובר בציבור שהרגיש שהמדינה כבר איננה שייכת לו, ונטש אותה ואת סמליה. נכון רבותי, וכאן אני פונה אל אותו הציבור, שעשו לכם משהו שמנוגד לאמונתכם. אמת הדבר שמישהו נגע לכם בדבר שאתם הכי מאמינים בו. אך זאת לא הדרך. ככה לא בונים מדינה. לא נוטשים חלק מתהליך של עשרות שנים בשל קרע קטן, גם אם הוא היה כואב. אתם, שהאמנתם בתהליך הקמתה, ושהצטרפתם כאשר אמרו לכם בואו ונעלה אל הארץ, אל המולדת, לא מבינים, שזה יכול להיגמר בכל רגע. אתם הולכים אל החרדים, ומביאים אל תוך בתי הכנסיות שלכם שבהם תלויים שרשראות דגלי ישראל בצבעי כחול לבן לאורך ולרוחב, את אותן דעות שהתבררו כטעות. אתם נשאבים אליהם, ומושפעים דרכם על תפיסת עולמכם. בעלון שחולק בבית הכנסת השבוע, נכתבו דברים חריפים על קיום המדינה והשותפות שלכם בה. איך אתם מסכימים לקרוא זאת? אולי לא לחינם נסמך יום השואה אל יום העצמאות. הוא בא בכדי להראות לכולנו שאין לנו מקום אחר בעולם מלבד ארץ ישראל. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שחל ערב לפני החגיגות הגדולות, נועד להזכיר לנו בכל שנה, במקרה ששכחנו, שבלי צבא שיגן עלינו, אין אנו יכולים לחיות בשקט ובבטחה. למדינה הזאת חלמנו. עכשיו, אסור שהיא תתפרק. צריך לחזק את כל המערכות, ולגייס כוחות משותפים בכדי לגבור על הקשיים. כוחות משותפים פירושם צעידה יחדיו. הברית שלכם, הציבור הדתי לאומי, עם מדינת ישראל, יכלה להסתיים בכל רגע שבו קרה דבר קטן שפגע בכם, והיו רבים כאלו במהלך ההיסטוריה של המדינה, אך ידעתם שיש קשיים. ששאלת מיהו יהודי, וסוגיות מורכבות נוספות לא ימנעו שיתוף פעולה עם אלו שלא הסכמתם איתם. דווקא בשל כך עליתם ארצה. בכדי לשפר ולא כדי לסגת ולהסתגר. הפלא הגדול הזה, המדינה, הוא גם בזכותכם. העשייה הרבה מקום המדינה, היתה בעזרתכם. למה להתנתק עכשיו מן הכל? אם רצונכם להשפיע, השפיעו מבפנים. מבחוץ זה כבר קשה יותר. יש לכם עקרונות? אתם הרי מאמינים בממלכתיות - דרשו אותם בדרך הראויה. אל תתנו לזרמים שונים להסיט אתכם מן הדרך, ולהובילכם החוצה מן המדינה הנפלאה שיצרנו יחדיו. האמינו בצדקת דרככם. היו משברים ומחלוקות ומן הסתם גם ימשיכו להיות. כך היא דרכה של מדינה ושל דמוקרטיה. מדינה יהודית ודמוקרטית תלויה בשיתוף פעולה. אם אתם לא הייתם בתוך המערכת, השפעתכם עליה מבחוץ היתה דלה. בשנת העצמאות הזאת, נשלב יחד זרועות ונחגוג עם הציבור בישראל. החגיגות, צריכות להיות משותפות. לא להיבדל אחד מן השני, ולערוך את החגיגות חילוניים בנפרד ודתיים בנפרד, אלא לחגוג ביחד את עצמאותנו. נכון, זה מן הסתם יהיה מורכב ולא קל אך זה ישתלם. כי עם אחד אנחנו. חג שמח!
|
תאריך:
|
06/05/2008
|
|
|
עודכן:
|
06/05/2008
|
|
משה ניסנבוים
|
|
יהיו כאלו מבינינו שיגידו: לא נכון, צריך לשמור על חוסן, או יש לחגוג בעיר, אני לא זז מפה, וגם יש עצמאות בשדרות ועוד משפטים מעין אלו. ויהיו רבים מאוד כמוני שמסרבים להתרגל לקאסם, מסרבים להישאר לחגוג "כאילו" לשמור על חוסן. יהיו רבים כמוני שיסתובבו השנה בארץ, ירימו מבט לדגל כחול לבן שמתנופף בכל בית וחלון בארץ ויחשבו עם הרגליים על הקרקע שהדגל הזה הוא לא נכון ולא שייך לתושבי שדרות ועוטף עזה. אתם שואלים למה? כי הדגל האמיתי שלנו הוא בצבע כחול לבן וגם אדום. שמונה שנים הדגל הזה מוכתם בצבע אדום רק אצלנו בשדרות והסביבה ולכן, עדיין אין מרפא לאזור שלנו.
|
|
|
לפני הבחירות הבאות, שיהיו מתי שיהיו, צריכה הכנסת ורשויות החוק לקבוע כללים חדשים לגבי נבחרי ציבור. אחרי עשורים של העדר יושר ויושרה בקרב המנהיגים, זקוקה מדינת ישראל ואזרחיה לתיקון דחוף בנושא זה.
|
|
|
תעשיית הדפוס על ענפיה, היא כיום אחת התעשיות המזהמות ביותר בישראל. נקודה. לזיהום הסביבתי הזה שותפים כולם: יצרני נייר, מפעלי דפוס גדולים, מפעלי אריזות, יצרני דבקים וצבעים, כריכיות גדולות וכריכיות קטנות והרבה, כן הרבה, בתי דפוס קטנים. הזיהום הזה מתחיל מריחות מסריחים, מנייר פסול שאינו נאגר או נאסף כי אם נזרק בערמות לפחים ולרחובות, עובר דרך שמנים שנשפכים לביוב, שפכים שונים ובוצה של מוצרי דפוס מתכלים ונגמר בצבעים ובדבקים פסולים שנזרקים גם הם לפחי אשפה במקום למקומות אחרים. ועדיין לא הזכרנו את מפגעי הרעש.
|
|
|
בבית המשפט המחוזי בירושלים מתבררת בקשת הפרקליטות לקיים בבית המשפט הליך של עדות מוקדמת של תושב חוץ.
|
|
|
על שלושה מקלות נשען אולמרט במסגרת תחרות ההישרדות שלו: על קדימה, ש"ס וברק. הקואליציה היציבה מתחילה להתמוטט - כאשר שלושה חברי כנסת מהגמלאים פרשו, נטשו והפכו לגאידמקים. אומנם לפני שבוע הגמלאים הפורשים, הצהירו שהם לא פורשים; למעשה הם לא שינו את דעתם - הם פשוט "שכחו" את מה שאמרו - מפאת גילם המתקדם.
|
|
|
|