משטרה בפשיטת רגל

רצח אלפרון גרם להפניית חצי ביקורת רבים אל המשטרה. קשה להבין מדוע ומה התחדש הפעם. האם קיים מי שבאמת מצפה ממשטרת ישראל לפענח רציחות מקצועיות המתבצעות על-ידי ארגוני פשע? האזרחים מן השורה כבר אמרו נואש ואינם מקווים שהמשטרה תתמודד אפילו עם עבריינות יומיומית המתבצעת על-ידי עבריינים שאינם סלבריטאים.

כותב רשימה זו מתגורר בנהריה בה היו כמה וכמה אירועים אלימים מצד גורמי פשיעה, לרבות איומים ומעשי אלימות נגד שוטרים. עד עצם היום משטרת ישראל לא עשתה דבר ואיש לא הועמד לדין, מלבד השוטרים שביקשו להגן על עצמם באמצעים לא כל כך כשרים ולהפחיד את העבריינים. שוטרים אלו הועמדו לדין וכל היתר למדו את הלקח, גם האזרחים שכבר אינם טורחים להתלונן.

ביישובים אחרים בפריפריה כבר החלו להתבסס משפחות פשע ופתחו בהם סניפים. ללא הרף שומעים מפה לאוזן על תופעות פליליות קשות של סחר בסמים, גביית דמי חסות ואלימות נגד רכוש ואדם. איש אינו חושב שיש טעם לפנות למשטרה. הכל משוכנעים שכל מה שהשוטרים מעוניינים בו הוא לחזור הביתה בשלום, לא להיפגע מעבריינים ולא להיחקר במח"ש.

המשטרה כגורם שולי

מתגובת המשטרה לביקורת האחרונה נראה כי היא משוכנעת שהבעיה הקשה ביותר שלה היא אי מניעת חיסולו של יעקב אלפרון. "אנחנו מנענו כמה וכמה חיסולים בעבר", מתפארים דוברים אנונימיים במשטרה. מתקבל הרושם שמשטרת ישראל פוחדת בעיקר מזעמה של משפחת אלפרון, בשל היעדר הגנה משטרתית נאותה על בן המשפחה המנוח. איש אינו מתעניין בשאלה כיצד מי שמוגדר שנים רבות על-ידי המשטרה כעבריין בכיר וכמטרה לחיסול אינו מבלה את ימיו בכלא. נזכיר כי גם את העבריין הבכיר, לגרסת המשטרה, זאב רוזנשטיין, הצליחה ללכוד משטרת ארצות הברית ולא משטרת ישראל.

בחדשות השעה ארבע שמעתי כי דובר המשטרה דוחה בתוקף רב את הביקורת ומחזיר את הכדור לאוצר שאינו מתקצב כראוי את המשטרה. בנוסף מסר הדובר כי ישנן בעיות הרבה יותר קשות בישראל, כמו תאונות הדרכים למשל. אפשר לחשוב שהמשטרה מצליחה במיוחד במאבק נגד הפשיעה שאינה מאורגנת כמו עבירות רכוש, סמים, אלימות וגביית דמי חסות.

יש לי חדשות לדובר המשטרה הנכבד. המשטרה מהווה גורם שולי גם במאבק נגד תאונות הדרכים. משטרת התנועה עוסקת ברישום דוחות על עבירות זניחות, במיוחד במקומות בהם ניתן לאסוף שלל נאה של דוחות עקב אי בהירות. כך למשל היא נהנית במיוחד לרשום דוחות מהירות ביציאה מהעיר קצת לפני התמרור המורה על קצה גבול שטח עירוני. לפני כחודשיים הציבה המשטרה מארב לא הרחק ממשרדי, רק מפני שסימון הנתיבים על הכביש מצליח לבלבל בערך מחצית מהנהגים שומרי החוק הנוסעים בו, ובמקום לשנותו, חוגגת משטרת התנועה ברישום עשרות דוחות מיותרים. משטרת התנועה אינה באמת נלחמת בתאונות הדרכים ובגורמים להן.

מתי ראיתם את משטרת התנועה רושמת דוח על נהיגה מסוכנת? על חציית פס הפרדה לבן לצורך עקיפה? על ביצוע עקיפה תוך סיכון לתאונה חזיתית? ובכלל על נהיגה מסוכנת באמת? קשה להשתחרר מהרושם הברור שצמצום היקף משטרת התנועה לא יפגע כלל במאבק נגד תאונות הדרכים. לי עצמי אין ספק כי גם אם ישלשו את תקציב המשטרה, הצלחתה במאבק בפשיעה הכללית לא תגדל וגם לא הצלחתה במאבק למניעת תאונות דרכים.

משטרה פרטית

לפני מספר ימים קיבלתי מספר טלפון מחברה פרטית העוסקת באבטחה ומעוניינת לצרף אליה מנויים חדשים בנהריה. ברור מהו הרקע לפריחת המשטרות הפרטיות הללו. ייתכן שבמקום לבזבז כספים על משטרת ישראל עדיף להעביר הטיפול בפשיעה, על בסיס מכרזים, לחברות פרטיות שיתחייבו לתוצאות.

הגיוני יותר לפעול בשיטה העות'מנית הישנה, דהיינו, לבחור משפחת פשע רצינית אחת, להעמיד לרשותה תקציבים מתאימים וסיוע, בתמורה למלחמה נמרצת בשאר העבריינים וכל זאת תמורת עמלה נאותה והעלמת עין משיטות פעולתה. התוצאות לא יכולות להיות גרועות יותר מאלו המושגות כיום.