ראש הממשלה אהוד אולמרט נתן ראיון חג לעיתון ידיעות אחרונות, ובאופן בלעדי, למרות הנוהג ליתן ראיונות חג לכל כלי התקשורת המובילים. הראיון ניתן לנחום ברנע ושמעון שיפר. ולא בכדי. ברנע ושיפר פעלו מתחילת 2006 ככתבי/פרשני חצר. הם שירתו את האינטרסים האישיים של אולמרט. כתבו למענו שקרים. לא בשוגג, אלא בזדון. הם פעלו כדי למנוע מיצוי הדין עימו. הם הכפישו את העושים במלאכה. בסופו של דבר כשלו. אולמרט נאלץ להתפטר, מחמת פשעיו הרבים.
מי שנחל תבוסה קשה בשנה שחלפה הוא גם אדונם של השניים, הלא הוא ארנון (נוני) מוזס. הוא האיש שהכתיב את האג'נדה בעיתון, שעיקרה: שמירה על אולמרט, מתן סיוע רצוף וכוחני כדי שאולמרט יישרוד בתפקיד, ככל שניתן. אולמרט גמל לעיתון בשמירה על יחסים מיוחדים, וזאת בהמשך למענקים והלוואות בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח שניסה לסדר לעיתון, באופן בלתי חוקי (סוגיה הדומה במהותה לפרשת מרכז ההשקעות הנחקרת על-ידי המשטרה), ועתה בראיון בלעדי מסוג זה, שמן הסתם מסייע לידיעות אחרונות לעמוד בתחרות הקשה ולמכור יותר גיליונות בערב החג.
בראיון המקיף התייחס אולמרט לכמה עניינים העומדים על סדר-היום הציבורי. ברנע ושיפר שתו בצמא את דבריו. עורכי ידיעות אחרונות הדפיסו את הגיגיו, תובנותיו וגם את כזביו. לשם כך הקצו תשעה (9) עמודים, כולל עמוד השער של מוסף החג. הרשימה הסופית חוטאת שוב כלפי הציבור, במובן זה שעורכי הראיון מציגים את דבריו של אולמרט באופן מטעה ופוגעני, וכן תוך הימנעות מהצגת השאלות המתבקשות לאולמרט:
- האם נכון ללכת אחרי מי ששגה -
"שגיתי. אני לא בא להצדיק מה שעשיתי במשך 35 שנה". אולמרט מצוטט כמי שאמר דברים אלה, בהתייחסו לאידיאולוגיה בה החזיק בתחום המדיני, ביטחוני והתיישבותי (כולל התנחלויות). עכשיו הוא אומר שהגיע למסקנה כי זה הזמן לדבר עם הפלשתינים תוך נכונות למסור להם את כל השטחים; ולנהל מו"מ עם סוריה תוך נכונות לרדת לגמרי מרמת הגולן.
ברנע ושיפר לא הציגו בפני אולמרט את השאלה הטבעית ביותר: אדוני ראש הממשלה: בוא נעזוב לרגע את הפשעים בהם נתפסת. את החקירות ואת פרשות השחיתות בהן נתפסת: הבתים, העטים, הכיבודים, הבנק, המעטפות וגם את הטיסות. השאלה המרכזית אליך היא: מדוע שנאמץ את התובנות שלך - המחייבות ויתור על שטחים תוך סיכון ביטחוני ממשי לכל אזרחי ישראל, וזאת במיוחד אחרי שאתה בעצמך מודה שטעית קודם לכן במשך 35 שנים? מי לידנו יתקע שאינך שוב שוגה? יותר מזה: מי לידנו יתקע שאתה עצמך מאמין במה שאתה אומר עכשיו, ושאין מדובר למעשה בשינוי כיוון מצדך כדי לשאת חן בעיני השמאל, במטרה שיסייע לך לשרוד פוליטית ומשפטית?
כותבים ברנע ושיפר, כי אולמרט "סירב להשיב לשאלותינו הממוקדות בנושאי חקירותיו...". פרשני החצר הנאמנים נמנעו מלדווח לקורא על אותן שאלות ממוקדות שהציגו, דבר שהיה בהחלט עשוי לסייע לציבור להבין מאילו שאלות מתחמק אולמרט מליתן דין וחשבון.
מצד שני, וכדי לסייע לו, הם לא נמנעו מפתיחת עמודי העיתון לטענותיו המופרכות של אולמרט בכמה פרשות, וכן להאשמותיו חסרות השחר נגד חוקרים, נגד מבקר המדינה, וכן נגד פרקליט המדינה ונגד היועץ המשפטי לממשלה.
דבריו של אולמרט, בנושאים אלה, מחזיקים לפחות שני עמודים שלמים. גרסתו היא המובאת במלואה, מבלי שפרשני החצר יואילו בטובם למנוע מאולמרט - שצבר ניסיון רב בגניבת כספים, לנסות שוב לגנוב את דעתם של הקוראים.
נאמנים לדרכם הנלוזה ממשיכים ברנע ושיפר לשרת את אולמרט גם בדרך של הכפשות חמורות ביותר נגד אחרים. הנה, לדוגמא, הדברים שהם ציטטו מפיו של אולמרט על החשב הכללי דאז במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, מבלי להעמידו במקומו: "תחשבו על זה שהסתובב חשב כללי מוטרף, שיש כאלה שטוענים שיש לו הפרעות קליניות קשות, והוא משמיץ את ראש הממשלה בהיותו בתפקיד. ואין אדם בממשלה או ברשויות אכיפת החוק שאומר שהוא צריך לעוף מתפקידו, ולו רק בגלל העובדה הזה. כולם מפחדים. זה נורמאלי? זה מתקבל על הדעת"?.
ברנע ושיפר, משרתיו של אולמרט, כאמור, נמנעים מלהעיר לאולמרט על דבריו הבוטים וחסרי השחר. זליכה הוא איש "מטורף"? הרי הוכח בדיוק ההיפך, שהאשמותיו נכונות; זליכה הוא אדם עם "הפרעות קליניות קשות"? כיצד מעז ראש ממשלה מכהן לדבר כך על אדם אחר, מבלי שיהיו בידיו ניירות רפואיים המוכיחים את דבריו? וכיצד מעיזים ברנע ושיפר ליתן לדבריו ביטוי, מבלי להוכיחו בנושא זה?
לו אני זליכה, הייתי מגיש תביעה נגד אולמרט, ברנע, שיפר וארנון מוזס. בדיוק בנקודה זו. למען יידעו מושחתי ידיעות אחרונות, כולל ברנע (שקיבל את פרס ישראל מממשלתו של אולמרט), שיפר ומוזס: לא ניתן לכם להמשיך ולהשחית כך את הארץ; לא נאפשר לכם להשתמש בכוחו של המונופול הגדול במדינה, כדי להשמיץ, להטעות ולכזב.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
